שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מחפשים מדיניות חדשה: צמצום המסים לא הוכיח את עצמו בעולם

ממצאים שחושף מחקר חדש סותרים את האידיאולוגיה של נתניהו, ומנפצים את המיתוס שלפיו הורדת מסים טובה למשק. לעומת זאת, הורדת מסים דווקא תורמת לעליית חלקו של המאיון העליון בהכנסות

שאול אמסטרדמסקי 06:5531.07.12

יש דברים שגרפים מסבירים הרבה יותר טוב ממילים. כזה הוא המקרה של הקשר בין הורדות מסים בניסיון לעודד את הצמיחה, לבין מה שבאמת קורה לצמיחה. צמד החוקרים עמנואל סאז ותומס פיקטי, שבשנים האחרונות הפכו לאורים והתומים של מדעי חלוקת ההכנסות במדינות שונות בעולם, מראים בגרף שמשמאל בצורה ברורה כי הקשר בין הורדות מסים לבין שיעורי הצמיחה הוא לכל היותר מקרי. למעשה, הם מנפצים את המיתוס הראשון של נתניהו, שהורדת מסים טובה למשק.

 

תומס פיקטי, ממחברי המחקר. "אולי הרפורמות של רייגן ותאצ'ר מצעידות אותנו בכיוון הלא נכון" תומס פיקטי, ממחברי המחקר. "אולי הרפורמות של רייגן ותאצ'ר מצעידות אותנו בכיוון הלא נכון" צילום: ליאור שפר

 

ניפוץ מיתוס 1:

הורדת מסים לא בהכרח מביאה לצמיחה מוגברת

 

כך למשל במקרה של גרמניה ושל בריטניה. המחקר שפרסמו השניים החודש מראה כי בזמן שמשנות השבעים הורידו הממשלות בבריטניה את המיסוי על ההכנסה ב־40 נקודות האחוז (כלומר, למשל, מרמה מקסימלית של 70% מס לרמה של 30%), הרי שבגרמניה המס המירבי לא השתנה כלל בתקופה הזו. ומה קרה לצמיחה בשתי המדינות? ובכן, בניכוי האינפלציה, התמ"ג לנפש בבריטניה צמח בתקופה הזו במעט יותר מ־2% לשנה. ובגרמניה, שם לא הורידו מסים? הפלא ופלא, התמ"ג לנפש צמ"ח כמעט בדיוק באותה מידה.

 

ואלה כמובן לא המקרים היחידים: בספרד לא הורידו מסים ובפורטוגל הורידו באופן דרסטי, ושתי הכלכלות צמחו בערך אותו הדבר. בפינלנד, היכן שהמס המירבי ירד מאז 1970 ביותר מ־20 נקודות האחוז, התמ"ג לנפש צמח כל שנה בחצי אחוז יותר מאשר בארה"ב, שם המסים ירדו ביותר מ־30 נקודות אחוז.

 

בשורה התחתונה, המחקר מראה שהקשר בין הורדת מסים לצמיחה מוגברת הוא לכל הפחות מקרי. סביר יותר להניח שהורדת מסים היא לא תנאי הכרחי או מספיק בשביל לעודד צמיחה, ובוודאי שיש משמעות לרמות המיסוי השונות בין המדינות.

 

 

ניפוץ מיתוס 2:

הצמיחה בעקבות הורדת המיסוי לא מחלחלת מטה

 

על מה הורדת המסים כן משפיעה באופן ישיר? על ההכנסות של המאיון העליון. גם כאן הגרף מספר את הסיפור טוב יותר מאשר המלים. והסיפור הוא כזה: במדינות שבהן שיעורי המס ירדו בצורה דרמטית בארבעת העשורים האחרונים - ארה"ב ובריטניה, למשל - חלקו של המאיון העליון בעוגת ההכנסות גדל באופן משמעותי.

 

זהו, למעשה, ניפוץ המיתוס השני של נתניהו, שהצמיחה בעקבות הורדת המסים מחלחלת לכל שכבות המשק. הנה, במדינות כמו גרמניה, ספרד, שוויץ, צרפת ודנמרק, שבהן שיעורי המס נשארו זהים או ירדו מעט מאוד שבעשורים האחרונים, חלקו של המאיון העליון בעוגה גדל מעט מאד.

 

מלבד ניפוץ המיתוסים של שר העל לאסטרטגיה כלכלית, החוקרים סאז ופיקטי מצביעים לראשונה על קשר בין הורדת שיעורי המס לבין העלייה בשכר הבכירים, ובפרט לעובדה שמנהלים בכירים מתוגמלים פחות ופחות על הביצועים שלהם בפועל ויותר על שיפור בתוצאות החברות שלהם שנובע מהתנאים המקרו כלכליים בשוק, כלומר, על מזל.

 

יתרה מכך, על פי החוקרים, אחת מהמטרות של שיעורי המס הגבוהים ששררו בארה"ב ובבריטניה בעידן שלפני רייגן ותאצ'ר, הייתה לרסן את "תאוות הבצע", כלשונם, שעמדה בבסיס העלאות שכר בצמרת מקבלי השכר במשק. "אחת ההצלחות הגדולות של הרפורמות של רייגן ותאצ'ר", כותבים החוקרים, "היא שהיום רמות מיסוי שכאלה (כמו 70%־80% - ש"א) הן פשוט בלתי נתפסות".

 

וכאן מגיעה השורה התחתונה, "אחרי עשורים של גידול בריכוז ההון בידי קבוצה קטנה בלבד, עשורים של שיעורי צמיחה ממוצעים בלבד, ושל משבר עולמי שמקורו בהתנהלות המגזר הפיננסי, נדרשת מחשבה מחדש שתבחן אם הרפורמות של רייגן ותאצ'ר אולי מצעידות אותנו בכיוון הלא נכון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x