hallo נכנסה להקפאת הליכים ל-21 יום
עו"ד גיא גיסין ועו"ד איתן ארז מונו כנאמנים, משפחת שכטר התחייבה להזרים 3 מיליון שקל. בתוך כך תבדק גם עמדתו של שר התקשורת באשר לאפשרות למכירת רישיון התקשורת של החברה
שופט בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, אילן שילה, האריך היום (ב') את צו הקפאת ההליכים של חברת התקשורת היל"ת, המוכרת יותר כמותג hallo הפועל בתחום השיחות הבינלאומיות.
עורכי הדין המייצגים את חברת "מרדכי שכטר" (המחזיקה ב-54% ממניות היל"ת), עו"ד יואל פרייליך, ומשפחת פרנקל (המחזיקה ב-23% מהחברה), עו"ד אברהם וינרוט, הודיעו לשופט בתחילת הדיון כי הגיעו להסכמה לפיה יתמכו במשותף בצו הקפאת הליכים, ובמהלך תקופת ההקפאה ימונו במשותף עורכי הדין גיא גיסין ואיתן ארז כנאמנים לבדיקת החברה והפעלתה. השופט אישר את הצעתם, ולנאמנים ניתנו סמכויות חקירה מלאות לבדיקת הסיבות לקריסת החברה.
"אין חולקים כי החברה חדלת פרעון, והקפאת ההליכים כנגדה תבוצע למטרת ביצוע הבירורים הדרושים", כתב שילה בהחלטתו. במהלך הפעלת החברה תבדק גם עמדתו של שר התקשורת באשר לאפשרות למכירת רישיון התקשורת של החברה, לאחר שבדיון התברר כי גם אם ימצא רוכש יש לקבל את הסכמת השר.
משרדי החברה צילום: ענר גרין
לדיון הגיעו עורכי דין רבים המייצגים את הגופים להם חייבת היל"ת, והשופט שילה העיר במהלכו כי על סמך המסמכים שהוגשו לו, נראה כי מדובר בענין שהינו נרחב יותר מניהול כושל של החברה, והטענות כנגד החברה ואנשיה חמורות מאוד.
עו"ד פרייליך טען כי הטענות מוצפות מעל פני השטח עקב מחלוקות בין בעלי המניות, ויש לאפשר להם לפתור את המחלוקות בעת שהחברה מצויה בהקפאה. משפחת שכטר הסכימה לממן את פעילות החברה בסך של עד 3 מיליון שקל בתקופת ההקפאה, למטרת כיסוי הגרעון התפעולי באותה תקופה.
בדיון הועלה גם הסכסוך בין היל"ת ליחיאל בן שושן, כאשר האחרון ביקש כי עו"ד ארז ימונה למפעיל החברה לבדו, אך עו"ד יהושע שטיין, המייצג את משפחת שכטר, טען כי הפרת ההסכם בידי בן שושן, שלא סיפק הסכמים חתומים עם פרטנר ופלאפון, היא שגרמה לאי כניסת היל"ת לתחום הסלולר, ולפיכך היל"ת אינה חבה לבן שושן דבר והוא אינו נושה כלפי החברה. השופט הקשה על עו"ד שטיין, באומרו כי ברור לכל כי חברות הסלולר לא היו מתנדבות לארח מפעיל וירטואלי, ולפיכך היה צריך לבדוק טרם רכישת סלראן האם ההסכמים בתוקף. עו"ד מימון אביטן, המייצג את בן שושן, טען בתגובה כי זכותו של בן שושן לקבלת הכספים מהיל"ת התגבשה כתוצאה מרכישת סלראן, ולא הותנתה בקיום תנאים אחרים. אביטן טען כי היל"ת אינה מוכנה לקיים מולו בוררות על מנת לברר את טענותיו כלפיה.
בעל מניות מיעוט: הקב"ט פוטר כיוון שעמד לחשוף הוצאת כספים בידי היו"ר
ביום חמישי האחרון הגישה חברת מרדכי שכטר, המחזיקה ב-50% ממניות החברה, בקשה לצו הקפאת הליכים להיל"ת, וחשפה כי החברה מצויה בחובות המסתכמים ב-54 מיליון שקל, מהם כ-18 מיליון שקל לבעלי מניותיה – משפחת שכטר ומשפחת פרנקל. כ-26 מיליון שקל חייבת החברה לעובדים, רשויות המדינה, לספקים וללקוחות ששילמו מקדמות לקראת תחילת פעילותה כמפעיל סלולר וירטואלי שתוכננה לחודש אפריל השנה.
לטענת משפחת שכטר, היא הזרימה עד כה להיל"ת כ-12.5 מיליון שקל, מתוכם כ-3.5 מיליון שקל בחודשיים האחרונים, ובנוסף היא חתומה על ערבויות בסך 17 מיליון שקל לטובת החברה. לטענתה, הוא הגורם היחיד המזרים בחודשים האחרונים כסף לחברה, בעוד בעלי המניות האחרים, משפחת זבולוני (המחזיקה ב-23% ממניות החברה) ומשפחת פרנקל (23%) נמנעים מכך.
טרם הדיון הגישה משפחת פרנקל, באמצעות עו"ד עו"ד אברהם וינרוט, התנגדות לצו הקפאת ההליכים. לטענתה, חלק מהוצאותיה של היל"ת בחודשים האחרונים – בהיקף שמגיע לטענתה ל-1.9 מיליון דולר - בוצעו תוך שימוש בכרטיס האשראי של מתיאס מוזס פרנקל עצמו, ולפיכך טענת משפחת שכטר על הימנעות משפחת פרנקל מהשקעה בחברה מופרכת.
לדברי פרנקל, שכטר איפשר לדודי שטרנברג לפעול מטעמו, ופעולותיו של האחרון בוצעו ללא ידיעת בעלי המניות האחרים. כך, למשל, למד פרנקל על חתימת ההסכם לרכישת המפעיל הסלולר סלראן רק שבועיים לאחר שנחתם, ובאופן אקראי.
בנוסף, טען מטיאס פרנקל כי בכרטיס האשראי שלו נעשה שימוש לתשלום בסך 200 אלף דולר לבזק בינלאומי, עבור לקוח בשם "נרקיס מרום מבני תעשיה בע"מ" – חברה שנמצאת בבעלות משפחת שכטר, ויורם שכטר עצמו משמש כדירקטור בחברה. לטענת פרנקל, בין חברה זו להיל"ת אין שום קשר, והוא רומז לכאורה על שימוש בכספי פרנקל לצרכיה של משפחת שכטר עצמה. בתגובתו מציין פרנקל כי שכטר פנה אליו וביקשו להעמיד לו קו אשראי, לאחר שלטענת שכטר טרם הוסדר קו אשראי להיל"ת מטעם הבנקים. לאחר שכרטיס האשראי של פרנקל נמסר לשכטר, החל פרנקל לגלות כי מבוצעים באמצעותו כאמור חיובים שאין להם קשר להיל"ת.
שכטר טען כי מאז השיקה את שירותי השיחות הבינלאומיות שלה בחודש ינואר השנה, הסתכמו הכנסותיה של היל"ת בכ-850 אלף שקל שקל בלבד לכל התקופה, בעוד ההוצאות הסתכמו בשיאן ב-3 מיליון שקל לחודש. מאידך, פרנקל טוען כי יתכן וההכנסות היו גבוהות מכך, שכן לטענתו חלק מההכנסות מפעילות היל"ת העבירו שכטר ושטרנברג, לטענת פרנקל, לחברה אחרת בשם "סנכתם".
עוד טען פרנקל כי שכטר פיטר את קצין הביטחון של היל"ת, ולטענת פרנקל הפיטורים בוצעו לאחר שהקב"ט התכוון לחשוף כי צפה בשכטר נוטל מהחברה תיקי מזומנים – פעולה שלטענתו תועדה באמצעות מצלמה. בתגובת פרנקל נטען כי כבר ב-9 במאי כונסה האסיפה הכללית של בעלי המניות לישיבה, בה נמסר לה מפי רו"ח יהודה בר לב, שנשכר בידי שכטר, על היקף החובות של החברה ועל ההערכה כי הגיעה לסוף דרכה. לטענת פרנקל, אי סגירת החברה באופן מיידי נועד על מנת להסדיר את חובותיה לנושים בצנעה, על מנת שלא לחשוף את המעשים הלא חוקיים שבוצעו בה, לטענתו.
