משרד האוצר דוחה את דיון ההיערכות למשבר

המשבר הכלכלי העולמי כבר כאן, אך ישיבת החירום שכונסה במשרד האוצר להיום תחת השם "היערכות למשבר" - נדחתה לחודש הבא בשל "שיקולי לו"ז", כך אמר אתמול גורם במשרד אוצר.

לישיבת החירום זומנו מנכ"ל משרד האוצר דורון כהן, הממונה על אגף תקציבים גל הרשקוביץ, החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, ובכירים נוספים כגון ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל והמשנה לנגיד בנק ישראל קרנית פלוג. הצוות הבכיר אמור היה לבחון את עתיד הכלכלה הישראלית על רקע המשבר העולמי, וכל אחד מהמשתתפים היה אמור להציג תוכנית התמודדות עם המצב. הישיבה, שהיתה אמורה להיערך במשך יום שלם ומרוכז, היתה אמורה לכלול תחזית הכנסות, הוצאות והצעות צעדים לשיפור המצב כגון העלאות מסים וקיצוצים תקציביים.

"ההתאוששות בארה"ב אטית ממה שחשבנו"

בתוך כך, נאם אתמול (ב') שר האוצר יובל שטייניץ בכנסת ואמר: "יש האטה עולמית. אירופה מתרסקת וגם בארה"ב ההתאוששות אטית ממה שחשבנו. אנחנו חלק מהעולם וזה משפיע עלינו. לכן יש לנו ירידה בתחזית ההכנסות ממסים של כ־2.8 מיליארד שקל. לכן החלטנו להתאים את יעד הגירעון למציאות הלא קלה ולקבוע אותו על 3%". בנוסף, אמר שטייניץ כי "אנו שוקדים בשבועות האחרונים על חבילת צעדים של קיצוץ מסוים ומיסוי שתאפשר לישראל לעמוד ביעד הגירעון ולהקרין רצינות כלפי העולם. אמנם העלאת יעד הגירעון מקטינה ב־15 מיליארד שקל את נטל המס, אך גם עמידה זו מחייבת הטלת מסים. נצטרך לקבל החלטות קשות. תוך ימים ושבועות נגבש הצעת מחליטים שבה יש צעדים של מיסוי כדי להראות לעולם כולו שממשלת ישראל תעמוד ביעד החדש של 3%".

בין העלאות המסים הצפויות, מובילות העלאת המס על אלכוהול וסיגריות. על פי בכיר באוצר, “אלו הם המסים שהכי פשוט להעלותם. לא דרושה החלטת ממשלה, מספיק צו שעליו יחתום שר האוצר ולאחר כמה ימים ההעלאות נכנסות לתוקפן. לכן זו כנראה תהיה ההחלטה הראשונה והיא תתקבל בימים הקרובים”.

באוצר עוד דנים בהעלאת המע"מ באחוז ל־17%, מהלך שיכניס לקופת המדינה כ־4 מילארד שקל בשנה; בהטלת מס עשירים - העלאת מס ההכנסה ב־2% על בעלי הכנסה של יותר 80 אלף בחודש - שתכניס לקופת המדינה 400 מיליון שקל בשנה ובהעלאת מס ההכנסה ב־1%.

שר האוצר יובל שטייניץ. מעלים מסים כדי להקרין לעולם רצינות צילום: עמית שעל

תקציב המדינה לשנה הבאה מחכה להחלטות נתניהו

בנאומו בכנסת אתמול אמר שטייניץ כי "אני מניח שאישור התקציב החדש יתבצע בממשלה במחצית השנייה של אוגוסט". אך לפי בדיקת "כלכליסט" משרדי החינוך, המשפטים והתיירות טרם קיבלו פנייה מאגף התקציבים במשרד האוצר כדי להתחיל את בניית התקציב לשנת 2013. זאת, בעוד שבימים כתיקונם המשרדים היו מגבשים את תקציבם עד חודש אוגוסט, שיתחיל בתוך שבוע. לפי טענות שנשמעו מנציגי אגף התקציבים, העבודה על תקציב המדינה לשנה הבאה מוקפאת עד לדיונים מכריעים במשרד ראש הממשלה, שיתווה את הקווים המנחים לתקציב. דיונים שלפי שעה אינם מתקיימים.

הממשלה מחויבת להניח את הצעת התקציב, ואת חוק ההסדרים שמלווה אותה, על שולחן הכנסת עד סוף חודש אוקטובר כדי שהכנסת תוכל לדון בתקציב ולאשרו עד סוף השנה. אם הכנסת לא תאשר את התקציב מסיבה כלשהי עד לסוף דצמבר, היא תקבל ארכה לעשות זאת עד סוף חודש מרץ 2013. בינתיים, משרדי הממשלה ייאלצו לעבוד על בסיס תקציב חודשי בגובה 1/12 מתקציב המדינה לשנה הקודמת.

מבחינת משרד האוצר מדובר בסוג של הקלה, אולם יתר משרדי הממשלה יספגו פגיעה קשה משום שתקציב כזה לא ישקף את הגידול שתוכנן לתקציב 2013 - בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים - ובכך תהיה פגיעה אנושה בפרויקטים שהממשלה אמורה לבצע.

בשנות תקציב רגילות משרד האוצר מתחיל את דיוני התקציב מול משרדי הממשלה לאחר חג הפסח, כלומר בסביבות חודש אפריל. משרדי הממשלה מציגים לאגף התקציבים את תוכניות העבודה שלהם לשנה הבאה, מציגים דרישות תקציביות ומתחיל תהליך עבודה משותף שסופו בקביעת סדרי העדיפויות ובבניית התקציב הכולל. בסביבות חודש אוגוסט הממשלה דנה בתקציב, כדי שלאחר מכן יוכלו הצוותים המשפטיים של היועץ המשפטי לממשלה לנסח את התקציב ואת חוק ההסדרים כהצעת חוק מסודרת.

נכון להיום, במשרד האוצר כלל לא יודעים אם לבנות תקציב מדינה לשנה הבאה משום שאיש אינו יודע להגיד מתי יתקיימו הבחירות, ב־2012 או ב־2013, וכיצד הדבר ישפיע על התקציב. במקרה שנתניהו יחליט לקיים את הבחירות רק בשנה הבאה ויניע את תהליך בניית התקציב, הרי שמשרד האוצר ומשרדי הממשלה ייאלצו לדחוס לתוך חודשיים בלבד עבודה שנמשכת בימים כתיקונם לפחות ארבעה חודשים. מה שיקשה על משרדי הממשלה במשא ומתן התקציבי מול משרד האוצר.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר עובד על הכנת התקציב. לכשתגיע העת נפנה למשרדי הממשלה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הטענות חסרות יסוד. תהליך בניית התקציב מתקיים באופן אינטנסיבי ומי שטוען אחרת אינו דובר אמת. ראש הממשלה מעורב בתהליך באופן אישי עם מנכ"ל משרדו וראש המועצה הלאומית לכלכלה והצוות המקצועי במשרד באופן יומיומי. ראש הממשלה אף קבע עם שר האוצר בעקבות הדיונים את יעד הגירעון ועתה מתקיימים דיונים מפורטים".