בלעדי ל"כלכליסט" - המטרה הבאה של שטייניץ: ההסתדרות
אחרי העלאות המסים והקיצוצים הרוחביים, במשרד האוצר שולפים תוכנית חדשה לגיוס כספים לקופת המדינה. ל"כלכליסט" נודע כי שר האוצר בוחן אפשרות ליצור עסקת חבילה חדשה בשיתוף ההסתדרות והמעסיקים. במוקד התוכנית החדשה: הקפאת שכרם של עובדי המגזר הציבורי
07:0502.08.12
כמו שהדברים נראים כעת, שר האוצר יובל שטייניץ עסוק ללא הרף בימים אלה בגיבושי תוכניות קיצוצים וגזירות מסוגים שונים. לאחר שהצליח לאשר שלשום את חבילת הגזירות הכוללת את העלאת מס ההכנסה ב־1% ואת תוכנית הקיצוצים הרוחבית במשרדי הממשלה - שטייניץ מכוון כעת ליעד חדש: ההסתדרות.
ל"כלכליסט" נודע כי משרד האוצר בוחן אפשרות להחיות פעם נוספת את עסקת החבילה במשק בשיתוף ההסתדרות. מדובר בעסקה משותפת שבה יתרמו העובדים, המעסיקים והמדינה את חלקם במקביל, כדי לאפשר לממשלה לגבש את תקציב המדינה לשנה, על שלל הגזירות הכלולות בו. לראיית האוצר, המטרה המרכזית מאחורי צעד כזה היא להביא לפגיעה קטנה ככל האפשר באזרחי המדינה. עסקת החבילה הקודמת בין האוצר להסתדרות הושגה באמצע 2009, והיתה הבסיס לתוכנית הכלכלית ולתקציב הדו־שנתי הראשון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שטייניץ.
עופר עיני ויובל שטייניץ (ארכיון) צילום: עמית שעל
בהתאם להסכם מ־2010
על פי היוזמה המתגבשת, יציע האוצר להסתדרות להסכים להקפאת שכרם של כ־350 אלף עובדי המגזר הציבורי, ובתמורה לכך יצומצם היקף הקיצוצים הגדולים המתוכננים בתקציב 2013. קיצוצים אלה אמורים לפגוע בעיקר בשכבות החלשות, ובין היתר יציעו באוצר להקפיא את התוכנית להקטנת מספר עובדי השירות הציבורי. במסגרת הדיונים עם ההסתדרות, אנשי משרד האוצר גם מתכוונים לבקש את הסכמת ההסתדרות בראשות עופר עיני לצמצום הפטור הקיים ממס בקרנות ההשתלמות.
הצורך בביצוע עסקת חבילה חדשה במשק התעורר על רקע הנתונים הקשים ההולכים ומתגלים מיום ליום בקשר לתקציב השנה הבאה. הכלל הפיסקאלי החדש שאישרה הממשלה לפני שנתיים מאפשר להגדיל את תקציב השנה הבאה ב־2.9%. לכך האוצר יכול להוסיף תיקוני מחירים של 1.5%, כך שסך כל תקציב 2013 רשאי לגדול ביחס לתקציב השנה הנוכחית ב־4.5% - כלומר כ־13 מיליארד שקל.
הבעיה היא שסכום זה לא יכול להספיק לקופת המדינה. הסיבה לכך היא שבשנתיים האחרונות הממשלה קיבלה על עצמה שורת התחייבויות בהיקפים עצומים, הנעים בין 25 מיליארד שקל ל־30 מיליארד שקל. כשהתחייבויות אלה מצטלבות עם האיסור הקיים בחוק התקציב לחרוג ממסגרת ההוצאות שאושרה - המסקנה היא אחת: הממשלה חייבת להקטין את הוצאותיה בשנת התקציב הבאה ב־12 מיליארד שקל לפחות. בדיוק בשל כך שטייניץ ופקידי האוצר מחפשים פתרונות.
ניסו ליצור תקדים
הפעם הקודמת שבה באוצר דרשו מההסתדרות עסקת חבילה כזו היתה ביוני 2009. זה קרה חודשיים לאחר שראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ כינסו מסיבת עיתונאים דרמטית, שבה הודיעו על תוכנית "בלימה ותנופה" שלהם להצלת המשק מהמשבר הכלכלי הקודם. באותם ימים עמד שיעור האבטלה על יותר מ־7%, כמו היום, אך בשונה מימים אלה, הצפי דיבר על שיעורים דו־ספרתיים.
עסקת החבילה של המדינה המעסיקים וההסתדרות כללה אז שורה של סעיפים, העיקריים שבהם היו ויתור של עובדי המגזר הציבורי על מחצית מדמי ההבראה השנתיים המגיעים להם בשווי של כ-600 מיליון שקל. כמו כן, עובדי המגזר הפרטי היו אמורים לוותר על שווי של רבע יום חופשה והמעסיקים היו אמורים להשוות את הסכום כדי להקים קרן סיוע למפעלים במצוקה.
בתמורה לכך הסכים אז האוצר לבטל כמה גזירות בחוק ההסדרים, דוגמת הפרטת הדואר והקפאת קצבאות הביטוח הלאומי. כמו כן, המעסיקים קיבלו אפשרות להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום למשך שלושה חודשים, ולהסתדרות ניתנה הבטחה של שני הצדדים האחרים לחוקק 12 חוקי עבודה חדשים שיחזקו את יכולת ההתארגנות של עובדים. עם חוקים אלה ניתן למנות את מתן האפשרות לנציגי ההסתדרות להיכנס למפעלים כדי להקים בהם ועדי עובדים.
בסופו של דבר החוקים נחקקו וחלק מדמי ההבראה נגבו, אך כתוצאה מהתבדותן של התחזיות השחורות, לא היה צורך דחוף בהקמת קרן סיוע ובגביית ימי חופשה מהעובדים במגזר הפרטי.
בכל מקרה, מטרתה של עסקת החבילה היתה אחרת: היא היתה אמורה בעיקר ליצור תקדים לטווח ארוך של שיתוף פעולה בין שלושת מגזרי המשק: האוצר, ההסתדרות והמעסיקים. זהו שיתוף פעולה שעיני ונשיא התאחדות התעשיינים דאז שרגא ברוש רצו בו כבר תקופה ארוכה, ולו רק כדי להגדיל את השפעתם על קבלת ההחלטות הכלכליות. למרות זאת, זו היתה הפעם האחרונה שבה השולחן העגול קיבל החלטה משמעותית. ייתכן שבקרוב נראה את הצדדים מתכנסים מחדש.
כמה דברים השתנו
אלא שכמה דברים השתנו מאז הפעם הקודמת שבה התיישבה ההסתדרות סביב אותו שולחן עגול עם נציגי המעסיקים והמדינה. אם עיני יסכים להתיישב עם הצדדים הפעם, ידו תהיה חלשה משמעותית מאשר בפעם שעברה.
באותם ימים עיני היה השושבין של השידוך הטרי בין הליכוד למפלגת העבודה להקמת הקואליציה של הממשלה החדשה של נתניהו. עתה, כאשר העבודה אינה חברה בקואליציה, המנופים הקיימים לו הם קטנים הרבה יותר.
זו אולי אחת הסיבות לכך שעיני הוציא שלשום הודעה שלפיה הוא יתנגד לכל שינוי בהסכמי השכר. יו"ר ההסתדרות אמנם לא הזכיר את המילה "שביתה", אך הסכם השכר שחתם בנובמבר 2010 עם האוצר מאפשר לו להשבית את המגזר הציבורי כולו במקרה של הפרת ההסכם. מה שהאוצר יוכל לתת לעיני בתמורה להסכמתו להקפאה זו חבילת הטבות טובות יותר ל־2014.
למעשה, השיחות על תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי החל ב־2014 היו אמורות להתחיל בתקופה זו, אלמלא המשבר התקציבי. השאלה היא אם האוצר יסכים שוב לדחות התחייבויות תקציביות קיימות כדי להשיג שקט בטווח הקצר ולשלם על כך בריבית בטווח הארוך, זאת מבלי שתוקצה בהכרח תוספת מקורות תקציביים הולמת. זה בדיוק מה שאירע מאז 2009, ומתברר עתה כמה שהביא את הממשלה לגזור גזירות על תקציב המדינה ועל הציבור.
