קרן הגז איבדה 70 מיליון שקל בשל איחור של שנה בהקמתה

"מצאנו גז. די הרבה גז. הוא יכול לשמש אותנו להמשיך ולטפח את המשאב הטבעי - היכולות של הדורות הבאים. על כן החלטתי שנקים קרן לעתיד ישראל מפירות תקבולי הגז. הקרן תוקדש לשלוש מטרות ועוד אחת: חינוך, חינוך, חינוך וביטחון", כך הצהיר בינואר 2011 ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנייה לאחר אימוץ מסקנות ועדת ששינסקי להעלאת שיעור המיסוי מחברות הגז שפועלות מול חופי ישראל. ההמלצות, שעליהן שקדה ועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי, הפכו במרץ 2011 לחוק שבו נקבע שעד נובמבר 2011 תקים המדינה קרן לקליטת רווחי הגז ולטובת אזרחי המדינה.

מדוע המדינה איחרה בשנה להקים את הקרן? מקורבים לנושא מסבירים שההקמה תוכננה לינואר האחרון, אולם מאחורי הקלעים התחולל מאבק בין האוצר למועצה הלאומית לכלכלה, שכל אחד מהם רצה שהקרן תנוהל אצלו. לבסוף יוג'ין קנדל העומד בראש המועצה הוביל את המהלכים להקמת הקרן. מי שהכריע היה נתניהו, שקבע שהכסף יועבר לידי בנק ישראל שינהל את הכסף שם בחשבון נפרד ו"צבוע", כך שהאוצר לא יוכל לגעת בנכסי הקרן. מאבק זה, כמו גם לימוד החומר ובדיקת הנושא במדינות אחרות שהקימו קרן דומה, התארכו כשנה מעבר למועד המקורי של הקמת הקרן.

למרות העברת ניהול הקרן לידי בנק ישראל, האוצר הצליח לכופף את מבנה ההכנסות כך שהקרן תכיל למעשה את ההכנסות שקשורות במישרין לרווחי הגז על פי מתווה ששינסקי. שאר החלקים שיזמי הגז מעבירים למדינה, כגון תמלוגים (12.5%) או מס חברות, עדיין יועברו לידי האוצר ויישארו ברשותו.

קידוח תמר. היקף ההכנסות המשוער של המדינה מגילויי הגז - 548 מיליארד דולר, שיעור העברת הכספים מהקרן למדינה מדי שנה - 3.5% צילום: אלבטרוס

על פי ההערכות במערכת הכלכלית, הקרן תנוהל על ידי המודל הנורבגי, כלומר דירקטוריון ותחתיו הנהלה וועדת השקעות. הדירקטוריון יכלול תשעה אנשים - חמישה נציגי מדינה בראשות שר האוצר, נציג משרד ראש הממשלה, נציג החשב הכללי באוצר ונציג בנק ישראל. אליהם יצורפו ארבעה נציגי ציבור בעלי מומחיות בהשקעות. תחת הדירקטוריון תפעל ועדת ניהול מקצועית שתכלול נציג מהאוצר, נציג מבנק ישראל ושלושה אנשי ציבור בעלי מומחיות בתחום ההשקעות. מול הוועדה תעבוד ועדת ביקורת לבחינת ההשקעות. הוראות הקרן קובעות שתחילת ההכנסות שלה ייראו בסביבות 2018 ולא לפני שיצטברו בה 2 מיליארד שקל, מה שמותיר למדינה די זמן לאייש את כל המשרות. הקרן תשלם למדינה 3.5% בכל שנה מסך הכנסותיה, ואף תוציא דו"ח רבעוני שיופץ בציבור.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שאם המדינה היתה מקימה את הקרן בזמן שנקבע בחוק, בנובמבר 2011, בקופתה היו שוכבים כבר כ־70 מיליון שקל מרווחי היטל הגז שאותו שילמה שותפות ים תטיס למדינה מנובמבר האחרון ועד היום. ים תטיס הוא מאגר בבעלות קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י האמריקאית (47%), והוא פעיל מאז 2004.

המדינה התחייבה להשקיע רק בחו"ל כדי להימנע מתופעת "המחלה ההולנדית", שבה כניסה בהיקף גבוה של מטבע זר עלולה לערער את היציבות הפיננסית של ישראל. למדינה תינתן הזכות להשתמש לא רק בפירות ההשקעה אלא גם בנכסי הקרן, זאת אם יתעורר משבר שיצריך זאת, כגון מלחמה, רעידת אדמה או קריסה כלכלית. לעניין זה מזכירים מקורבים לוועדה שממשלת אירלנד משכה במשבר הכלכלי האחרון 17 מיליארד דולר למימון הוצאות שונות. ומה יעלה בגורל אותם עשרות מיליוני שקלים שכבר הועברו לאוצר על ידי שותפות ים תטיס? למגינת לבם של תומכי הקמת הקרן, אלו לא יחזרו למדינה ויישארו בקופת האוצר.