אחרי 36 שנה: ריבלין נפרד בפסיקה המקדשת את החיים

"אנו נפרדים מהשופט הוותיק ביותר במערכת בתי המשפט, שמסיים 36 שנות שיפוט", כך נפרד היום (ב') נשיא העליון אשר גרוניס מהמשנה שלו, אליעזר ריבלין, שלמעשה ויתר לגרוניס על תפקיד הנשיא מאחר שלא מצא טעם בכהונה קצרצרה של שלושה חודשים.

ריבלין הנרגש פתח את טקס הפרישה שלו בווידוי אישי: "כמו ירושלמים רבים, ידענו עוני ומצוקה. הפרוטה לא היתה מצויה בידי הוריי, אך חינוך הילדים היה תמיד בראש דאגתם". הוא שילב בדבריו הומור ותיאר כיצד עבר את כל תחנות השיפוט - מתעבורה ועד העליון - בדיוק כמו אליעזר גולדברג. "בעצם לא בדיוק - הוא כיהן כמבקר המדינה", הזכיר ריבלין את מפלתו בכנסת בבחירות למבקר המדינה.

נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס (מימין) והשופט אליעזר ריבלין צילום: מיקי אלון

וינשטיין נזכר בפסק הדין נגד פיטום אווזים

ריבלין פרש את משנתו באשר למקומו של השופט: "להיות שופט מבחינתי הוא החופש להחליט על פי צו מצפונך במסגרת הדין, לעשות את הצודק והראוי על פי מיטב הכרתך, לגעת בכל היבטי החיים, והזדמנות להקל על מצוקתם של אחרים. אך גם ההכרה כי יאה צניעות לעבודתך, כי אתה נתון ככל אדם לטעויות. עם זאת, להיות שופט הוא גם היכולת וההזדמנות להיות שותף בתהליכים של יצירה ושל הגשמת ערכים חברתיים חשובים".

פסק הדין האחרון של ריבלין בעלי מום לא יוכלו לטעון שעדיף היה אילו לא נולדו ביהמ"ש קבע שאם תוכר עילתם יוגדרו חייהם כנזק. מעתה רק הורים יכולים לתבוע משה גורלי לכתבה המלאה 

שר המשפטים יעקב נאמן והיועץ המשפטי יהודה וינשטיין נפרדו מריבלין באזכור נושא הקרוב ללבם. נאמן נזכר בתביעה שבה ייצג את משפחת הקטין המנוח מיכאל אטינגר יחד עם עו"ד ברוך כצמן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן. באותה תביעה קבע ריבלין את הלכת "השנים האבודות" המהפכנית, המזכה בפיצוי עתידי על אובדן תוחלת ההשתכרות כתוצאה מהמוות.

וינשטיין, חובב בעלי חיים, הזכיר את פסיקתו החומלת של השופט נגד פיטום אווזים: "מצאתי עצמי מזדהה עם פסק דינו כאילו כתבתי אותו אני".

פרט לראש הלשכה דורון ברזילי שלא היה יכול להגיע לטקס במועד בגלל תקר, התייצבה לאירוע כל הצמרת המשפטית. כל שופטי העליון, כולל נועם סולברג בהופעת בכורה, ובקהל כל הבדימוסים: מאיר שמגר, אהרן ברק, דורית ביניש (בדימוס בדיוק מאתמול), מישאל חשין, דליה דורנר, יצחק אנגלרד, יעקב טירקל ואליהו מצא, שעמד בראש הוועדה לבחינת ההולדה בעוולה. "פסק הדין אימץ פחות או יותר את המלצותיכם?", שאלתי אותו. "למה פחות או יותר?", השיב מצא, "יותר ויותר".

השופטים (בדימוס) דורנר ומצא מאזינים לדברי הפרידה צילום: מיקי אלון

שטרית התגאה שמינה את ריבלין לתפקידו

בשלב זה התפנו הנוכחים לברכות בלתי פורמליות. תור ארוך התייצב כדי לחבק ולהוקיר. חיבוק ארוך נרשם עם מאיר שטרית שהסביר: "אני מיניתי את ריבלין למשנה ביום הראשון שמוניתי לשר משפטים במקום רמון. לפני כן הוועדה למינוי שופטים משכה אותו שישה חודשים". לנעלי המשנה נכנסת מרים נאור, לא לפני דיון אקדמי בשאלה האם יש לקרוא לה משנֶה או משנָה. נאור אמרה שהאקדמיה הכשירה את האופציה השנייה, הנקבית.

כפטרון נוסף לריבלין רואה עצמו ה"באר שבעי" יעקב טירקל. טירקל קיבל את ריבלין בזמנו לבאר שבע כשופט תעבורה, משם החל תהליך נסיקתו. על התהליך הזה אמר שופט שנכח בטקס: "בזמנו, כשופט שלום, בירכנו על המינוי. עבורנו הוא סימל את האפשרות שניתן להתקדם לעליון מלמטה בלי קשרים ופרוטקציות". ועם זאת, דאג לסייג: "אף שאף פעם איננו יודעים הכל".

לריבלין ממתינים שלושה חודשים של השלמת כתיבה של פסקי דין. אחר כך הוא מתכוון להקדיש את עצמו לתחום האהוב עליו - הוראה. תחילה, יעשה זאת במשך שלושה חודשים בניו יורק. בהמשך כבר הוקצו לו משרות הוראה בירושלים, בתל אביב ובמרכז הבינתחומי בהרצליה.