שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"אנשי עסקים צריכים להגביר את השוויון"

כך אומר אביגדור קפלן (73), יו"ר כלל ביטוח ומוסיף: "אם אדם צבר אמצעים שיספיקו גם לדור החמישי ואפילו לאלה שבאים אחריו, מן הראוי שהוא יעשה הרבה יותר למען החברה"

אנשי עסקים צריכים להגביר את השוויון

 

הבעיה של החברה הישראלית כיום היא חוסר שוויון בלא מעט נושאים בסיסיים כמו בריאות, חינוך, דיור וטיפול בקשישים. אנשי עסקים לא יכולים להחליף את המדינה אשר אמורה לטפל בנושאים אלו, אבל הם כן צריכים לפעול להגברת השוויון.

 

אביגדור קפלן אביגדור קפלן צילום: אוראל כהן

 

לאנשי העסקים מהאלפיון יש מספיק, אבל הם לא עושים מספיק

 

היות שאלוהים ברא אותנו לא שווים ויש לאנשי עסקים מהאלפיון העליון יכולות מעל ומעבר למה שהם צריכים ולא רק לעצמם, אלא גם ליורשיהם, אני בהחלט מצפה מהם לפעול נמרצות למען שיפור רמת החיים בחברה תוך כדי הגברת השוויוניות בה. איש עסקים יכול להשפיע מאוד דרך קשרים שיש לו עם קובעי מדיניות כדי לאמץ מדיניות נכונה ולקדם צדק חברתי שאינו קיים בארץ, גם בהכנסת היד לכיס ובהשקעת כסף וזמן לטובת אוכלוסיות שזקוקות לתמיכה. אני לא מרגיש שיש תנועה רצינית של תרומות או השקעה למען פעילות חינוכית.

 

להשקיע זמן בחינוך דור העתיד

אינני מצפה מאיש עסקים ללכת להיות סניטר בבית חולים, אבל הוא יכול להשפיע על בחינוך למודעות פיננסית, ליזמות. יש המון פעולות שאפשר לעשות: יזמים יכולים להשקיע מזמנם בבתי ספר כדי להעלות את רמת העניין של דור העתיד ולעורר תיאבון לפעילות שתהיה לתועלת החברה.

 

לגייס כסף מחברים

אנשי עסקים יכולים להיות נוכחים באירועים שתכליתם לאסוף כספים, להרים טלפונים ולבקש תרומה למטרות חיוניות. איש עסקים בכיר יכול לאסוף בעשרה טלפונים כסף רב למען פעולות צדקה. אני רואה גם הבדל עצום בין תרומה של חברה, שמישהו מחזיק בה בבעלות חלקית, לבין תרומה מהכיס הפרטי, מההון האישי, והעברתו לטובת פעילות חברתית.

 

התרומות הגדולות מגיעות מיהודים מחו"ל, לא מהישראלים האמידים

אני נמצא היום בצד שמגייס תרומות מתוקף היותי ראש אגודת הידידים של בית חולים מאיר בכפר סבא. התרומות הגדולות במיוחד הגיעו דווקא ממי שעשו הון בחו"ל. רק מעטים מהישראלים האמידים תורמים בסדרי הגודל של גור שאשא, שתרם למרכז הרפואי רבין 25 מיליון דולר, או של אירווינג שניידר, שהקים את בית החולים לילדים שנקרא על שמו ותרם לו עשרות מיליוני דולרים. תרומות בסדר גודל כזה הן מה שמכונה תרומות עוגן. לא פעם כשעסקתי באיסוף תרומות נתקלתי בתופעה של דחייה אלגנטית, תמיד בנימוקים שונים ומשונים, שגרמו לי להבין עד כמה קשה היא מלאכת ההתרמה ועד כמה היא גם מביכה.

 

מי ששפר עליו מזלו צריך לתרום למי שלא

אני תורם את חלקי, אך אני לא בדרגת עושר שמאפשרת לי להרים פרויקטים. יש אנשים יותר אמידים שלא עסוקים בניהול חברה, בעלי יכולות כלכליות משמעותיות. אדם לא יכול לאכול בשני מזלגות ובשני סכינים את אותה ארוחה. אם הוא צבר אמצעים שמספיקים גם לדור החמישי ולאלו שבאים אחריו, מן הראוי שיעשה הרבה יותר למען החברה. בשנות החמישים של המאה שעברה דיברו על מיליונרים, בסוף המאה שעברה התחילו לדבר על מיליארדרים ואני חושש שבסוף המאה הבאה ידברו על טריליונרים. נוצרה בעולם שכבה של בעלי אמצעים בסדרי גודל שעולים על שוויין של מדינות קטנות. השגת עושר כזה אינה תוצאה של כישרון בלבד, אלא גם של מזל. אם המזל האיר פנים למישהו, אין סיבה שהוא לא יעניק לאחרים.

 

ב-25.12 "כלכליסט" חושף את דירוג אנשי העסקים הכי תורמים למשק

בטל שלח
    לכל התגובות
    x