• תפריט
בארץ

שוק העבודה של מדינת תל אביב משאיר את ישראל הרחק מאחור

מחקר של בנק ישראל מראה כי הפער בין זמן חיפוש העבודה הממוצע במרכז ובפריפריה גדל פי 4.3 מאז 1996. הפער המשמעותי ביותר נפתח זמן קצר לאחר הגזירות שהטיל ב־2003 שר האוצר דאז בנימין נתניהו, ושדומות להן הוא מתכוון להטיל בתקציב 2013

מיקי פלד 07:0505.06.12

ארבע קבוצות מחקר שונות בבנק ישראל, יושבות בימים אלה ומנסות לענות על אותה שאלה - מה שיעור האבטלה המינימלי במשק הישראלי. הסוגיה אולי נשמעת טכנית, אבל מדובר בשיקול קריטי המשפיע על מדיניות הריבית של בנק ישראל, כמו גם על מדיניות התקציב של הממשלה.

 

הבעיה היא, כפי שמצא חגי אטקס מבנק ישראל, שהשיפור הגדול במצב שוק העבודה התרחש בעיקר בתל אביב והמרכז. מדינת תל־אביב, הוא מצא, פתחה מאז שנות ה־90 פער הולך וגדל מול שאר מחוזות ישראל.

 

אחד המשתנים החשובים למדידת יעילות שוק העבודה וחומרת האבטלה הוא משך זמן חיפוש העבודה. לפי הנתונים שהציג אטקס, אם בשנת 1996 היה זמן חיפוש העבודה הממוצע של מובטל באזור תל אביב והמרכז 22 שבועות ובשאר מחוזות הארץ 25 שבועות, ב־2011 הפער גדל ל־25 שבועות בתל אביב ו־38 בשאר הארץ, פי 4.3.

 

אזור תל אביב והמרכז, מהווה מבחינת אוכלוסייה כ־45% מכלל אוכלוסיית ישראל, ולמעשה נפרד משאר חלקי הארץ בכל הקשור לשוק העבודה. בנוסף, השיפור באזור גוש דן הוא כה מכריע, עד שהוא משפיע על הנתונים הממוצעים של כל המדינה.

 

לשכת התעסוקה בתל אביב לשכת התעסוקה בתל אביב צילום: צביקה טישלר

 

המשבר הכלכלי שהחל ב־2008 אמנם העלה לזמן מה את שיעור האבטלה, אך המגמה נותרה בעינה. ב־2003 רשם המשק הישראלי שיא של כמעט 11% אחוזי אבטלה ומאז הירידה היא תלולה ולרוב גם עקבית. ב־2011 כבר ירד שיעור המובטלים ל־5.4%. האבטלה המשיכה לרדת, במקביל לירידה במספר העובדים שעזבו את עבודתם ולא מצאו עבודה חדשה, כלומר התפטרו או פוטרו ועברו למצב של מובטלים. בראשית שנות ה־2000 זה היה המצב של 7% מהאוכלוסיה בגילאי העבודה ובשנה האחרונה מדובר על 5% בלבד.

 

לטענת אטקס, השינוי הדרמטי בשוק העבודה מגיע מכיוון נוסף. הנתונים מראים כי במקביל לירידה בשיעור האבטלה, שיעור המשרות הפנויות שמציעים מעסיקים מתוך סך המשרות במשק נשאר דומה לפני המשבר של 2008 וגם עתה ועומד על כ־3%.

 

כל אלה, מסביר אטקס "מצביעים על שינוי מבני מהותי ביעילות שוק העבודה בישראל ועל האפשרות של ירידה בשיעור האבטלה החיכוכית". אולם, מוסיף אטקס "הסיבה לכך היא כנראה השפעת תל אביב והמרכז. בשאר הארץ לא רואים שום שינוי במשתנים כמו קליטה או פיטורים והתפטרות של עובדים".

 

 צילום: שאול גולן

 

לדבריו, הוא עוד לא יודע לנתח את הסיבות המדויקות מדוע התייעלות שוק העבודה התרחשה בעיקר במרכז, אבל הוא מציע כמה אפשרויות. אחת מהן היא העלייה בשיעור המשכילים בעלי 16 שנות לימוד ומעלה בגוש דן לעומת שאר הארץ, 35% משכילים בתל אביב לעומת 30% בשאר הארץ. אפשרות נוספת היא התגברות ההגירה אל גוש דן משאר הארץ בשנים 2004 עד 2006. הגירה שכזו היא עובדה מזה זמן רב, אולם באותן שלוש שנים, ובמידת מה גם לאחריהן, עברו כ־40 אלף איש מהפריפריה אל המרכז בחיפוש אחר עבודה. במידה ויש קשר בין שתי האפשרויות, כלומר שמי שעזב את הפריפריה הם המשכילים שקל להם יותר להשתלב בשוק העבודה, זה יכול להסביר לא מעט.

 

כל הממצאים הללו, מתארים שינוי גדול שקרה ב־2004, שנה לאחר ששר האוצר בנימין נתניהו פרסם את תוכנית החירום הכלכלית שלו עקב המשבר התקציבי. התוכנית כללה את הקשחת התנאים לקבלת דמי אבטלה, קיצוץ בקצבאות הילדים, העלאת המע"מ ל־18% ועוד גזירות שפגעו בעיקר באוכלוסיה הענייה יותר המתגוררת בפריפריה. אם יש קשר בין התוכנית ההיא לפתיחת הפער בין המרכז לפריפריה, תושבי הצפון והדרום יכולים לצפות להרעה משמעותית בעוד שנתניהו מסמן גזירות דומות לתקציב 2013.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x