"האקזיטים בהייטק הישראלי פוגעים במדינה בטווח הארוך"
יו"ר מכון היצוא רמזי גבאי מציג זווית אחרת להצלחה של ענף ההייטק, ומספר על פתרונות יצירתיים שאותם נוקט המכון להגדלת נפח היצוא: "יש מדינות שבהן אנו מסירים את הכיתוב 'תוצרת ישראל'"
הפרגון האוטומטי לאקזיטים בענף ההייטק הישראלי אינו נחלתם של בכירי מכון היצוא. אם תשאלו אותם, הרי שקנייה של חברות סטארט־אפ ישראליות קטנות על ידי חברות גדולות מחו"ל פוגעת במדינה - לא פחות. "אנחנו מכנים את זה 'תרבות האקזיט'", אומר רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא. "בשנים האחרונות אנחנו לא מצליחים לגדל בארץ חברות גדולות כמו אמדוקס וקומברס. החברות הרב־לאומיות מגלות את החברות הקטנות שלנו ורוכשות אותן. בטווח הקצר המשמעות של העניין הזה היא חיובית, אבל לטווח הרחוק היא פוגעת באפשרויות להרחיב את היצוא ובהכנסות המדינה".
גבאי רואה בתופעה זו כאחת הסיבות לכך שבישראל תופעה ייחודית של מאות יצואנים קטנים ובינוניים, שמייצאים בסכומים של 100 אלף דולר ועד עשרות מיליוני דולרים בשנה, ומהווים את מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה הישראלית. כל יצואן כזה מעסיק 20–30 עובדים, בניגוד לנעשה בארה"ב ובמדינות אירופה, שם שוק היצוא מבוסס ברובו על חברות גדולות שמעסיקות 200–300 עובדים.
רמזי גבאי. רוצה עוד אמדוקס וקומברס צילום: עמית שעל
מכון היצוא הישראלי הוא גוף שפועל ללא מטרות רווח החל משנת 1958. הוא הוקם במשותף על ידי הממשלה
והמגזר הפרטי, ומטרתו לסייע לעסקים ולחברות ישראליות לייצא את מרכולתם לחו"ל. "היעדים המרכזיים היום ליצוא הם ארה"ב ואירופה", אומר גבאי. "אבל אנחנו רואים מגמה גוברת של יצוא גם לסין, הודו, ברזיל, קוריאה, וייטנאם ובהמשך בטח גם למדינות באפריקה. אנחנו בודקים איך אפשר לפתח את היצוא לשווקים הללו, תוך כדי שמירה על השווקים הקיימים. "אנחנו שמים דגש על סיוע ליצואנים קטנים ובינוניים: מציאת מקורות מימון, מצמידים להם יועצים, מספקים להם מאגרי מידע, עוזרים להם לנצל את הקרנות שמעמידה לרשותם המדינה, מאתרים עבורם מפיצים בארצות היעד, ומביאים לידיעתם את האופציות להלוואות שהם יכולים לקבל", אומר רמזי.
שאולי כצנלסון, סמנכ"ל מכון היצוא, מספר כי בחודשים האחרונים הוצמדו ליצואנים הקטנים מנטורים. "מדובר במנכ"לים ובסמנכ"לים של חברות גדולות, שחונכים אותם בהתנדבות ומעניקים להם מניסיונם האישי. הפרויקט אמור להמשיך להתרחב. בקרוב נתחיל לצוות גם מנהלי יצוא לחברות מתחילות".
מכשול נוסף בפני היצואנים הוא תדמיתה של ישראל. "יש מקרים של חרמות על מוצרים ישראליים: במקומות כמו בריטניה, למשל, מדינה שבה השם הפופולרי ביותר הוא 'מוחמד', הזיהוי של המוצר עם ישראל יכול להיות בעוכרינו. יש אפילו מקרים שבהם אנחנו מעלימים את הכיתוב של 'תוצרת ישראל'. מנגד, ישנם ענפים שישראל עדיין מתנהלת בהם בראש מורם: מובייל, מכשור רפואי, טכנולוגיות מים, חקלאות והסייבר", אומר גבאי וכצנלסון מוסיף: "כל חברות הסטארט־אפ והחברות שמתעסקות בניו מדיה צמחו בשנים האחרונות בממדים משמעותיים".
