$
בארץ

בלעדי ל"כלכליסט" - "בלי 3 מיליארד שקל נוספים לא נעבור את הקיץ"

במכתב ששלח יו"ר חברת החשמל לשר האוצר בסוף השבוע הוא ביקש תוספת של 3 מיליארד שקל לכיסוי עלויות הדלקים העודפות שנוצרו לחברה. לדבריו, תידרש החברה לסכום נוסף עד סוף 2012. החשש: תעריף החשמל יזנק ב־10%

ליאור גוטמן 06:5405.08.12

חברת החשמל ביקשה לאחרונה משר האוצר יובל שטייניץ תוספת תקציבית דחופה בגובה מיליארדי שקלים — כך נודע ל"כלכליסט". הבקשה הופנתה לשטייניץ במכתב שנשלח לו מטעם דירקטוריון החברה. הסיבה לבקשה החריגה להזרמת כספים: פער משמעותי שנוצר, לטענת חברת החשמל, בין העלויות האמיתיות של הפעלת מערכת החשמל הארצית בחודשי הקיץ לבין התחזיות המוקדמות.

 

במכתב שהגיע לידי "כלכליסט" קובעת החברה כי מניתוח צורכי תזרים המזומנים שלה עולה כי היא חייבת "למצוא פתרונות מימוניים לאוגוסט 2012 בהיקף של 1.5 מיליארד שקל לפחות ו־1.5 מיליארד שקל נוספים לספטמבר 2012". יו"ר דירקטוריון החברה יפתח רון טל, החתום על המכתב, מבהיר בו כי הכסף חיוני לחברה למימון עלויות הדלקים העודפות של החברה.

 

המכתב מוען אמנם ישירות לשר האוצר שטייניץ, אבל העתק ממנו נשלח לרוב הרגולטורים שמפקחים על החברה, ובהם שר האנרגיה עוזי לנדאו, הממונה על התקציבים גל הרשקוביץ, החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו ויו"ר רשות החשמל אורית פרקש־הכהן. הסיבה: השגת התוספת התקציבית הנחוצה לחברת החשמל עשויה להגיע באמצעות הנפקת איגרות חוב או על ידי העלאת תעריף החשמל. פעולות אלה מחייבות אישור מכמה רגולטורים המפקחים על החברה.

 

יצטרכו עוד 4 מיליארד שקל

 

מתברר כי הדרישה לקבלת תוספת תקציבית לא מסתכמת רק בהשגה מיידית של 3 מיליארד שקל. "מעבר לגיוסי ההון ההכרחיים תידרש החברה עד סוף 2012 לסכומים נוספים", כותב רון טל לשטייניץ, "סכומים אלו ייקבעו בהתאם להתפתחויות בתזרים המזומנים ועל פי תמהיל הדלקים, מחירי הדלק והביקוש לחשמל". רון טל מפציר בשר האוצר "להתערב מיידית כדי שיסוכמו הצעדים למימון הנדרש, אם באמצעות ערבויות מדינה ואם באמצעות צעדים מימוניים אחרים מהמדינה".

 

 

 צילום: עמית שעל

 

כמה כסף תצטרך החברה להשיג עד סוף 2012? על פי ההערכות במשק האנרגיה, מדובר בכ־5 עד 7 מיליארד שקל. הסכום הסופי יתגלה לקראת סוף ספטמבר, אז תוכל החברה לספק תחזית מדויקת יותר לרבעון האחרון, תקופה שבה הביקוש לחשמל יורד.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", מאז תחילת הקיץ (יוני־יולי 2012) עלתה צריכת החשמל ב־11% בהשוואה לחודשי הקיץ שעבר, מה שהביא לכך שעלות הפעלת מערכת החשמל הגיעה בימים חמים לשיא של 100 מיליון שקל ליום, סכום שעמו מתקשה חברת החשמל להתמודד. הסיבה: קופת המזומנים של החברה ריקה, ואת הרבעון הראשון של 2012 סיימה החברה עם תזרים מזומנים שלילי של 975 מיליון שקל, לעומת תזרים חיובי של 899 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים מיוחס בעיקר למצוקת הדלקים של חברת החשמל: בשנה וחצי האחרונות נעלם מובארק ועמו גם הגז המצרי. חברת החשמל נאלצת לספק חשמל למדינה על ידי שימוש בסולר יקר ולא גז טבעי הנחשב זול יחסית, מה שמרוקן את קופת המזומנים שלה.

 

כדי להתמודד עם העלויות הגבוהות של רכישת הדלקים בוצעו מתחילת השנה שני צעדים. הראשון היה קבלת "חבילת סיוע" מהמדינה שכוללת דחיית תשלומי מע"מ, הנחת מיסוי של 88% על עלות רכישת הסולר והעלאת תעריף החשמל ב־8.9% . אלו היו אמורים לתרום 3–4 מיליארד שקל עד סוף השנה.

 

במקביל שלחה המדינה את חברת החשמל לבצע שלושה גיוסי אג"ח מתחילת השנה, חלקם בערבות מדינה: בפברואר גויסו בארה"ב בהנפקת אג"ח לגופים מוסדיים זרים כחצי מיליארד דולר בריבית של 6.7%, באפריל גויסו בישראל 1.5 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח פרטית ובערבות מדינה עם ריבית של 3.03%, וביולי גויסו בהנפקת אג"ח ציבורית ראשונה זה כעשור עוד 2.9 מיליארד שקל בערבות מדינה.

 

גם בבנק ישראל מודאגים

 

גלגל ההצלה שנזרק לחברת החשמל אפשר לה להשיג מתחילת השנה 6.4 מיליארד שקל, אולם במציאות שבה החברה נדרשת לפרוע חובות של 4 מיליארד שקל בשנה, ולהפעיל את מערכת החשמל הארצית בעלות של 100 מיליון שקל ליום, הכסף בקופה אמור להספיק ל־60 ימים בלבד. החשש הגדול הוא שהכסף לא יספיק לאוגוסט וספטמבר.

 

מצבה הרעוע של חברת החשמל לא נמלט מעיני המדינה, ולפני כמה שבועות בוצע ביקור חשאי של בכירים מבנק ישראל בחברה. הבכירים קיבלו סקירה על מצבה הפיננסי של החברה והתחייבויותיה, זאת על רקע החשש שצבר ההתחייבויות של החברה מול הגופים המוסדיים עלול לפגוע בקופות הגמל והפנסיות של אזרחים, שכלל אינם מודעים לכך שהם מושקעים בחברה.

 

חברת החשמל מסרה כי אינה מגיבה על תכתובות בינה לבין משרדי הממשלה.

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה:"חברת החשמל העבירה למשרד האוצר בקשה לסיוע בפתרון הבעיה התזרימית בחודשים אוגוסט-ספטמבר. הנהלת המשרד טרם גיבשה את מתווה הפתרון וסוג הסיוע שיינתן על ידי הממשלה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x