שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח "כלכליסט": השר שקיצץ בקצבאות הילדים יביא אותן השנה לשיא כראש ממשלה

דו"ח של ביטוח לאומי מגלה כי ב־2012 יגיעו קצבאות הילדים ליותר מ־7 מיליארד שקל. דווקא אותו נתניהו שיזם את שחיקת הקצבאות כשר האוצר, הוא האחראי בשנים האחרונות לעלייתן דרך הסכם קואליציוני עם ש"ס, בזמן שבאוצר רוצים לקצץ

מיקי פלד 06:5309.09.12

ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לש"ס ב־2009 החזיר את סך קצבאות הילדים לשיאים חדשים מאז ביטול הקצבאות הייעודיות לחרדים ב־2003. על פי נתוני ביטוח לאומי שפורסמו לאחרונה, עלות ההסכם הקואליציוני בלבד מגיעה ב־2012 ל־1.5 מיליארד שקל ותעלה את סך הקצבאות המשולמות למשפחות אל מעל ל־7 מיליארד שקל השנה. הדו"ח של ביטוח לאומי מראה כי המרוויחות העיקריות מההסכם הקואליציוני הן משפחות עם שלושה ילדים לפחות.

 

במסגרת ההסכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר הפנים ויו"ר ש"ס אלי ישי נקבע כי הקצבה לילד השני, השלישי והרביעי תעלה בהדרגה במשך שלוש שנים, מיוני 2009 עד אפריל 2012, וכי בסוף התהליך הקצבה עבור כל אחד מהילדים הללו תהיה גבוהה ב־100 שקל יותר מאשר זו שהיתה לפני ההסכם הקואליציוני. לכן, בשנה שעברה עלתה הקצבה הממוצעת למשפחה שבה שלושה ילדים ומעלה בכ־9% לעומת 2010. העלייה היא ריאלית, כלומר לאחר קיזוז השפעות האינפלציה. לכך קדמה עלייה ריאלית נוספת של 11% ב־2010 ו־13% ב־2009.

 

 צילום: ניר כפרי

 

הסתכלות נקודתית עוד יותר תראה כי בעקבות אותו הסכם קואליציוני בין הליכוד לש"ס, הקצבה המשפחתית הממוצעת למשפחה עם חמישה ילדים גדלה ריאלית ב־2009 בכ־7.8%, המשיכה לגדול בשיעור ריאלי של 7.4% ב־2010 והוסיפה עוד 1.7% ב־2011. כך, בשנת 2011 הקצבה המשפחתית הממוצעת למשפחה שבה חמישה ילדים הגיעה ל־1,512 שקל לחודש. הגידול, צריך לומר, הוא לאחר ארבע שנים של קיצוצים בקצבאות הילדים, שהשפיעו במיוחד על המשפחות במגזר החרדי ובמגזר הערבי.

 

עתה משרד האוצר מעוניין לקצץ באופן חלקי בקצבאות הילדים, בעיקר באמצעות הקפאה של עדכון הקצבאות לפי המדד - אך ישי וש"ס כבר הודיעו על התנגדותם התקיפה למהלך. ביחד עם יהדות התורה, המפלגה החרדית־ליטאית שנציגה משה גפני הוא יו"ר ועדת הכספים, גם באוצר יודעים שהסיכוי לפגיעה בקצבאות הילדים הוא קטן. השאלה היא האם במקרה של בחירות והקמת ממשלה חדשה לאחריהן, לא ידרשו המפלגות החרדיות את הגדלת קצבאות הילדים, כפי שעשו בממשלה הנוכחית ובזו הקודמת.

 

הקצבה שמכתירה ממשלות

 

אין זה סוד שקצבאות הילדים, בניגוד מוחלט כמעט לכל קצבה אחרת של ביטוח לאומי, מהוות מרכיב מרכזי במשחק הפוליטי של המפלגות החרדיות בכנסת. למעשה, מדובר בקצבה שמעלה ומורידה ראשי ממשלה. כל מה שעמד בדרכה של ציפי לבני להפוך לראש הממשלה לאחר התפטרותו של אהוד אולמרט ב־2008 היו כמה מאות מיליוני שקלים בקצבאות הילדים. לבני סירבה, הכנסת פוזרה, היו בחירות, וש"ס הוציאה מנתניהו 1.5 מיליארד שקל בתמורה לתמיכה בו כראש ממשלה.

 

קצבאות הילדים היו תמיד בבת עינן של המפלגות החרדיות. בשנת 2000, בתקופתו של אהוד ברק כראש ממשלה, יזם ח"כ שמואל הלפרט מיהדות התורה הגדלה משמעותית של הקצבאות, בדגש על משפחות מרובות ילדים. על כל ילד מהחמישי ואילך קיבלה משפחה כזו קצבה חודשית של לא פחות מ־850 שקל. אז הגיעו תשלומי קצבאות הילדים לסך של כ־8 מיליארד שקל, מה שאפשר למפלגת שינוי, שהיתה אז בקואליציה, לתת לנתניהו את הגיבוי הפוליטי לקצץ בקצבאות הללו באופן דרסטי ב־30%. אולם, שני הסכמים קואליציוניים - האחד ב־2006 בין ש"ס לקדימה והשני ב־2009 בין ש"ס לליכוד - החזירו חלק גדול מהקיצוץ.

 

הקצבה בין עוני לשוויון

 

הבעיה היא שהשיח על קצבאות ילדים הוא בעיקר פוליטי במובן המפלגתי של המונח, וכמעט ולא עוסק בשאלה לגבי תפקידן של אותן קצבאות. פרופ' לאה אחדות, עמיתה במכון ון־ליר ולשעבר ראש מינהל המחקר בביטוח הלאומי, מסכימה כי הבעיה המרכזית היא התפיסה שהשתרשה בקרב חלק מהציבור כי הקצבאות מיטיבות בעיקר עם חרדים וערבים, אך טוענת כי "הקצבאות בסוף מגיעות אל כל מגזר ועושות את עבודתן ביעילות".

 

עבודה זו, מסבירה אחדות, היא כפולה: "התפקיד הראשון הוא לסייע בגידול הילדים, כחלק מהמערכת הכללית של הביטחון הסוציאלי. התפקיד השני הוא להוות תיקון מסוים להכנסה בהתאם לגודל המשפחה — כפי שיש דיפרנציאליות בתשלום מס הכנסה שמקטין אי־שוויון בהכנסות, כך הקצבה מתייחסת לאי־השוויון שמושפע ממספר הנפשות במשפחה".

 

אין חולק על כך שקצבאות הילדים, כמו כל קצבה, מקטינות את שיעור המשפחות העניות. אך מנגד ישנם הטוענים כי כדי לעלות אל מעל לקו העוני יש ראשית להקטין קצבאות שמתמרצות משפחות ברוכות ילדים. טענה אחרונה זו מוצאת גיבוי בדו"ח של בנק ישראל מ־2007, שבו עולה קשר - גם אם לא מלא וברור - בין הקיצוץ בקצבאות הילדים ב־2003 לירידה הדרמטית יחסית במספר הילדים במשפחות חרדיות וערביות שהחלה באותו הזמן - משבעה ילדים לשישה בקרב נשים חרדיות ומ־3.7 ל־3.1 בקרב נשים ערביות.

 

גן ילדים גן ילדים צילום: אלעד גרשגורן

 

הקצבה כאקסיומה

 

עם זאת, בכל פעם שנעשה ניסיון למצוא תחליפים לקצבאות הילדים, הרעיון ירד מהפרק באופן מיידי. לדוגמה, שר הרווחה לשעבר יצחק הרצוג הציע במקום הקצבה להעניק חיסכון של שקל מול שקל של המדינה עם ההורים, שיגיע לידי הילד בגיל 21 ויוכל לשמש אותו לצורך פתיחת עסק, רכישת דירה וכדומה, כך שיהווה סכום שיצמצם את הפערים הסוציו־אקונומיים הבין־דוריים. תומכי ההצעה אמרו כי בניגוד למדינת סעד שמחלקת קצבאות, מדינת רווחה צריכה לאפשר קפיצת מדרגה לאזרחיה — כלומר ששיקולים כספיים לא יעמדו בדרך למימוש הפוטנציאל האישי של כל אדם.

למרות זאת, הצעה זו של הרצוג זכתה להתנגדות גם מתוך משרד הרווחה, בטענה כי אצל חלק מהמשפחות קצבאות הילדים נדרשות לקיום השוטף ממש ובלעדיהן משפחות שלמות ישקעו מתחת לקו העוני. באותו אופן, הצעות לבחינת שימוש אחר בחלק מהסכום של כ־7 מיליארד שקל בשנה נדחות על הסף — בין אם מדובר בהחלת חוק חינוך חינם גם על גילי חצי שנה עד שלוש, ספרי לימוד בחינם וכדומה.

 

מהדיון על היותה של קצבת הילדים נדרשת לקיום שוטף נעדרת העובדה כי ביטוח לאומי כבר משלם כיום קצבאות ייעודיות למשפחות קשות יום וברוכות ילדים או משפחות חד־הוריות. קצבאות אלו מיועדות לרוב למשפחות שבהן ההורים עבדו או עובדים, אך נזקקים לקצבאות כדי "לגמור את החודש".

 

הקצבה הראשונה ניתנה בשנה שעברה ל־147 אלף ילדים בני 6–14 והיא מיועדת לקניית ציוד וספרים לבית הספר בסכום של כ־181 מיליון שקל. הקצבה השנייה שניתנת היא למשפחות שבהן ההורים מקבלים הבטחת הכנסה או מזונות במקרה של משפחה חד־הורית, בסכום כולל של 57 מיליון שקל, וסכום נוסף של 55 מיליון שקל ניתן ל־35 אלף ילדים במשפחות שלהן שלושה ילדים ומעלה ושבהן ההורים מקבלים קצבת הבטחת הכנסה או מזונות מביטוח לאומי.

לדעת אחדות, למרות הביקורת על קצבאות הילדים, בשורה התחתונה אסור לגעת בה: "מערכת ביטחון סוציאלית צריכה לכלול מגוון של שירותים, כמו שירות בפועל כגון חינוך, בריאות, שירותי רווחה וכן, גם שירות בכסף כמו קצבאות אוניברסליות וקצבאות ספציפיות. אני חושבת שיש היום איזון סביר בין כל הפנים השונות של הביטחון הסוציאלי בישראל". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x