שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

כמה תעלה לנו השנה החדשה?

בשנה הקרובה המחיה תמשיך להתייקר ונשלם יותר מס הכנסה ויותר על מים, חשמל וארנונה. אך כשהבחירות עוד לפנינו וכשיש בור תקציבי עצום שמחכה להיסגר, הגזירות הנוכחיות הן רק ההתחלה

כתבי כלכליסט 07:0720.12.12

השנה האזרחית הנכנסת לא הולכת להיות קלה יותר. להפך: אל המע"מ שעלה ב־1% בספטמבר האחרון יצטרפו החל ב־1 בינואר גם עלייה במס הכנסה למשתכרים מעל 14 אלף שקל וכן התייקרות במחירי המים, החשמל והארנונה - הוצאה נוספת של מאות שקלים למשפחה בממוצע בשנה.

החדשות הטובות הן שלצד ההתייקרויות צפויות הקלות מסוימות לכיס הציבור, בדמות הורדת דמי הניהול בגמל וביטול חלק מעמלות הבנקים. החדשות הרעות הן שהגזירות שייכנסו לתוקף הן כאין וכאפס לעומת אלה שעוד צפויות.

ההטבות והכשלים שיתוקנו לא יוכלו לקזז אפילו במעט את המשקולת הכבדה שתוטל על כתפינו מיד לאחר הקמת הממשלה החדשה. לפחות 14 מיליארד שקל של גירעון בתקציב המדינה ימומנו באמצעות שורת גזירות ומסים חדשים. מסים על יחידים? על חברות? ביטול פטורים? קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה? ביטול פרויקטי תשתיות? התשובה היא כנראה גם וגם וגם וגם.

 

 

השאלה כעת היא מה בסך הכל יהיה תמהיל הגזירות, ואופיו של זה תלוי באופי הקואליציה החדשה שתורכב. 32 יום לפני הבחירות, רוב המפלגות כלל לא העמידו סדר יום כלכלי מפורט ועדיין לא פירטו כיצד בכוונתן להתמודד עם גירעון הענק. העיקר ששכר השרים יתעדכן כמו שעון בתחילת החודש הבא.

 

ארנונה: התייקרות של לפחות 2.3% ב–2013

גם השנה הרשויות יקבלו אישור לייקורים חריגים

 

> בניגוד לכל מס אחר, ארנונה היא מס שהעלאתו איננה מצריכה חקיקה. בכל שנה ב־20 באוקטובר נקבע שיעור העלאת הארנונה לשנה העוקבת בכל היישובים בישראל. העלייה מוצמדת לעליית מדדי המחירים לצרכן והשכר במגזר הציבורי. עם זאת, כל רשות מקומית יכולה לבקש משר הפנים להעלות את הארנונה בשיעור גבוה יותר באופן חריג — מה שהפך כבר מזמן לריטואל קבוע של רשויות רבות.

 

בשנה החולפת הועלתה הארנונה בכל הארץ ב־3.1%, ובשנה הבאה היא תעלה ב־2.3%. הרשויות שנמצאות בחובות צפויות לקבל אישור להעלות את מחיר הארנונה בשיעור גבוה משמעותית מהשאר - עד 15% לתחום המגורים ועד 25% לעסקים. אולם לא רק רשויות חלשות מנצלות את האפשרות לבקש חריגות בעליית הארנונה. כך למשל, עיריית פתח תקווה, מהערים הצומחות בישראל בעשור האחרון, קיבלה אישר לעליית ארנונה של 8% השנה.

 

בשנה שעברה הוגשו בקשות לחריגות מ־118 רשויות. כיום נמצאות בקשות לחריגות של 14 רשויות על שולחן הממשלה, ורובן צפויות לקבל אישור. ברשימה בולטות גני תקווה (7.7%), מצפה רמון (6.7%), שדרות (6%) - לצד רשויות חזקות כמו עומר (4%) ורחובות (5%). אישורים להעלאה חריגה בשנה הבאה כבר ניתנו להוד השרון (15% לקניונים ולבנקים) ולתל אביב (7.89% לגלריות).

שי פאוזנר

 

מסים: יותר מס הכנסה והורדת מכסים

משתכרים מעל 14 אלף שקל ישלמו יותר מס, חד־הוריים יזכו להטבות

 

> בתחילת 2013 ייכנסו לתוקפן העלאות במס הכנסה הכוללות העלאת מס למשתכרים מעל 14 אלף שקל בחודש והטלת "מס עשירים" (מס יסף) בשיעור של 2% על הכנסות מעבודה והון לבעלי הכנסה של 800 אלף שקל בשנה ומעלה (מעל 66 אלף שקל בחודש). מדובר במסים שהוחלט על הטלתם באוגוסט השנה, בעקבות הבור שנפער בתקציב המדינה.

 

השינוי המשמעותי ביותר בעקבות תוספת המס הוא למשתייכים לעשירון העשירי. מדובר, על פי הערכת מינהל הכנסות המדינה, בקבוצה המונה כ־35 אלף איש. בעשירון זה, לדוגמה, גבר עם ילד אחד עד גיל 3 המרוויח 100 אלף שקל בשנה יוסיף לקופת המדינה עוד 1,037 שקל בחודש, וכך גם אשה המשתכרת סכום זהה ולה שני ילדים.

 

 

מי שדווקא יזכו השנה למענק מוגדל בשיעור של 150% הם הורים חד־הוריים העונים לקריטריונים של זכאות למס הכנסה שלילי (מענק הכנסה לעובדים בעלי שלושה ילדים ומעלה שמשכורתם גבוהה מ־1,810 שקל ונמוכה מ־5,895 שקל - ה"ק).

 

בתחילת 2013 תיכנס לתוקפה גם הורדת מכסים שנועדה לסייע לציבור בהתמודדות עם יוקר המחיה בישראל ולהגביר את התחרותיות במשק.

 

מתחילת השנה יבוטל המכס על ביגוד והלבשה, למעט הלבשה תחתונה. כמו כן, יופחת שיעור המכס על מוצרים תעשייתיים ומוצרי צריכה ב־10%.

הדר קנה

 

רכב: התייקרות של 500־6,000 שקל לרכב בינואר

ההתייקרויות יהיו בעיקר במשפחתיות ובסופר־מיני

 

> מחיריהן של רוב המכוניות העממיות המשווקות בישראל צפויים לעלות במהלך חודש ינואר בשיעור של בין 500 ל־6,000 שקל, בהתאם לרכב ובהתאם ליבואן ולמטבע שבו הוא משלם ליצרן. ההתייקרות צפויה להתבטא בעיקר בקרב המכוניות המשפחתיות ומכוניות הסופר־מיני.

 

על פי הערכות, שיעור ההתייקרות צפוי לנוע בין 500 ל־1,000 שקל למכוניות סופר־מיני, ובין2,000 ל־6,000 שקל למכוניות משפחתיות וג'יפונים מדגמים עממיים. לטענת היבואנים, הסיבה להתייקרות הצפויה היא עליית המחירים שהם מקבלים מיצרני הרכב לצד שחיקה של השקל מול המטבעות שבהם הם משלמים על הרכבים.

 

 

לרוב, יבואני הרכב מעדכנים מחירים בתחילת השנה, בין היתר משום שהם מדווחים לרשות המסים על הדגמים החדשים שצפויים להגיע. עם זאת ההתייקרות בינואר לא תהיה האחרונה: במהלך הרבעון השני של 2013 צפוי להיכנס לתוקף המיסוי הירוק החדש, נוסחה המחמירה את אופן חישוב המזהמים שלפיהם נקבע המס על הרכב.

 

בנוסף לכך, התייקרות הרכבים תשפיע לא רק על הקונה הפרטי, אלא גם על מחזיקי מכוניות הליסינג. שווי השימוש החודשי לרכב צמוד נקבע לפי 2.48% מערך הרכב, כך שהתייקרות של הרכב תייקר את שווי השימוש בהתאם.

תומר הדר

 

מים: התייקרות של 2.8% בינואר הקרוב

תעריפי המים יעלו למרות התנגדות מבקר המדינה

 

> בתחילת דצמבר החליטה מועצת רשות המים על העלאת תעריפי המים לצרכן הביתי ב־2.8% החל מינואר 2013. במקביל, הוחלט להעלות החל מ־2013 את תעריפי המים לתעשייה בשיעור חד של 17.5%. לפי התאחדות התעשיינים, העלייה בתעריפי המים תביא להתייקרות מוצרי המזון, הבטון לבנייה ומוצרי הטואלטיקה.

 

ההחלטה על העלאת התעריפים התקבלה אף שדו"ח מבקר המדינה, שפורסם לפני חודשיים בלבד, קבע כי "על משרד האוצר, משרד האנרגיה והמים ומועצת הרשות לבחון ללא דיחוי את האפשרות להפחית את התעריף לצרכנים הביתיים".

החל מינואר התעריף לצריכה של עד 3.5 מ"ק לנפש יעמוד על 9.1 שקלים למ"ק כולל מע"מ - עלייה של 33 אגורות לעומת התעריף הנוכחי. התעריף לצריכה של יותר מ־3.5 מ"ק לנפש יעמוד על 14.64 שקל למ"ק - התייקרות של 52 אגורות. ברשות המים טוענים כי נעשים כל המאמצים לצמצם את עליית המחירים, וכי כמחצית מההתייקרות הנוכחית נובעת מעלויות רכישת מים מותפלים הנקבעות בהסכמים ארוכי טווח.

 

חן פונדק

 

חשמל: התייקרות ראשונה של 8%–12%, ויהיו עוד

בעיות אספקת הגז של חברת החשמל יביאו לרצף התייקרויות בתעריפים

 

> מליאת רשות החשמל אמורה לפרסם בסוף ינואר את השימוע הרשמי לתעריפי החשמל החדשים, שבאה לפצות את חברת החשמל על שימוש בדלקים יקרים כגון סולר להפעלת תחנות הכוח שלה, צעד אחרון לפני העלאתם בפועל.

מדוע נדרש שימוש בסולר בתקופה שבה התגלו מאגרי גז גדולים מול חופי ישראל? ממשלות ישראל לא השכילו לפתח את מערכת הולכת הגז מהים לחוף, וכך נותרה חברת החשמל עם ספק גז אחד שמתדלדל (ים תטיס), ספק שני נפקד (EMG - הגז המצרי שנעלם עם מובארק) וספק שלישי שיחובר רק באפריל הקרוב (תמר). התוצאה: עלויות האנרגיה של חברת החשמל זינקו מכ־8.8 מיליארד שקל ב־2010 לכ־25 מיליארד שקל ב־2012. וכדי לפצות על ההוצאות הכבירות מאז 2011 ועד היום העלתה המדינה את תעריפי החשמל ב־25%.

 

 

אז כמה יעלה התעריף הפעם? רשות החשמל עוד לא התחילה לדון רשמית בנושא, אולם כפי שנחשף ב"כלכליסט" הפעימה הקרובה מתוכננת להיות בין 8% ל־12%. 2% מההתייקרות מיוחסים לחיבור יקר מהמתוכנן של מערכות סולאריות לייצור חשמל שמסובסדות על ידי המדינה. בנוסף, ישנה הבטחה להתייקרות של עוד 3.7% בתחילת 2014, כחלק מפריסת ההתייקרויות של 2012.

 

ליאור גוטמן

 

המגזר הציבורי: המשבר נגמר, עדכון השכר חזר

שרי הממשלה ועובדי הקבלן יהנו מתוספת שכר

 

> מיתון? גירעון? חלק ממקבלי ההחלטות שהובילו למשבר התקציבי במדינה יזכו בחודש הבא לשדרוג אוטומטי בשכר. נבחרי הציבור מקבלים תוספת שכר אוטומטית כמעט מדי שנה - שכר חברי הכנסת צמוד לעלייה בשכר הממוצע במשק, בעוד ששכר ראש הממשלה והשרים עולה בהתאם למדד המחירים לצרכן.

 

בעקבות ההערכות לעלייה של המדד ב־1.4% ב־2012, נתניהו יזכה לתוספת בת 644 שקל לשכרו, והשרים לתוספת של 578 שקל. השכר הממוצע ככל הנראה לא עלה השנה, וייתכן שאפילו ירד, לכן נראה שהח"כים ייאלצו הפעם לוותר על התוספת השנתית.

 

בנימין נתניהו. התוספת לשכר הברוטו של ראש הממשלה מ-2009: 7,500 שקל בנימין נתניהו. התוספת לשכר הברוטו של ראש הממשלה מ-2009: 7,500 שקל צילום: אמיל סלמן הארץ

 

עם זאת, עדיין לא צריך לרחם על נבחרי הציבור. חברי הכנסת קוטפים כיום כ־37 אלף שקל ברוטו בחודש, בעוד שבתחילת הקדנציה שלהם הם השתכרו בכ־33 אלף שקל בלבד. שכרם של השרים טיפס מ־35 אלף שקל בחודש ב־2009 לכ־42 אלף שקל ב־2013 (לאחר ההעלאה הצפויה בעוד שבועיים). במקרה של ראש הממשלה, שכרו נסק בלא פחות מ־7,500 שקל מתחילת הקדנציה והוא עומד כיום על 46 אלף שקל ברוטו בחודש.

 

ב־2009 הסכימו נבחרי הציבור להקפיא את עדכון השכר שלהם לאור המשבר הכלכלי. אולם מוקדם יותר השנה, חרף הטענות של שר האוצר יובל שטייניץ שהמשבר לא הסתיים והקריאות של נתניהו לשמור על תקציב "אחראי", ביטלו הח"כים את ההקפאה. מבחינתם המשבר נגמר.

 

גם 300 אלף עובדי המגזר הציבורי יוכלו לחייך בקרוב. ב־1 בינואר יגדל שכרם ב־2.25% וב־1 ביולי הוא יוסיף 1% נוסף במסגרת הפעימות האחרונות של שני הסכמים שנחתמו בין ההסתדרות לאוצר.

 

התוספת שתינתן ב־1 בינואר תהיה הפעם הראשונה בה גם עובדי הקבלן המועסקים במגזר הציבורי - כ־70 אלף שומרים ועובדי ניקיון — יקבלו את אותה תוספת ממנה יהנו העובדים מן המניין, בהתאם להסכם שנחתם החודש בין ההסתדרות לאוצר המצמיד את שכרם לזה של עובדי המדינה.

 

תומר אביטל ומיקי פלד

 

 

ביטוח מנהלים: דומה לקרן פנסיה מאי פעם

חברות הביטוח יורידו את דמי הניהול של ביטוחי המנהלים וקופות הגמל

 

> החל משנה הבאה יבוטל דה פקטו המוצר שנקרא ביטוחי מנהלים במתכונתו המקורית. המוצר כולל בשמו את המונח "ביטוח" על רקע היותו מוצר שמספק הבטחה לחוסכים כי קצבת הפנסיה שלהם לא תתכווץ אם תוחלת החיים תעלה. זאת בניגוד למוצר המתחרה - קרנות הפנסיה - שבהן הקצבה עלולה לקטון במקרה של התארכות בלתי צפויה בתוחלת החיים.

 

 

אלא שהחל מינואר 2013, כך על פי הנחיות המפקח על הביטוח, ייאסר על חברות הביטוח למכור ביטוחי מנהלים שכוללים הבטחה כזו. משמעות הדבר שביטוח המנהלים יהפוך למוצר שדומה כמעט לחלוטין לקרן פנסיה, שבה דמי הניהול נמוכים בעשרות אחוזים. חברות הביטוח, אם לא ימצאו דרך לבדל את המוצר באמצעות הטבות אחרות, ייאלצו להוריד דרמטית את דמי הניהול של המוצר כדי להצדיק את רכישתו ככלי לחיסכון פנסיוני. כך, למשל, שוקדות חברות הביטוח בימים אלו על בניית ביטוחי מנהלים שבמקום הבטחת הגנה מהתארכות תוחלת החיים יספקו הבטחת תשואה.

 

אלא שהורדת דמי הניהול על ביטוחי המנהלים הצפויה לא תנבע רק כתוצאה מכך שהם מאבדים את היתרון התחרותי שלהם, אלא גם כי תקרת דמי הניהול שלהם צפויה לרדת, לצד הורדת דמי הניהול בקופות הגמל. כיום תקרת דמי הניהול בקופות הגמל עומדת על 2% מהצבירה ולא קיים מנגנון של גביית דמי ניהול מההפקדות השוטפות. ביטוחי המנהלים כוללים מודל דמי ניהול מורכב, אך כזה שמאפשר גבייה של עד 2% מהצבירה ועד 13% מההפקדות השוטפות.

 

החל מינואר תרד התקרה הן בקופות הגמל והן בביטוחי המנהלים ותעמוד על 1.1% מהצבירה ו־4% מההפקדות השוטפות (בכל הנוגע לקופות הגמל, מדובר בגבייה שלא היתה קיימת בעבר). בדיוק שנה לאחר מכן תרד התקרה במדרגה נוספת ל־1.05% מהצבירה ול־4% מההפקדות השוטפות. מדובר בהפחתה של כ־50% מתקרת דמי הניהול הקיימת ערב השינוי ובבשורה של ממש לחוסכים.

 

אם כן, החוסכים בקופות הגמל יצטרכו לשים לב שלראשונה יוכלו לגבות מהם דמי ניהול מההפקדות השוטפות, והחוסכים בביטוחי המנהלים יוכלו לדרוש דמי ניהול מופחתים שיהיו דומים לכל היותר לתקרת דמי הניהול בקרנות הפנסיה (עד 0.5% מהצבירה ועד 6% מההפקדות) על רקע ביטול הגנת הקצבה שהיתה עד כה היתרון התחרותי שלהם.

רחלי בינדמן

 

 

בנקים : הוראות בנק ישראל יקלו את עול העמלות

הבנקים ייאלצו לקצץ או לבטל עמלות לטובת משקי הבית והעסקים הקטנים

 

> ב־1 בינואר ייכנס לתוקפו תיקון לכללי הבנקאות בנושא עמלות, שבמסגרתו יוטלו מגבלות על עמלות בנקים בגין פעולות בניירות ערך, ויבוטלו עמלות נוספות למשקי בית ולעסקים קטנים.

 

לתיקון, שמהווה צעד ראשון ביישום המלצות ועדת זקן לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות, צפויה השפעה שלילית לא מבוטלת על השורה התחתונה של הבנקים. אחד השינויים הדרמטיים ביותר בהוראת בנק ישראל הוא ביטול דמי הניהול בגין מק"מ (מלווה קצר מועד) וקרנות כספיות.

 

 

הוראת בנק ישראל צפויה להסיט יותר ויותר צרכנים מתוכניות החיסכון שמציעים הבנקים למק"מ - אפיק השקעה שעד עתה לא היה אטרקטיבי עבור המשקיע הפרטי בשל העמלות ששחקו את התשואה שהוא הניב. מעבר מסיבי של לקוחות הבנקים מפיקדונות בנקאיים למק"מ ולקרנות כספיות יקטין את מקורות הבנקים ועלול לפגוע ביכולות הצמיחה שלהם. כדי למזער את הפגיעה במקורות, הבנקים ייאלצו להציע ללקוחותיהם ריבית גבוהה יותר על הפיקדונות, מהלך שעלול, כאמור, לפגוע ברווחיות הבנק.

 

הקלות נוספות שיכנסו לתוקף הן העלאת התקרה לפטור מעמלת טיפול באשראי מ־50 אלף שקל ל־100 אלף שקל - חסכון שיכול להגיע ל־1,250 שקל להלוואה.

 

הוראות בנק ישראל החדשות צפויות להקל גם על עסקים קטנים. במטרה להשוות את מעמדם למשקי הבית ולהקל את הנטל הכספי הכרוך בניהול חשבון העובר ושב שלהם, הוחלט לבטל את עמלת דמי ניהול עסק קטן שגובים הבנקים, המסתכמת בכ־600 שקל בשנה.

שניר הנדלר 

 

 

 

תקשורת: החבילות לא יגלמו את מחירי המכשירים

חבילת דקות בשילוב סמארטפון: מחוץ לחוק

 

> מה־1 בינואר 2013 יעבדו חברות הסלולר במתכונת חדשה של "שירותים לחוד וברזלים לחוד". כלומר, ייאסר עליהן לשלב מכשירים בחבילות שיחה שהן מוכרות.

 

מבחינה צרכנית, הצעד מבורך, שכן כשהמכשיר נמכר בנפרד מחבילת דקות, הודעות וגלישה נחשף מחירו האמיתי, וקל להשוות את מחירו בין החברות השונות והחנויות. מבחינה רגולטורית, המהלך פוגע באחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של חברות הסלולר.

 

סמארטפון. הכנסות חברות הסלולר ממכירת מכשירים ב-2011 עמדו על 5.37 מיליארד שקל סמארטפון. הכנסות חברות הסלולר ממכירת מכשירים ב-2011 עמדו על 5.37 מיליארד שקל צילום: Scott Schaen

 

לאורך השנים החברות עשו הון ממכירת מכשירים, ב־2011 היקף ההכנסות המצרפי שלהן ממכירת מכשירים עמד על כ־5.4 מיליארד שקל. החברות הצליחו להשתלט על שוק המכשירים ולנקז אליהן כ־90% מהמכירות באמצעות שיטת "חיוב־זיכוי". לפי שיטה זו, לקוחות שרכשו מכשיר בחברה זכו להחזר חודשי על עלות המכשיר באמצעות הנחה שקיבלו במחיר זמן אוויר. כך הסתירו החברות את עלות המכשיר מהצרכן, שסבר שהוא מקבלו בחינם - אך למעשה שילם עליו באמצעות התחייבות ארוכה למחירי זמן אוויר מנופחים. תג המחיר שקבעו החברות למכשיר היה גבוה בעשרות אחוזים ממחירי החנויות הפרטיות.

 

התיקון החדש יחייב את החברות להילחם על מכירות המכשירים באמצעות הצעת מחיר אטרקטיבית יותר או לכל הפחות פתרונות יצירתיים כמו החזר כספי עבור מסירת מכשיר ישן.

רותי לוי 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x