ניתוח "כלכליסט": 4 תמיהות על האסיפה הכללית של בנק לאומי
שכרו של יו"ר בנק לאומי הוכרע אתמול על ידי מי שתלוי בו לקבלת אשראי. המוסדיים מצביעים בנושא כפי שהמליצה חברת הייעוץ, רק כדי להימנע מכאבי ראש והמדינה שוויתרה על השליטה עוד שולטת בחלק מהתהליכים
דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי, לא תיאר לעצמו שבקשתו לתוספת שכר של 3.7% שמסתכמת ב־74 אלף שקל נוספים בשנה, תגרור כזה הד ציבורי.
באסיפה הכללית שהתקיימה אתמול בבנק, התנגדה המדינה, המחזיקה בכ־6% ממניות לאומי, לתוספת השכר האמורה והעבירה באמצעות ברודט סדרת חינוך לבכירי המשק באשר לצניעות בכל הנוגע לשכרם המופלג. הסערה רק הלכה והחריפה כשהתברר כי קרנות הפנסיה הוותיקות, עמיתים, המנוהלות על ידי יואב בן אור, החליטו ליישר קו עם עמדת המדינה ולהתנגד גם כן להעלאת השכר. כך הופנה הזרקור לאופן הצבעתם של הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור.
למלכוד של בעלי המניות בבנק לאומי - לחץ כאן
הגם שתוצאות ההצבעה טרם פורסמו, ל"כלכליסט" נודע כי רוב הגופים המוסדיים הגדולים המחזיקים במניות הבנק, הצביעו בעד התוספת לשכרו של ברודט. זאת, בהתאם להמלצת חברת הייעוץ החיצונית אנטרופי, המספקת להם המלצות הצבעה. לפיכך מסתמן כי ברודט, שנהנה מעלות שכר שנתית של 3.1 מיליון שקל ב־2011, יקבל עכשיו עוד כ־6,200 שקל בחודש.
יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט צילום: עמית שעל 1. מי מעז להתנגד לשכר של יו"ר הבנק?
כוח ההצבעה של הגופים המוסדיים במקרה של שכרו של ברודט הוא אדיר, מאחר שבבנק לאומי כבר אין גרעין שליטה, לאחר שהמדינה ויתרה על עמדתה זו והפכה לבעלת מניות מן המניין, הגופים המוסדיים שמחזיקים יותר מ־33% ממניות הבנק הם בעלי הרוב וביחד עם בעלי המניות הפרטיים בבנק (דוד עזריאלי, אלפרד אקירוב ושלמה אליהו) מגיעים לאחזקות של 55.84%. הדבר עשוי להעמיד אותם בניגודי עניינים פוטנציאליים ביחס להחלטות הקשורות בבנק, כל עוד לא מתקיימת הפרדה ריאלית פיננסית. ייתכן מצב שבו בעלי המניות הגדולים הם לעתים גם הלווים הגדולים של אותו בנק.
מפת בעלי המניות בבנק לאומי מראה את ניגוד העניינים האפשרי בו מצויים הגופים המוסדיים בבואם לקבל החלטה בנוגע לשכר של יו"ר בנק: קבוצת אי.די.בי באמצעות כלל ביטוח, שבשליטת נוחי דנקנר, מחזיקות ב־4.73% ממניות הבנק. לחברת האחזקות של דנקנר, גנדן, חובות גדולים לבנק לאומי שבתמורתם שיעבדה גנדן מניות של חברות מקבוצת אי.די.בי לטובת הבנק. מעבר לזה, כל החברות בקבוצת אי.די.בי מקבלות אשראי מבנק לאומי לפעילותן השוטפת.
חברת הביטוח מגדל מחזיקה ב־4.71% ממניות הבנק. שלמה אליהו, שחתם לפני מספר חודשים על הסכם לרכישת השליטה במגדל, מבקש בימים אלו הלוואה מבנק לאומי שתסייע לו ברכישה. חברת הביטוח הפניקס, של יצחק תשובה, המחזיקה ב־4.7% ממניות הבנק עשויה לבחור שלא להתעסק עם יו"ר הבנק המספק אשראי לחברות הקבוצה. בית ההשקעות הגדול במדינה פסגות מחזיק ב־3.77% ממניות הבנק, ומן הצד השני מוצריו, קרנות נאמנות וקופות הגמל, משווקות לציבור על ידי היועצים בבנק לאומי.
פוטנציאל ניגודים העניינים הוא בדיוק הסיבה שבגינה מעודד הרגולטור את הגופים המוסדיים להשתמש בשירותים של חברות ייעוץ חיצוניות בנוגע להצבעות בנושאים מעין אלו.
2. איך פועלת חברת הייעוץ אנטרופי?
חברת הייעוץ אמורה להוות גוף אובייקטיבי שמונע פגמים בשיקול הדעת של הגוף המוסדי כשהוא מגיע להצביע.
בנוסף, החברה אמורה להקל על הגופים את הנטל שבבדיקה ובניתוח של שלל הנושאים העולים על סדר היום באסיפות של החברות השונות. אלא שבשנים האחרונות נוצר מצב אבסורדי בו המוסדיים מיישרים קו עם ההמלצות של אנטרופי כמעט בעיניים עצומות ומבלי להפעיל שיקול דעת, שלו הם מחויבים מעצם היותם אחראים לכספי הציבור. הסיבה לכך טמונה בהוראת החוק שקובעת שאם הגוף המוסדי מבקש להצביע בניגוד להמלצתה של אנטרופי הוא מחויב לנמק בפני ועדות ההשקעה שלו מדוע הוא חולק על עמדתו של הגוף החיצוני. רוב הגופים המשתמשים בשירותים של אנטרופי מעדיפים לוותר על כאב הראש ולהצביע בהתאם להמלצותיה.
הרגולטור בעצם העמיד את הגופים המוסדיים במלכוד - מצד אחד הוא עודד אותם להשתמש בגוף ייעוץ חיצוני אובייקטיבי ומנגד קבע כי ההחלטה הסופית בדבר אופן ההצבעה מוטל אך ורק עליהם.
במקרה של שכרו של ברודט, דווקא השימוש של המוסדיים באנטרופי הופך למעט ציני. בשיחה עם אחד ממנהלי ההשקעות בגוף מוסדי המחזיק בלאומי הוא אמר כי "אנחנו שומרים על עקביות. בנושאי שכר אנחנו הולכים עם אנטרופי. למשל במקרה שכרו של יעקב פרי יו"ר בבנק מזרחי היו לי טלפונים מפה ועד הודעה חדשה שלחצו עלי להצביע בעד. ההגנה שלי להתנגדות היתה 'אני מצטער, אני הולך עם אנטרופי'. גם במקרה של ברודט הייתי צריך להיות עקבי וללכת עם אנטרופי".
אלא שהטיעון הזה חסר משמעות, משום שאם המוסדיים היו מחליטים ללכת בניגוד להמלצתה של אנטרופי ולהתנגד לתוספת בשכרו של ברודט אף אחד לא היה מאשים אותם בניגוד עניינים, שכן ברור שהתנגדות לשכר לא משרתת את האינטרסים של בעלי הבית שלהם.
3. האם תוספת השכר ראויה בתקופה של גזירות?
מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית באוצר הסבירה אתמול את התנגדות המדינה להעלאת שכרו של ברודט: "בעיתוי הנוכחי ובראיה כוללת של כלל הנסיבות בהן מצוי המשק הישראלי, אין להצדיק העלאת שכר".
כנשאל אחד ממנהלי ההשקעות בגוף מוסדי מדוע הצביע בעד העלאת שכרו של ברודט בעוד המדינה התנגדה, אמר כי "ההתנגדות של המדינה היא פופוליסטית. השכר של ברודט ראוי. כמה הוא ביקש תוספת? 3%? על זה כל המהומה?". מנהל השקעות אחר הצטער שלא ידע כי המדינה תתנגד והוסיף "אם לא היתה ההמלצה של אנטרופי שסינדלה אותי, הייתי מצטרף להחלטה של המדינה. זה היה נותן לי את הכוח לבוא לוועדות ההשקעה שלי ולנמק בפניהם מדוע צריך להתנגד לשכר - אם המדינה מתנגדת אז למה שאנחנו נאשר?".
ואמנם, אם מסתכלים בנימוקים של אנטרופי לאישור התוספת בשכר של ברודט מגלים איך מונצחת תופעת שכר הבכירים המנופח: "ההעלאה האמורה הינה סבירה בהתחשב בגובה שכרו של יו"ר הדירקטוריון בהשוואה לשכרם של יושבי ראש דירקטוריון אחרים".
פרופ' דני צידון, המכהן כמשנה למנכ"לית בנק לאומי, אמר רק אתמול בראיון ל"כלכליסט" כי מצבו של המשק הישראלי בכי רע והסביר ש"הממשלה נתנה לפער בין ההכנסות להוצאות להתרחב יותר מדי. ההתחייבויות התקציביות גדלו באופן משמעותי ממה שהיה בעבר, וזאת על סמך תחזיות אופטימיות מדי".
סביבה כלכלית חלשה עשויה להשפיע גם על תוצאות הבנקים ולכן טענה המדינה שלא ברור אם זו העת המתאימה להעלאות שכר.
4. האם באמת המדינה כבר לא בעלת שליטה בלאומי?
באסיפה התקיימה הצבעה למינוי חמישה דירקטורים. המדינה הצביעה לרו"ח זיאד אבו חבלה פרופ' ידידיה שטרן, תמכה במינויו של עו"ד חיים סאמט לדירקטור חיצוני, וכן ובהארכת כהונתם של שני הדירקטורים פרופ' אפרים צדקה ופרופ' אריה גנס. בעל המניות הפרטי שלמה אליהו לא הגיעו להצבעה בין היתר מהטעם שלמדינה יש השפעה על בחירת דירקטורים גם בבנק ללא גרעין שליטה.
על פי חוק הבנקאות מועמדים לדירקטוריון נבחרים בידי ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס. יו"ר הוועדה ממונה על ידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. כאשר יו"ר רשות ניירות ערך מייעץ בבחירת נציגי ציבור. הוועדה בוחרת מי המועמדים שיעומדו להצבעת בעלי המניות. שלמה אליהו, אמר לאחרונה כי הוא סבור שמדובר ב"הלאמה של הבנק. אומרים למשקיעים השקעתם ממיטב כספכם אך אתם לא ראויים לנהל את השקעתכם. לוקחים זכויות של בעלי מניות ונותנים אותן לוועדה בראשות שופט".
