שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח "כלכליסט": האם הקיצוץ בסולל מסמן את סוף החלום הסולארי?

הקיצוצים בסימנס־סולל הם רק פרק נוסף בסיפור עלייתה ונפילתה של התעשייה התרמו־סולארית בישראל. מדינות אירופה עצרו השקעות, הקרנות שומרות מרחק ובשוק פסימיים: "חברות חדשות יתקשו לגייס כספים"

מאיר אורבך 07:0517.04.12

התעשייה הסולארית הישראלית לא נמצאת בשיאה בחודשים האחרונים, וזאת בלשון המעטה. המשבר הכלכלי העמוק באירופה, שהיתה תקוותן הגדולה של החברות בתחום הזה, גרם לעצירתם של פרויקטים גדולים בספרד ויוזמות אחרות ברחבי היבשת. שלשום התגלגלו הצרות בתעשייה לפתחם של 70 מעובדי סימנס־סולל, התקווה הישראלית הגדולה בתחום, שקיבלו מכתבי זימון לשימוע לפני פיטורים.

 

סימנס־סולל, שנרכשה ב־2009 על ידי הקונצרן הגרמני סימנס בסכום שיא לתעשייה של 418 מיליון דולר, הדגישה שלשום כי הסיבה לפיטורים היא המשבר העולמי. "שוק האנרגיה התרמו־סולארית סובל מהאטה הנובעת מהמשבר הפיננסי ומהשינוי בתנאי השוק", היתה לשון ההודעה שפרסמה החברה. אולם היא לא החברה הישראלית היחידה שמהלכיה משקפים את האווירה המתקדרת בתחום.

 

 

הסממנים למצב ניכרים גם בהחלטתה של ברייטסורס, יצרנית תחנות הכוח התרמו־סולאריות הישראלית־אמריקאית, לבטל את הנפקתה בפעם השנייה בתוך כשנה. זאת למרות הגיבוי העצום שלו זוכה החברה מממשלת ארצות הברית, בדמות של אשראי בלתי מוגבל. ביטול ההנפקה, שאמורה היתה לגייס לחברה 183 מיליון דולר בשוק הציבורי, נבע קודם כל מהפסד של 111 מיליון דולר שרשמה ברייטסורס ב־2011. נדמה אפוא ששוק ההון אינו מאמין באנרגיה סולארית ואינו מוכן לתמחר את התחום הזה.

 

האופטימיות נעלמה

 

הדעיכה הנוכחית של שוק הקלינטק העולמי, שהתעשייה התרמו־סולארית היא חלק ממנו, מגיעה לאחר שנים גדושות באופטימיות בתחום זה. אופטימיות זו באה לידי ביטוי בהתלהבות הראשונית של ממשל אובמה שהזרים מיליארדי דולרים בשוק ובמיליארדים נוספים שהגיעו בהשקעות שונות של קרנות וגופים ממשלתים. אלא שהאווירה החיובית נעלמה במהרה. בעולם החלו להבין שאקזיטים או הצלחות מרשימות אינם צפויים בתחום הזה בקרוב.

 

הירידה המהירה בהתלהבות העולמית הביאה בהתאם לדעיכה דומה גם בישראל. כך, אם בעבר כל משקיע ישראלי חיפש לעצמו לפחות השקעת קלינטק אחת - הרי שכיום למצוא משקיע ישראלי בתחום זה זהו סוג של אוצר.

 

מנתונים שאספו פירמת רואי החשבון סומך־חייקין KPMG וחברת המחקר IVC עולה, כי ענף הקלינטק מצוי בתחתית סולם ההשקעות בהייטק הישראלי. בשלוש השנים האחרונות גייסו חברות קלינטק ישראליות 353 מיליון דולר בלבד, 8% מכלל ההשקעות בהייטק. לשם השוואה, תחום האינטרנט, שהחברות הנמנות עמו זקוקות לרוב להון קטן הרבה יותר כדי להגיע לבשלות, הצליח לגייס באותו פרק זמן 850 מיליון דולר - קרוב לחמישית מכלל ההשקעות בסטארט־אפים.

 

גורמים בשוק אינם מופתעים בימים האחרונים ממה שהם רואים בתעשייה הזו. התעשייה התרמו־סולארית מגלגלת מיליארדי דולרים, ותלויה בממשלות הרוצות להרים פרויטקים בתחום. אלא שבשל המשבר העולמי, אף ממשלה אינה מעוניינת - או מסוגלת - לממן פרויקטים ענקיים הנופלים על כיסו של האזרח בשווי של מאות מיליוני דולרים לפחות.

 

30 חברות פעילות

 

אולם לא רק המשבר הכלכלי פגע בתעשייה התרמו־סולארית. בעבר ההשקעה באנרגיה תרמו־סולארית היתה כדאית יותר מתחום סולארי נוסף - הפוטו־וולטאי. אלא שירידת מחירים בתחום הפוטו־וולטאי גרמה לכך שהאנרגיה התרמו־סולארית הפכה לפחות כדאית.

 

איתן יודילביץ', מנכ"ל קרן בירד, קרן דו־לאומית למחקר ופיתוח של ממשלות ישראל וארצות הברית, סבור שכל התחום הסולארי סובל מסנטימנט שלילי חזק עוד מנפילתה של חברת סולינדרה האמריקאית בסוף 2011. פשיטת הרגל של החברה ריסקה למשקיעיה יותר מ־500 מיליון דולר. כישלונה של סולינגרה, שפעלה בתחום הפוטו־וולטאי, אמנם אינו קשור ישירות לתחום הפעילות של סימנס־סולל וברייטסורס - אך הוא משקף את מצב הרוח הנוכחי בתחום הקלינטק בעולם.

 

באשר לעתיד התחום בישראל - נדמה כי הוא אינו נראה טוב. "אני מעריך שיש בישראל 30 חברות פעילות שיש להן כסף והן מצליחות", אומר ראש תחום קלינטק בארנסט אנד יאנג איתי ז'טלני. "חברות קטנות וחדשות יתקשו מאוד לגייס כספים כיום, והן חייבות להיעזר בכספים של ממשלת ישראל, קרי המדען הראשי, חממות או משרד האנרגיה".

 

כיום כמעט שאין קרנות שמשקיעות בקלינטק, ומעטות יותר משקיעות בתחום הסולארי. הקרן הגדולה הפעילה בתחום היא איזראל קלינטק, המשלימה בימים אלה גיוס של 100 מיליון לכלל ההשקעות בתחום הקלינטק. למעשה, היא הקרן המשמעותית היחידה בתחום. פיטנגו, שבעבר היתה מעט פעילה בתחום ואף רשמה אקזיט נאה בהשקעותיה בסין, יצאה מתחום זה לגמרי.

 

למעט חברת סולאראדג' הישראלית, הנחשבת להצלחה, אין הרבה חברות ישראליות שרושמות הישגים. "תחום ההשקעות בתעשייה הסולארית הוא חדש, ומרבית החברות הן צעירות יחסית. כך, אמנם קשה להשיג כסף להשקעות חדשות אבל החברות הקיימות יכולות להמריא", אומר ז'טלני.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x