שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"בזרם הליטאי פחות מעוניינים ברכישת מקצוע"

מחקר של משרד התמ"ת מראה כי יחסם של תלמידי הישיבות החרדים ללימודי מקצוע תלוי בזרם שאליו הם משתייכים: הליטאים סבורים שרק 15% ירכשו מקצוע, ואילו החסידים מניחים שכמעט 40% יעשו זאת

שאול אמסטרדמסקי 07:1226.07.12

"25%–30% מבני הישיבות רואים את עתידם במסלול חיים שבו הם מתפרנסים ממקצוע או מהשכלה שירכשו. זוהי גישה מסורתית שהיתה נחלתן של הקהילות החרדיות באירופה בסוף המאה ה־19 ובין מלחמות העולם". את הדברים האלה כותבים ד"ר יעקב לופו ואסף מלחי, בסוף עבודת המחקר שפרסם משרד התמ"ת בחודש מאי האחרון, תחת הכותרת "יחסם של תלמידי ישיבות חרדים ללימודי מקצוע".

 

מי שבוחר להסתכל על חצי הכוס המלאה בשאלת שילובם של החרדים בשוק העבודה בישראל, יכול להתנחם בנתון המרכזי הזה: כמעט שליש מתלמידי הישיבות החרדים מעוניינים לעזוב את מסלול החיים החרדי הקלאסי, לרכוש מקצוע ולפרנס את עצמם ואת בני משפחתם.

 

חברת לומדים

 

אולם בהמשך הדיון המסכם של המחקר, כותבים החוקרים לופו ומלחי דברים קשים על השינויים שהתחוללו בתרבות החרדית החל במאה ה־20. "כאן, בישראל, חל מהפך. החברה החרדית בנתה דגם תרבותי אחר. מעמדם של 'בעלי הבתים' הודר לשוליים. כולם הפכו לתלמידים עילויים המיועדים להיות תלמידים שמטרתם אומנותם. בעיקרון, כל ציבור האברכים נישא על כנפי הקהילה ומשוחרר מעול הפרנסה. את מקומה של הקהילה היהודית המסורתית תפסה האשה כמפרנסת המרכזית, ויחד איתה המדינה ותקציבה.

 

ישיבת חברון ישיבת חברון צילום: חיים צח

 

"כך התפתחה לה במשך עשרות שנים 'חברת לומדים' שהגיעה לממדים שההיסטוריה היהודית לא ידעה מעולם. לצדה גדל העוני בחברה החרדית, והעול על קופת הציבור רק הולך וגדל. בהיעדר כל מסלול חינוכי אלטרנטיבי, כל בחור בחברה החרדית נידון מראש לתהליך חינוכי שכולו קודש ושמוביל אותו למעמד של תורתו אומנותו גם אם אינו ראוי ומוכשר לכך, וגם אם הוא והוריו רוצים במסלול אחר".

 

שונות גדולה בין הזרמים

 

למרות הממצא העיקרי המעודד יחסית במחקר, כשבוחנים את ממצאי הסקר לעומק מגלים שונות רבה בין הזרמים השונים ברחוב החרדי. המחקר מראה באופן מובהק כי החרדים מקרב הזרם החסידי נוטים יותר להשתלבות בשוק התעסוקה לעומת החרדים מהזרם הליטאי, השמרני יותר. יתרה מכך, המחקר מראה כי ככל שהישיבה פחות יוקרתית ואיכותית, כך הנטייה להמשיך ללימודי מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה גבוהה יותר.

 

הבדלים דומים בין הזרמים ברחוב החרדי התגלו גם כשהחוקרים שאלו את האברכים עד כמה היעדר ידע באנגלית ובמתמטיקה יקשה עליהם לרכוש מקצוע. בעוד ש־43% מהחסידים חשבו שהדבר יקשה עליהם מאוד, 17% בלבד מהאברכים הליטאים חשבו שהדבר יהווה קושי משמעותי ברכישת מקצוע, דבר שמעיד במידה רבה, לדעת החוקרים, על תפיסה בלתי מציאותית של זרם זה את העולם שמחוץ לגבולות הרחוב החרדי.

 

 

רק כשהחוקרים בדקו עד כמה החרדים מודעים למה שכרוך ברכישת מקצוע אקדמי - למשל, כמה שנות לימוד דרושות בשביל להשלים תואר ראשון - בקרב כל הזרמים החרדיים התגלתה בורות דומה. כמחצית מהאברכים בכל זרם כלל לא ידעו, או חשבו שהתואר הראשון נמשך שנה עד שנתיים בלבד.

 

רוצים השקעה בחינוך

 

ממצאים מעניינים עלו בקשר לסדרי העדיפויות של בני הישיבות. החוקרים ביקשו מהאברכים לדרג לפי חשיבות את התחומים שבהם יש להשקיע את תקציב המדינה. למקום הראשון הגיע הביטחון - 85% מהאברכים חושבים שזהו
התחום החשוב ביותר שהמדינה צריכה להשקיע בו את תקציבה. עם זאת, בקרב הליטאים תחום הביטחון הגיע רק למקום השני, אחרי תקצוב ישיבות. בקרב החסידים תקצוב הישיבות הגיע רק למקום הרביעי, אחרי השקעה של המדינה בתעסוקה ובתחום הדיור.

 

במילים אחרות, בקרב הזרם החסידי ההכרה הרווחת היא שההשקעה של המדינה בתעסוקה חשובה מהשקעה בתקצוב הישיבות, ואילו בקרב הזרם הליטאי ההשקעה בישיבות גוברת על כל תחום אחר. הבדלים אלה מעידים על השונות הגבוהה בקרב הזרמים השונים ברחוב החרדי בכל הקשור ליחסם לעולם העבודה. ממצא מעניין נוסף הוא שכל האברכים מכל הזרמים חשבו שהמדינה צריכה להשקיע יותר בתחום החינוך המקצועי והגבוה לעומת השקעה בקצבאות.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x