שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

נחשף ב"כלכליסט": מיליארדי שקלים מחכים לממשלה מתחת לאדמה

במקום להעלות מסים ולקצץ תקציבים, הממשלה יכולה לגבש מדיניות לגביית תמלוגים על משאבי הטבע. ל־4 מיליארד השקלים שחשף "כלכליסט" שמסתתרים בתמלוגי החצץ מתווספים סכומי עתק שמתחבאים במי התהום, בחולות ובשדות הפוספט

חן פונדק 07:0213.08.12

החוק הישראלי קובע כי הבעלות על משאבי טבע כמו מים ומחצבים היא ציבורית, אולם למדינת ישראל אין מדיניות ברורה בנושא התמלוגים שהיא גובה עבור השימוש במשאבי הטבע שלה, והפיקוח בתחום מתחלק בין משרדי הממשלה השונים, כשאף אחד אינו לוקח אחריות על הנושא. בתקופה שבה הממשלה מחפשת בקדחתנות הכנסות נוספות, כספי התמלוגים יכולים לסייע במאמץ לצמצם את הגירעון בתקציב, ואולי אף למנוע את הצורך בהטלת גזירות כלכליות נוספות על האזרחים.

 

אך נראה כי העניין של משרדי הממשלה במשאבי הטבע התחיל ונגמר במינוי החד־פעמי של ועדת ששינסקי, שהגדילה משמעותית את הכנסות המדינה ממאגרי הגז הטבעי.

 

התמלוגים על שאר המחצבים נותרו נמוכים, והם עומדים על 0.25%–2% ממחירו של החומר הגולמי המופק.

 

במהלך 2011 ביצע לראשונה משרד האוצר מיפוי של הסדרי התמלוגים המשולמים למדינה. בדו"ח הכספי של אותה שנה נקבע כי הכנסת המדינה במשך 20 השנה הקרובות מתמלוגים על מחצבי חול, חצץ ופוספט יעמדו על כ־2 מיליארד שקל בלבד. חשוב לציין כי באוצר לא יודעים היום למפות את הכנסות המדינה על כל משאב טבע, כלומר כמה כסף מתקבל מתמלוגים על חול או פוספטים, מכיוון שהם אינם מקבלים את הנתונים הנפרדים ממשרדי הממשלה.

 

לפני עשרה חודשים התקיים דיון אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, על גיבוש תפיסה כוללת בנוגע לחלקו של הציבור ברווחים ממחצבים. בדיון השתתפו היועצים המשפטיים של משרדי האוצר, המשפטים והאנרגיה.

 

 

בסיכום הדיון נקבע כי שיעור התמלוגים על מחצבים הנכרים מהאדמה כדוגמת הפוספטים נמוך כיום ולכן יש לבחון את הנושא מחדש, אך זה לא נעשה. החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו אמנם פרסמה לפני חודש הנחיות מחייבות לחשבי משרדי הממשלה, בדבר ביצוע בקרות מקיפות לעסקאות התמלוגים שבפיקוחם. אך בקרה ופיקוח אין משמעותם שינוי מדיניות. במשרדי האוצר והאנרגיה דנים כיום על הקמת ועדה שתקבע מדיניות תמלוגים ברורה, ביחס לכל אחד ממשאבי הטבע, כולל אלו שעליהם היום לא משולמים כלל תמלוגים כמו מלח בים סוף. בשבועות הקרובים צפויים המשרדים להגיע להחלטות בנושא. אך היזמים במשאבי הטבע יכולים להיות רגועים, שכן אין הבטחה מתי תקום הוועדה ומה יהיה לוח הזמנים שלה.

 

גורם בכיר במשרד המשפטים אמר אתמול ל"כלכליסט" כי מי שמעכב את התקדמות ההחלטות מחודש אוקטובר הוא אגף התקציבים באוצר. מאגף התקציבים נמסר שלא ברור מה פשר הטענות. ח"כ דב חנין (חד"ש) מתכוון להעלות במושב הכנסת הבא חקיקה שלפיה עבור כל משאב טבע שהמדינה מעניקה רישיון אליו היא תקבל 80% מהרווח הנקי. "כל העניין נמצא בכאוס. לא ברור מי קובע ומה קובע. זה רכוש שלנו שמתנהל בצורה מופקרת", אומר חנין.

 

פוספטים

כורה הפוספט היחיד בישראל משלם תמלוגים בגובה 0.27%

 

בניגוד לחול וחצץ, לפוספט יש כורה אחד בלבד: רותם אמפרט, החברה־הבת של כימיקלים לישראל (כיל). על תמלוגי הפוספט בשנת 2011 שילמה החברה כ־5.5 מיליון דולר.

 

בהסכם גישור בין המדינה לבין כיל שנחתם ב־2010 נקבעה נוסחה לחישוב התמלוגים, המבוססת על מחיר סלע פוספט בניכוי ההוצאות המוכרות לייצורו. שיעור התמלוג הבסיסי נקבע על 48 סנט לטונה. מחיר הפוספט בשוק הסחורות העולמי הוא 180 דולר לטונה, כלומר גובה התמלוגים משוויו הסופי של הפוספט הכרוי הוא 0.27%. עד שנחתם ההסכם עמדו התמלוגים על 2.5 סנט לטונה.

 

עידן עופר עידן עופר צילום: אוראל כהן

 

בהתאם להסכם, ערכו משרד האנרגיה והמים ומשרד האוצר בדיקה לגבי גובה התמלוגים ששולם עד 2009. לפי בדיקה זו עודכנו שיעורי התמלוגים הבסיסיים לכל טונה כרויה, ל־8.76 סנט לטונה, בהצמדה לערך הפוספט העולמי. בפועל מסבירים במשרד האנרגיה, שב־2009 שולמו תמלוגים בגובה 26.34 סנט לטון חומר כרוי. "יש לזכור כי קיים הבדל משמעותי בין כמויות החומר הכרוי לבין התוצרת המוגמרת הסופית. החברות שילמו גם עבור הפרשי תמלוג לשנים שנבדקו".

 

חברת כיל מחזיקה בזיכיונות להפקת מינרלים מים המלח, בזיכיונות לכריית סלע פוספט בנגב וכן ברישיונות לכריית אשלג ומלח ממכרות תת־קרקעיים בספרד ובאנגליה. תמורת המכרות בספרד ואנגליה היא משלמת תמלוגים בשיעור ממכירותיה או בשיעור משטח הקרקע המוחכרת.

 

 

מים מינרליים

המדינה מקבלת על מים מינרליים פחות מעל מי שתייה מהאזרחים

 

המים המינרליים שחברות המשקאות גובות עליהם סכומים נכבדים מהציבור הם למעשה משאב טבע של מדינת ישראל, ונשאבים ממקורות המים שלה. אך המדינה לא רק שאינה גובה כלל תמלוגים עבור משאב זה, היא אף מוכרת אותו לחברות המסחריות בסכומים הנמוכים מאלה שמשלמים אזרחי ישראל עבור מים.

 

בעוד שצרכני המים הפרטיים משלמים 8.77 שקל למ"ק מים עבור צריכה של עד 3.5 מ"ק בחודש ו־14.12 שקל למ"ק לצריכה מעבר לכך - מחירי המים השפירים לתעשייה הם 7.11 שקל למ"ק לשימוש בכמות המים שהקציבה המדינה לאותו גוף עסקי. חריגה של עד 8% מההקצבה מעלה את מחיר המים לתעשייה ל־8.89 שקל למ"ק, וחריגה גבוה מכך מעלה את מחיר המים ל־10.66 שקל למ"ק.

 

מוזי ורטהיים מוזי ורטהיים צילום: אוראל כהן

 

בדיון שניהלו בנושא התמלוגים על משאבי הטבע לפני עשרה חודשים, דנו משרדי הממשלה גם בסוגיית אי־תשלום התמלוגים על מים מינרליים. בדיון סוכם כי יש לבחון את הסדרת התמלוגים בענף ועיגונם בחוק, והמלאכה הוטלה על רשות המים ומשרד האוצר. לפני שמונה חודשים העלה לסדר היום השר להגנת הסביבה גלעד ארדן את נושא תמלוגי החול והמים הנמוכים, אך עד כה לא הציע כיצד יש לשנות את התמלוגים. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "הנושא בבדיקה".

 

"שימוש יתר במים מתוקים ייאלץ את מדינת ישראל לייבא מים ולהעלות את מחירם לדור הבא", אומרת יו"ר מפלגת התנועה הירוקה רחלי תדהר־קנר.

 

חצץ וחול

במשרד השיכון לא לוקחים אחריות על תמלוגי החצץ

 

אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי לפני שנתיים גנז מינהל מקרקעי ישראל דו"ח שהוא עצמו הזמין, ובו המלצה להעלות את התמלוגים על כריית החצץ בכמעט פי עשרה. עד היום לא הסביר המינהל מדוע נגנז הדו"ח. בעקבות החשיפה, פנתה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת למינהל בשאלה במטרה לקבל תשובה לשאלה מדוע הדו"ח לא יושם ולמה הוא הוסתר מעיני הציבור.

 

חולות סמר חולות סמר צילום: יאיר שגיא

 

בתגובה לשאלת "כלכליסט" מדוע לא התקדם נושא תמלוגי החצץ, נמסר מטעם יו"ר מועצת מקרקעי ישראל שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס כי "משרד הבינוי והשיכון אינו המשרד הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, ואין לי כל מידע על הנושא הנשאל. שר הבינוי והשיכון הוא יו"ר מועצת מקרקעי ישראל. נושאים מקצועיים כמו תמלוגי החצץ או החלטות הנהלה אחרות אינם בתחום טיפולנו כלל והפעילות שמתבצעת בשיתוף פעולה היא בעיקר בתחום שיווק קרקעות לבנייה". הטענה של השר היא כי מדובר בשני גופים נפרדים, זאת למרות שמנהל המינהל כפוף לאטיאס.

 

חצץ הוא אמנם חומר הגלם המרכזי בשוק הבנייה והסלילה, אך גם חול הוא משאב מרכזי שבו נעשה שימוש בשוק זה. לפי תחזית מינהל מקרקעי ישראל, הביקוש לחול בעשור הקרוב יעמוד על 168 מיליון טונה. בדומה לחצץ, גובה התמלוגים על כריית חול נקבע היסטורית לפי פקודת המחצבות. התמלוגים משתנים לפי סוג החול ונעים בין 2.59 שקל ל־14.77 שקל לטונה. לדוגמה, על טונה חול זך לייצור זכוכית משלמת נגב מינרלים תעשייתים, חברת בת של כימיקלים לישראל, תמלוגים של 4.92 שקל.

 

ביולי 2000 החליטה מועצת מינהל מקרקעי ישראל שלא לחדש את ההרשאות לכריית חול של הכורים הותיקים, אלא להוציא את אתרי הכרייה למכרז. צעד זה אמור היה אמור להגדיל את הכנסות המדינה, שכן התמלוגים הנקבעים במכרז גבוהים באופן ניכר מהתמלוג המינימלי שקובע המינהל. לדוגמה, במכרז למחצבת שיש יפתח זכתה ההצעה לתמלוג של 36
שקל לטונה, שהיה גבוה ממחיר המינימום שנקבע במכרז של 20 שקל לטונה. אולם המתנגדים להסדר החדש היו הכורים הוותיקים שעתרו לבג"ץ וגרמו לעיכוב בכריית החול על ידי הזוכים במכרזי המינהל.

 

במציאות של חוסר מדיניות הלחץ של המתנגדים עובד: ב־2005 התקבלה החלטה שלא לתת הרשאה נוספת לכריה פטורה ממכרז למחצבות מוזאיקה. אך בחודש יוני השנה אישרה ועדה של מינהל מקרקעי ישראל להאריך את הפטור ממכרז לחברת "צמיתות 81" המחזיקה במחצבת "אחיהוד יבור" הכורה מוזאיקה עד תום עתודות החומר, ועד לא יותר משמונה שנים. הסיבה להחלטה היתה חוות הדעת שהוגשה לוועדה, שממנה עולה שלא יהיה טעם ביציאה למכרז. זאת כיוון שהאינטרס של המדינה הוא להעדיף הפקת מוזאיקה כדי שתעשיה זו תמשיך להתקיים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x