לפני שאתם מתכננים את הטיול הבא: מלכודות התייירים שכדאי להיזהר מהן

השוק הצף דמנואן סדואק, בנקוק, תאילנד. ברחבי בנקוק ניתן למצוא לפחות עשרה שווקים צפים. אולם כל התיירים רוצים להגיע דווקא לאותו אחד: דמנואן סדואק. בעבר הוא נחשב כמקום מועדף על המקומיים ליהנות מקערת נודלס או לערוך קניות. היום, הודות לכל חברת תיירות בעולם, השוק איבד מהאותנטיות שלו. מדובר ברשת סיוטית של תעלות המלאות בסירות המשיטות את המבקרים בין החנויות הצפות והסירות המציעות את אותו זבל שניתן למצוא ברחוב קוואסאן

טיימס סקוור, ניו יורק. מסך טלוויזיה ענק, פרסום חוצות וסניפים של רשתות קמעונאיות, ניתן למצוא בכל מקום ברחבי ארצות הברית. התושבים המקומיים מעדיפים להימנע מהאזור, מהסיבה הפשוטה שברגע שנכנסים לשם, קשה לצאת

מגדל פיזה, איטליה. למגדל פיזה יש אמנם היסטוריה מעניינת, אך כאתר תיירותי אין הרבה מה לומר עליו מלבד העובדה שהוא באמת בשיפוע. לאחר הפליאה הראשונית על כך שארכיטקטורה כל כך גרועה שרדה עד כה, לא נותר עוד הרבה מה לעשות מלבד לטפס על המגדל. אולם לשם כך יש לעמוד בתור ארוך של תיירים המוכנים להיפרד מ-15 יורו עבור ההזדמנות לטפס ב-300 מדרגות לולייניות במסגרת זמן קצובה. אתם כמובן יכולים פשוט להימנע מכך, ולצפות בתיירים משועשעים שמצטלמים כך שנראה שהם "מחזיקים" את המגדל

מרכז טוקיו, יפן. מדובר בערימה של בטון, פלדה, כלי רכב ורכבות, שלא לדבר על שלטי הפרסום שנמצאים בכל מקום, וטוקיו טאואר שהוא למעשה גורד שחקים מכוער ולא מקורי. עם זאת, ישנם חלקים בבירה היפנית שבהחלט שווים ביקור, רק תדאגו להימנע מטוקיו עצמה והתרכזו במקומות קטנים יותר כמו הפרברים הבוהמיינים היפים של קיצ'יג'וגי, אוגיקובו ואסאגיה

שוק הדגים של סידני, אוסטרליה. ביקור בשוק הדגים של סידני הוא קטלני באותה מידה לתיירים כפי שהוא לדגים. כסאות ושולחנות פלסטיק משקיפים על מפרץ בלאקווטל המטונף. חלודת ברזל שולטת בנמל שאינו מעניק אף גישה לרצועת החוף. שני מפעלי בטון עצומים שולטים בנוף מסביב למפרץ ומזהמים את המים

חוויית בריטניה במלחמה של וינסטון צ'רציל, לונדון, בריטניה. חווית בריטניה במלחמה שזכתה לפרסום רב, הצליחה למשוך אלפים שהיו מעוניינים לחוות את לונדון בזמן המלחמה. אולם המבקרים בסופו של דבר מקבלים בעיקר תמונות חובבניות המציגות אברים קטועים של בובות מחלונות ראווה ודם מזויף, שאמורים לייצג את זוועות הבליץ

נאנג'ינג דונג לו, שנגחאי, סין. המקום מגדיר עצמו כ"רחוב הקניות הטוב ביותר בסין", אך התיאור רחוק מהמציאות. נאנג'ינג דונג לו, שהוקם כבר לפני 150 שנים, נחשב בעבר כ"רחוב המסחרי המוביל בסין", ובהתאם מרבית מדריכי הנסיעות ממליצים לתיירים לבקר בו. אולם מלבד מספר מצומצם של חנויות ישנות, כמעט ולא ניתן למצוא שרידים להיסטוריה הזו. המקומיים הם מחזה נדיר, לעומת זאת מותגים ידועים שניתן למצוא בכל פינת רחוב בשנגחאי נפוצים כאן

שדרת הכוכבים, הונג קונג. השדרה הוקמה ב-2004, מתוך כוונה למשוך תיירים מסין. הם אכן נוהרים בכמויות גדולות, בהובלת מדריכי תיירים נושאי דגלים המכוונים אותם לנקודת השיא במדרחוב – פסל של ברוס לי בתנוחת קונג פו, ברקע בוקעת מוזיקת קניונים מרמקולים קטנים. אולם, היעדר אזורי מנוחה נוחים וריבוי דוכני צילום למזכרת הופכים את כל החוויה למספקת כמעט כמו עיטוש שמסרב לצאת

מפלי נהר דאן, אוקו ריוס, ג'מייקה. שורה מרשימה זו של מפלי מים הממוקמים בתוך יער שופע, הפכו לסיוט עבור מיליוני נוסעי ספינות השייט שיורדים לחוף. המבקרים מצטופפים ונאלצים להחזיק ידיים עם זרים, והמדריכים במקום אגרסיביים ומעוניינים רק בטיפ שמשלים את חווית המלכודת