שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שאול אמסטרדמסקי

עידן עופר מהמר על בטר פלייס ודירקטוריון החברה לישראל

החברה לישראל כבר הזרימה 230 מיליון דולר לבטר פלייס, כשמחצית הסכום הגיעה מחסכונות הציבור. למרות הסיכון, החברה החליטה להעביר עוד 67 מיליון דולר למיזם הרכב החשמלי המפסיד. הדירקטורים בחברה לא מוכנים להגיב בנושא

שאול אמסטרדמסקי 08:4805.11.12

מי שרוצה להכיר את ברז המזומנים הכמעט אינסופי של החברה לישראל - החברה־האם של כיל, שמחזיקה במפעלי ים המלח - צריך להדרים על כביש הערבה בערך עד מצדה, ואז לפנות לדרך עפר צדדית שמסומנת בשלט הסתמי P88. אחרי תלולית כורכר או שתיים, מאחורי שער ברזל, ניצבות המשאבות העצומות, הלבנות, של מפעלי ים המלח.

כבמעשה קסם הן שואבות את מי ים המלח לגובה של יותר מ־15 מטר. המשאבות הללו מבצעות עוד קסם מופלא: הן הופכות את מימיו של ים המוות לכסף. המון המון כסף.

 

 

חצי מיליארד דולר הופסדו בבטר פלייס

 

המשאבות הללו הן מה שאפשר את אחת ההרפתקאות העסקיות הגדולות של החברה לישראל - השקעה בחברת בטר פלייס, מיזם המכונית החשמלית. לפני חודש, לאחר שדירקטוריון בטר פלייס הדיח בהפתעה את מנכ"ל החברה ומייסדה, שי אגסי, התברר כי אפילו ים המזומנים שהזרימה החברה לישראל לבטר פלייס אינו מספיק, וכעת בטר פלייס מבקשת עוד.

מאז נוסדה ב־2007 גייסה בטר פלייס בסך הכל 750 מיליון דולר בשלושה סבבים. כ־230 מיליון דולר הגיעו מהחברה לישראל, שמחזיקה כ־32% מהחברה. עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, מחזיק בבטר פלייס עוד 9% באופן פרטי.

 

מהקמתה ועד המחצית השנייה של 2012 הפסידה בטר פלייס 474 מיליון דולר. בטר פלייס, שהחלה לפטר בשבוע שעבר 150 מעובדיה בישראל, ביקשה ממשקיעיה להזרים עוד 100 מיליון דולר לחברה. והנה, למרות קצב שריפת המזומנים שלה, ולמרות הדחת המייסד, בעל החזון ומנכ"ל החברה ולמרות אי־עמידה ביעדים שנקבעו לה, ביום רביעי האחרון הודיעה החברה לישראל כי תזרים לבטר פלייס סכום נוסף הגבוה מחלקה היחסי בחברה - 67 מיליון דולר, בשתי פעימות. עידן עופר אמנם הזרים לבטר פלייס לא מעט כסף מכיסו, שכן הוא מחזיק בבטר פלייס גם באופן ישיר, אבל את הכסף שהגיע מכיסה של החברה לישראל לא שילם רק עופר. גם ציבור המשקיעים השתתף בהרפתקה הזו, ובשיעור די דומה.

 

הציבור - באמצעות כספי הפנסיה שלו - מחזיק במישרין כ־31% מהחברה לישראל, ועוד כ־15% בעקיפין באמצעות ההחזקה של בנק לאומי בחברה.

 

כך שמתוך הרפתקה עסקית של כמעט מיליארד שקל מימן ציבור המשקיעים כמעט חצי.

 

הזרמת הכסף האחרונה לבטר פלייס, זו שדווחה ביום רביעי, שונה מהזרמות הכספים הקודמות מהחברה לישראל. הדיווח של החברה לישראל לבורסה עשוי ללמד שאפילו שם מבינים שמידת הסיכון בהשקעה הזו עלתה, אף שהם לא מודים בכך באופן רשמי כמובן.

 

אחד הסממנים לכך הוא שעבור הזרמת הכסף לבטר פלייס, החברה לישראל תקבל מעין תשואה על ההשקעה. כך, כשתחליט בעתיד להמיר את הסכום שהוזרם למניות בחברה - היא תקבל על כך תשואה שתנוע בין 12% ל־18%. התשואה הזו משקפת את תג הסיכון שהחברה לישראל מצמידה להשקעה שלה בבטר פלייס בנקודת זמן זו. החברה לישראל היא חברת החזקות. מעצם הגדרתה היא משקיעה את כספי המשקיעים בחברות שונות. ומטיבם של עסקים, חלקם יצליחו וחלקם ייכשלו. יש בעלי הון ששורפים מאות מיליוני דולרים של ציבור המשקיעים בחיפושי גז כושלים, ויש כאלה שמשקיעים בחברות רכב חדשניות.

 

החברה לישראל אינה כושלת כלל, ויעיד על כך האמון שמביעים בה הגופים שמוכנים להעניק לה מימון. ובכל מקרה, ההשקעה בבטר פלייס מהווה כ־1% בלבד מפעילותה.

 

למה הדירקטורים בחברה לישראל שותקים?

 

מי שמתווה את מדיניות ההשקעה של החברה לישראל היא ההנהלה שלה, בראשות המנכ"ל ניר גלעד. מעל להנהלה יושב הדירקטוריון.

 

נאמנות הדירקטורים צריכה להיות לחברה ולחברה בלבד, כך קובע החוק. אחרי השקעה גדולה כל כך בחברת הרכב המפסידה בטר פלייס שלא עומדת ביעדיה, האם הדירקטורים צריכים להעמיד בספק את המשך ההשקעה? האם הם צריכים להפסיק את הזרמת הכסף?

 

אינדיקציה מסוימת למצבה של בטר פלייס ניתן למצוא בהודעת החברה מאתמול שלפיה מסרה באוקטובר 33 מכוניות. החברה טוענת כי עלתה על דרך חדשה בהנהגת המנכ"ל החדש, אוון תורנלי, אבל בפועל הנתונים משקפים ירידה בקצב מסירות הרכב. בספטמבר נמסרו 73 מכוניות ובאוגוסט 80 מכוניות.

 

מתוך 13 דירקטורים, בחברה לישראל מכהנים חמישה דירקטורים שמוגדרים בלתי תלויים - פרופ' גדעון לנגהולץ, ששימש בעבר כמנכ"ל אוניברסיטת תל־אביב ובהמשך נשיא המכון הטכנולוגי בחולון; זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל, המחזיקה בתנובה ובפסגות; עופר טרמצ'י, המנכ"ל היוצא של חברת הביטוח הכשרת הישוב; דן זיסקינד, ששימש עד השנה שעברה סמנכ"ל הכספים של טבע במשך 25 שנה; ומיכאל בריקר, שמשמש גם חבר הנהלה באמדוקס. יתר הדירקטורים בחברה בעלי זיקה לבעל השליטה עידן עופר או דירקטורים מטעמו של בנק לאומי.

 

"כלכליסט" פנה לחמשת הדירקטורים כדי לדעת מה דעתם על השקעות החברה בבטר פלייס. לנגהולץ השיב כי "לחברה לישראל יש דובר, תפנה אליו בבקשה". תשובה דומה מסרה כהן: "אנא פנה לחברה לישראל, אני לא יכולה לדבר". את תשובתם של שלושת הדירקטורים האחרים לא ניתן היה להשיג.

 

 

 

הימור קטן לעידן עופר, הימור גדול לציבור

 

בזמן שהחמישייה שותקת, הדרך היחידה ללמוד על שיקולי הדירקטורים בדבר ההשקעה בבטר פלייס היא לקרוא את דיווח החברה לישראל לבורסה מיום רביעי. הדירקטורים קיבלו סקירה על "האתגרים והסיכונים שעומדים בפני החברה". למרות זאת החליטו הדירקטורים להמשיך ולהזרים כסף לבטר פלייס. מדוע? הואיל ובטר פלייס מהווה רק אחוז אחד מתיק הנכסים של החברה, כותבים הדירקטורים בלשון משפטית, היא לא מגדילה באופן ניכר את הסיכון של תיק הנכסים של החברה לישראל, שכמעט 80% ממנו הם האחזקה בים המלח.

 

בקיצור, בטר פלייס היא בסופו של יום הימור די קטן מבחינתה של החברה לישראל, שלא מאיים על יציבותה. הוא רק שורף כסף. הרבה כסף לעידן עופר, אבל גם הרבה כסף לקרנות הפנסיה.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x