$
בארץ

האוזר על מחטפי השכר: "יש דברים שגם אם הם חוקיים, הם אינם ראויים"

יו"ר רשות ני"ע התייחס לשכר הבכירים שאושר לפני כניסת תיקון 20 לתוקף. לדבריו, "כאשר נעשות החלטות שהן בניגוד לסטנדרט של התיקון, הכלים שלנו עדיין מוגבלים"

ענת ציפקין 14:3810.12.12

 "יש הרבה מאוד חקירות שהציבור לא יודע עליהן. זה מגיע לעיתון רק כשזה נחשף. אנחנו חושבים שאכיפה והרתעה הם חלק גדול מאוד מהפיקוח. אף אחד לא מעלה על דעתו שאפשר לסחור בניירות ערך שאינם משקפים את הערך האמיתי שלהם", כך אמר היום (ה') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, על החקירות שמנהלת הרשות ועלו לכותרות לאחרונה. האוזר דיבר בפאנל שעסק ברגולציה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס.  

 

לדברי האוזר, יש בקנה לא מעט חקירות נוספות שהרשות מנהלת, וכולם שווים בפני החוק: "לא משנה מי עבר את העבירה, נקפיד על קטנה כגדולה. לא נוותר לאף אחד, ולא משנה מה מעמדו". לדבריו, "גם אם טחנות הצדק טוחנות לאט, יש לברר את העובדות עד סופן. הרשות לניירות ערך מנסה לקצר הליכים. בנוסף, יש גם בית משפט כלכלי, שמקצר את ההליכים. בניגוד לעבר, התהליך צפוי להיות יותר קצר".

 

האוזר התייחס לתיקון 20 לחוק שכר הבכירים שייכנס לתוקף השבוע, ולמחטפי השכר האחרונים: "יש דברים שגם אם הם חוקיים, הם אינם ראויים לעשות. כאשר נעשות החלטות שהן בניגוד לסטנדרט שתיקון 20 מכיל על הגופים המפוקחים, הכלים שלנו עדיין מוגבלים. יחד עם זאת, אוסיף שאנחנו לא נוותר על גילוי נאות, ונבקש את כל הכלים הרלבנטיים לאכוף זאת. מעבר לכך, כאשר התהליכים לא נעשים נכונה, אנחנו יכולים לבקש דחייה של אסיפה במידת הצורך. אנחנו רואים כמה חברות שחזרו בהן מהכוונה לאשר תיקוני שכר, ולא ניכנס לשאלה האם הן ביקשו לעשות מחטף או לא". האוזר הוסיף כי כאשר רשות לניירות ערך מחווה את דעתה, רוב החברות מתחשבות בדעתה.  

 

האוזר נשאל על הסכום הגבוה של הפירעונות של אגרות חוב ב-2013. "מאז 2008 היו 116 הסדרי חוב בשווי כולל של כמעט 30 מיליארד שקל. אנחנו נמצאים היום בהיקף חוב בעייתי. הגדרנו שתשואה לפדיון מעל 15% היא בעייתית, וזה אומר 25 מיליארד שקל בעייתיים בשנים הקרובות.  אנחנו עוסקים בגילוי, והסימנים המוקדמים מגיעים לציבור הרבה לפני הפירעון. אינדיקציה נוספת לגילוי על מצבה של החברה הוא דו"ח תזרים מזומנים חזוי. יש לנו ארגז כלים רחב וטוב לטפל בהסדרי החוב".

 

"ראוי שהציבור ישקיע באגרות חוב ציבוריות. הן נסחרות ושקופות. מתוך 800 מיליארד שקל חוב של הסקטור הציבורי, רבע הוא אגרות חוב פרטיות, ורובן לא סחירות. אני מסתכל בדאגה על כך שהיקף ההלוואות הפרטיות הולך וגדל".

 

"יש רגולציה מיותרת"

 

יוג'ין קנדל יוג'ין קנדל צילום: גיא אסיאג

פרופסור יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אמר בפאנל כי "רגולציה היא התערבות באמצעות כוח הריבון שלה בשוק כדי לשנות את התוצאה שהיתה מתקבלת ללא התערבות כזו. המטרה היא או ליצור שיווי משקל שונה, או למנוע מצבים קלוקלים מבחינתה".  

 

"מצד שני", הוסיף קנדל, "יש רגולציה שהיא בהחלט מיותרת, כזו שמפעילה אי ודאות, או כאלו שמשרתות אינטרסים ממוקדים שלא לצרכי הציבור. יש להפריד בין רגולציה ובירוקרטיה, ואם זה נעשה, הרגולציה נותנת תוצרים חיוביים".

 

לדבריו, כאשר רוצים לעצב את השוק באמצעות רגולציה, מפריעים לכוחות השוק לפעול: "אנחנו עלולים להגיע למצב בו הפעילים בשוק חושבים במקום איך לייעל את עצמם וכו', איך הם מתאימים את התהליכים שלהם לרגולציה על מנת לקבל ממנה מקסימום תועלות".

 

קנדל הסביר שרגולציה היא תהליך מורכב. "הרגולטורים דווקא מבינים את התהליך, אולם המדיה והציבור לא תמיד לוקחים בחשבון שכל התערבות משנה בהכרח את ההתנהגות של כל השחקנים בשוק. יכול להיות מצב שהרגולציה מביאה לשיווי משקל אליו  גרוע יותר מזה שהשוק היה בו מלכתחילה".

  

"סיפורי אגדות של ריכוזיות"

 

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר כי "השוק חייב דה רגולציה. 40 חברות נמחקו מהבורסה, אפס גיוס הון

אליעזר פישמן אליעזר פישמן צילום: פז בר

ראשוני מתחילת השנה. זה יבוא לידי ביטוי בצמיחה במשק. ומה יקרה אז? יקימו ועדה לעידוד הצמיחה?"

 

איש העסקים אליעזר פישמן אמר בפאנל כי "כשאין רגולציה יש שוק פרוע, וזה לא טוב לאף אחד. רגולציה זה דבר נכון וטוב, השאלה היא המינון. יש סעיפים בדו"חות שצריך, אולם יש הוראות אחרות שאינן תואמות את הצורך של הציבור במידע הזה. זה גורר עלויות עצומות של רואי חשבון ועורכי דין".

 

עוד אמר פישמן כי "הציבור רע לו. הוציאו לו את הכסף מהכיסים. הכול עולה. העלויות מסביב - ארנונה, מסים, חשמל וכו' - גבוהות מאוד. יש בישראל הרבה תחרות. כל סיפורי האגדות של ריכוזיות וכו' זה אגדה. נוחי היה הריכוזי הכי גדול, ואיפה הוא. השוק צריך לעשות את העבודה שלו, ולא משהו אחר. את שוק התקשורת בישראל פירקו, הורידו את רמת השירות לאפס. אני לא אומר שהם לא הרוויחו יותר מדי או השתינו מהמקפצה, אבל המינון מוגזם. כולם ישברו את הראש אם זה ימשיך ככה. ואחרי זה המחירים יעלו לשמים, כי התחרות תביא לכך שחלק מהשחקנים ייצאו החוצה". לדבריו "התחרות בישראל היא גבוהה מאוד , חוץ מאשר התחרות נגד הממשלה. חשמל, מים נמלים וכו'. הכל של הממשלה. הטייקון הכי גדול זה המדינה. הם רוצים הם מעלים. אם לי יש עסק ואני מפסיד, אני יכול או לסגור או לייעל. מה המדינה עושה? מעלה את העלות של המוצר. הגיע הזמן לדבר גם על זה. לא רק על הטייקונים - נוחי דנקנר, או פישמן. הבעיה היא שצריך להגדיל את העוגה, ואז יהיה צורך בפחות מסים וכו'. לא צריך להקטין את העוגה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x