שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ב-2030 מעמד הביניים יסבול עוד יותר

האוכלוסייה החרדית צפויה לגדול ב־152%, ואוכלוסייה הערבית ב־65%. מנגד, שיעור החילונים בגיל עבודה יקטן מ־36% ל־29%. מעטים יותר ייאלצו לפרנס רבים יותר. פרופ' ערן ישיב: "אנחנו בפני בעיה מאקרו-כלכלית שאין לה דוגמה בעולם המערבי"

שאול אמסטרדמסקי 06:5904.07.12

1. הבעיה האמיתית אינה אי־השוויון בנטל הצבאי

 

עם כל הכבוד לפלונטר פלסנר וללהטוטים הפוליטיים שמעסיקים את ראש הממשלה בימים אלה בניסיון להתיר אותו, הבעיה האמיתית של אי־השוויון בנטל אינה מתמצה בשירות הצבאי. הבעיה הגדולה יותר, כפי שיודעים כולם אך מעדיפים לא להזכיר זאת לציבור, היא אי־השוויון בנשיאה בנטל הנעת המשק קדימה, בנטל הצמיחה. אפילו אם בעיית הגיוס תיפתר באיזו קומבינה פוליטית שכולם ייצאו ממנה מרוצים, הבעיה האמיתית תישאר איתנו. הנטל הגדול יותר - לתת כתף מתחת לאלונקה האזרחית, לעבוד, לשלם מסים ולכלכל את ישראל לטובת כלל האוכלוסייה, לטובת הדורות הבאים - זה הנטל שבאמת מוטל על הישראלים העובדים.

 

2. הנטל על מעמד הביניים הולך לגדול משמעותית

 

לרוע המזל, זה עניין של מתמטיקה פשוטה ולא של פרשנות. היקף הידיים העובדות בישראל גדל מדי שנה קצת פחות מהגידול של כלל האוכלוסייה. אלא שבגלל השינויים הדמוגרפיים בחברה, קצב הגידול הזה פוחת.

 

למעשה, לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה תחזיות דמוגרפיות עדכניות לשנת 2030, הלסת של כמה מהבכירים שבאנשי אגף התקציבים במשרד האוצר פשוט נשמטה. הם ידעו שהבעיה חמורה, הם פשוט לא ידעו עד כמה.

 

פרופ' ערן ישיב:  "אי אפשר לייצר עוגה גדולה יותר לאורך זמן. אלא אם יהיה שינוי דרמטי בדפוסי התעסוקה של האוכלוסיות  שאינן עובדות" פרופ' ערן ישיב: "אי אפשר לייצר עוגה גדולה יותר לאורך זמן. אלא אם יהיה שינוי דרמטי בדפוסי התעסוקה של האוכלוסיות שאינן עובדות" צילום: עמית שעל

 

תחזיקו חזק, הנה המספרים. בעשור האחרון קצב גידול האוכלוסייה בגילי העבודה בישראל (כלומר האנשים בני 25–64) גדל ב־2.3% בממוצע לשנה. בעשור הקרוב קצב הגידול הזה הולך להיחתך כמעט במחצית (בעיקר באוכלוסייה היהודית הלא חרדית), ולעמוד על 1.2% בממוצע בשנה בלבד. אם מביאים בחשבון שבתוך האוכלוסייה הזו ישנן אוכלוסיות שכמעט לא עובדות ושקצב הגידול שלהן גדול מקצב הגידול של יתר האוכלוסייה - התמונה שמתקבלת מבהילה ממש והמשמעות שלה היא אחת: הנטל על מעמד הביניים הולך לגדול בצורה חדה ביותר.

 

לא לחינם אפילו הממונה על התקציבים גל הרשקוביץ הזהיר בשבוע שעבר כי זו אחת הבעיות החמורות שהחברה הישראלית תצטרך להתמודד איתה בעשור הקרוב. אפילו באוצר מבינים שמנוע הצמיחה של המשק הישראלי מתחיל לקרטע.

 

הנה מה שכתב על הבעיה הזו הדמוגרף והסטטיסטיקאי ד"ר אליהו בן משה, במחקר מקיף וראשון מסוגו שפרסם במסגרת משרד התמ"ת בנובמבר 2011. "הירידה בחלקם של גילי העבודה מכלל האוכלוסייה, לאחר עשורים רבים שבהם חלקם עלה בהתמדה, היא עובדה מוגמרת. כך גם העלייה החדה בחלקן של קבוצות שלהן שיעורי השתתפות נמוכים מכוח העבודה. השילוב של שתי מגמות אלה יש לו פוטנציאל להקטין באופן משמעותי את שיעור המועסקים בכלל האוכלוסייה, דבר שעלול לפגוע בסופו של דבר ברמת החיים והרווחה של כלל האוכלוסייה", כותב בן משה.

 

מי שחושב שכיום המצב לא טוב, שכבר היום מעמד הביניים בקושי יכול לגמור את החודש, שגידול הילדים הוא הוצאה אסטרונומית, שההוצאות על חינוך ועל בריאות נמצאות בשמים, שנטל המס הפך לבלתי אפשרי, כדאי שייקח הרבה אוויר ויתכונן לשנים הבאות. בעוד זמן לא רב, מעטים יותר יצטרכו לפרנס רבים יותר, והעסק הולך להיות רק יותר גרוע. מה שראינו עד כה היה רק הפרומו.

 

3. "המדינה קבעה יעדי תעסוקה פנטזיונריים"

 

פרופ' ערן ישיב, מומחה לתעסוקה מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, לא מבין מדוע הממשלה לא מתעוררת נוכח גודל הבעיה. "אנחנו עומדים בפני בעיה מאקרו־כלכלית חסרת תקדים שאין לה שום מקבילה בשום מדינה מערבית. זו בעיה בסדרי גודל עצומים, שלא מתמודדים איתה ברצינות", אומר ישיב ל"כלכליסט".

 

כדוגמה הוא מביא את ההצעות שהועלו בנושא במסגרת ועדת טרכטנברג. "המליצו לתת 500 שוברי תעסוקה (להכשרה מקצועית וכדומה) לנשים ערביות. זו בדיחה. בגילי התעסוקה יש 300 אלף נשים ערביות שלא משתתפות בתעסוקה. אז אתה נותן 500 ואוצ'רים ומצפה שהבעיה תיפתר?", הוא אומר.

 

השינויים מהעת האחרונה בדפוסי התעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות - הקבוצות בעלות שיעורי ההשתתפות בתעסוקה הנמוכים ביותר בישראל - משמחים אותו, אם כי רחוקים מלפתור את הבעיה. "צריך להיזהר בתחזיות לגבי התפתחות דפוסי תעסוקה. אבל גם השינויים שאנחנו רואים בזמן האחרון לא מתרחשים בקצב מהיר מספיק", הוא אומר, "מנגד, המדינה קבעה יעדי תעסוקה פנטזיונריים. איך מישהו מצפה שהם יעלו מהר כל כך בפרק זמן קצר כל כך כשהממשלה כמעט לא עושה דבר בשביל להשיג את היעדים האלה?".

 

מה המשמעות לגבי עתידו של מעמד הביניים?

"בעשורים הקרובים נרגיש הכבדה על מעמד הביניים יחד עם ירידה ברמת החיים שלו. זה כמעט מתמטי. אי אפשר לייצר עוגה גדולה יותר לאורך זמן במצב הזה. אלא אם יהיה שינוי דרמטי בדפוסי התעסוקה של האוכלוסיות שאינן עובדות. כי בקצב הזה, הצמיחה לא תהיה 3% בשנה, גם לא קרוב".

 

4. איך תיראה ישראל בשנת 2030?

 

אז איך תיראה ישראל בשנת 2030, כשילדי מעמד הביניים של היום יתחילו להשתחרר מהצבא, יעשו את צעדיהם הראשונים במעגל העבודה ויצטרכו לשאת בנטל? על פי המחקר של בן משה, שיעור החרדים בגיל העבודה יגדל משמעותית מ־8.5% כיום ל־15.1%. במקביל, חלקם של החילונים בגילי העבודה יקטן מ־36% כיום ל־29% בשנת 2030.

 

לפי התחזית הדמוגרפית המעודכנת של הלמ"ס, מספר החרדים במדינה צפוי לגדול עד שנת 2034 ב־152%, ואולי אפילו יותר. אם מוסיפים לזה את התחזית הדמוגרפית במגזר הערבי - גידול של 65% או יותר - ואת העובדה שישראל מזדקנת - שיעור הישראלים בגיל 65 ויותר יעמוד בשנת 2034 על 15% מהאוכלוסייה לעומת 10% בלבד כיום - המשמעות היא אחת. כשהתינוקות של מעמד הביניים יגיעו לגיל שבו הם נדרשים להחזיק את המשק הישראלי על כתפיהם, הם יגלו שהמשקל שהם נדרשים לשאת כבד בהרבה מזה שאנו נושאים היום. זה העתיד שאנחנו בונים להם.

 

 

5. שינוי התנהגותי הוא מחויב המציאות

 

במצגת שהציג פרופ' ישיב בכנס קיסריה הוא הציע תוכנית פעולה קונקרטית לשינוי המצב, שכוללת בין היתר השקעה ממשלתית של 17.5 מיליארד שקל בעידוד התעסוקה במגזר הערבי, אשר עשויה להגדיל את שיעורי ההשתתפות בעבודה ולייצר תועלת כלכלית של 50 מיליארד שקל או יותר עד שנת 2030.

 

גם בן משה מגיע למסקנות אופרטיביות במחקרו. לדבריו, "החברה הישראלית על קבוצותיה החלה רק לאחרונה להבין כי ללא שינוי התנהגותי מצבה בעתיד יהיה לא קל", כותב בן משה בסיכום המחקר ומוסיף, "קיימים דיווחים על עלייה מסוימת בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של גברים חרדים ונשים ערביות. עם זאת, יש להבין כי התפתחויות מבורכות אלה עדיין אין בכוחן לשנות את התמונה שמסתמנת. נדרשים שינויים הרבה יותר חדים ומהירים בנושאים אלה כדי למתן באופן משמעותי את ההשפעות השליליות.

 

"כל הנושאים האלה מחייבים דיון נוקב שיביא לתכנון כולל ורגיש, אשר עדיין אינו מתקיים בחברה הישראלית. לרוע המזל, העובדה כי לא מתקיים דיון רציני בנושא אינה מעלימה את הבעיה. בפועל, היא מחריפה אותה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x