הלחץ הציבורי מתחיל להשפיע: תספורת של 7% לפנסיה של עמיתי קרן הע"ל

הלחץ הציבורי של הימים האחרונים עשה את שלו. הקיצוץ בפנסיה של 5,000 עמיתי הקרן הוותיקה הע"ל ייעשה בשתי פעימות, כשהראשונה תיעשה השנה בשיעור של 4.5% ואילו השנייה תתבצע ב־2013 ותחתוך מחסכונות העמיתים 2.5% נוספים. כך סוכם במסגרת פשרה בין משרד האוצר לבין בעלי קרן הע"ל, בית ההשקעות פסגות בניהולו של רונן טוב. דירקטוריון פסגות צפוי לאשר את הפשרה כבר בימים הקרובים.

הקיצוץ המתוכנן בקצבאותיהם של גמלאי קרן הע"ל נובע מהגירעון שנוצר בקרן עקב שינויי הריביות לטווח ארוך בשוק ההון. במסגרת הסיכום שהושג אתמול נקבע כי בשנה הבאה ייבדק שוב מאזנה האקטוארי של הקרן (כלל הנכסים העתידיים שלה לעומת ההתחייבות העתידיות שלה), כך שאם הריבית בשווקים לטווח ארוך תשתנה, עשוי המשך ההפחתה להתבטל. ריבית זו היא שגרמה לקרן הפנסיה הע"ל ולקרן פנסיה ותיקה נוספת, עתודות, להודיע על הפחתת הפנסיה הצפויה.

רונן טוב, מנכ"ל פסגות צילום: דימיטרי שבצ'נקו

אלא שסביבת הריבית בשווקים אינה עומדת להשתנות בעתיד הקרוב. ריבית זו מושפעת מאוד מהתשואה לפדיון על אג"ח של ממשלת ארצות הברית לעשר שנים, העומדת כיום על כ־2% בלבד. עלייה בתשואה זו יכולה לקרות רק במקרה של שיפור משמעותי בכלכלה האמריקאית ובחוב של הממשל שם. שיפור משמעותי שכזה, אם בכלל יתרחש, לא צפוי לפני 2014–2015.

לאור זאת, מה שיכול אולי לשנות את סביבת הריבית ולמנוע את החיתוך הנוסף בחסכונות העמיתים זו פעולה יזומה של האוצר. שם אמרו אתמול כי לא מן הנמנע כי בחודשים הקרובים ישקלו לשנות את הריבית המשמשת את קרנות הפנסיה וחברות הביטוח לשערך את הנכסים שברשותן. עם זאת, החלטה תתקבל רק בעוד כמה חודשים, שכן אולי עד אז יהיה ברור יותר אם פניהן של ארצות הברית ואירופה להתאוששות או לסטגנציה.

במקרה שהריבית לטווח ארוך בשוק ההון תעלה בשנים הקרובות ותיווצר סביבת ריבית גבוהה, עשוי האוצר להורות לקרנות הפנסיה דווקא להעלות את הריבית שלפיה הן מחשבות את נכסיהן. במקרה שכזה, ניתן יהיה להעלות בחזרה את הקצבה החודשית.

"ללא קשר למה שיקרה עם הריבית לטווח ארוך, אין ספק שהמצב הנוכחי הוא אתגר", אמר אתמול ל"כלכליסט" הסגן הבכיר לממונה על שוק ההון והחיסכון באוצר רג'ואן גרייב. "אתגר זה מחייב את האגף להיות ער לצרכים ולנסיבות המשתנות, כדי להתמודד עם מגמת התארכות תוחלת החיים וסביבת הריבית הנמוכה".

מגעים עם סגן השר

מאחורי הקלעים התנהלו מגעים בין סגן שר האוצר איציק כהן לבין כמה גופים, בהם מטה המאבק של עמיתי הע"ל בראשות יו"ר ועד עובדי קופת חולים לאומית ששי שדה ושר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ. רבים מבני הדור המבוגר במגזר הדתי־לאומי שאליו משתייך השר מבוטחים בקרן הפנסיה הוותיקה גילעד, שגם היא עלולה להפחית את הפנסיה של עמיתיה.

במשרד האוצר סירבו לבצע הקפאה, כיוון שלטענתם אין לכך אפשרות חוקית והדבר מנוגד לכללי החשבונאות. כיוון שקרן פנסיה מחויבת לאיזון אקטוארי, מימון השארתה על כנה של הקצבה הנוכחית לגמלאים יצטרך להגיע מהפחתת גמלה גדולה יותר לעמיתים שייצאו לפנסיה בעתיד.

כפי שפורסם השבוע ב"כלכליסט", סביבת הריבית הנמוכה לטווח הארוך עלולה להוביל גם את שאר קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות ואף את קרנות הפנסיה החדשות להודיע על הפחתת זכויות. אתמול נודע כי גם קרן הפנסיה הוותיקה של עורכי הדין עלולה להפחית זכויות לעמיתיה.

הקרן עתרה אתמול לבג"ץ בבקשה לקבל צו ביניים שיורה לאוצר לתת לקרנות הוותיקות המאוזנות שלא הולאמו ב־2003 רשת ביטחון, למקרה שהריבית ארוכת הטווח תרד מתחת ל־4% כפי שקרה בחודשים האחרונים. בקרן ישנם 2,425 עמיתים, מהם 593 גמלאים, היא סגורה לכניסת עמיתים חדשים מאז 1995 ומנהלת כ־425 מיליון שקל. בקרן מחכים לתוצאות הכספיות של 2011 כדי להחליט האם ובכמה יופחתו הזכויות לעמיתים.

אולם זו אינה העתירה היחידה לבג"ץ בנושא, שכן במהלך אפריל צפוי שם דיון בעתירה דומה שהוגשה בנושא קרנות הע"ל ועתודות. שלשום ביקש דירקטוריון פסגות מהמפקח על הביטוח והחיסכון באוצר פרופ' עודד שריג אישור מיוחד להקפיא את ההפחתה המתוכננת בחסכונות העמיתים עד לדיון שיתקיים בבג"ץ באפריל. העתירה החדשה של קרן הפנסיה של עורכי הדין עשויה לחייב את בג"ץ להקדים למעשה את הדיון שנקבע לאפריל.

פרופ' עודד שריג צילום: מיכאל קרמר

גם בביטוחי המנהלים

אולם לא רק עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות אמורים לחשוש לקצבאותיהם. מי שעלולים גם כן להיפגע בקרוב הם החוסכים בביטוחי המנהלים.

על פניו, היתרון הגדול של ביטוחי המנהלים על פני קרנות הפנסיה הוא שבעת ההצטרפות לביטוח מובטחת להם קצבה מסוימת לעת הפרישה. זאת, שכן בביטוחי המנהלים אין מנגנון של איזון אקטוארי בערבות הדדית, כפי שקיים בקרנות הפנסיה. לכן, מבחינתם של המבוטחים הם יכולים להיות בטוחים שיקבלו קצבה ידועה מראש - גם אם המשמעות היא שחברת הביטוח תפסיד מכך כסף.

למעשה, מה שמובטח בפוליסות ביטוחי המנהלים הוא שהקצבה לא תשתנה גם אם ישתנו לוחות התמותה. שינוי בלוחות התמותה משמעותו התארכות תוחלת החיים המצופה בעת הפרישה, מצב המחייב את חברת הביטוח לממן את הגמלאי יותר שנים מכפי שציפתה.

אלא שישנו פרמטר נוסף בעל משקל גדול בכל הקשור לחסכונות - והוא גובה הריבית לטווח ארוך שלפיה מחושבת הקצבה בעת ההצטרפות לביטוח המנהלים. בחוזי הביטוח של השנים האחרונות כתוב כי הריבית מחושבת לפי חוזר משרד האוצר, שקבע ריבית של 4% לשנה בניכוי דמי ניהול. עם זאת, אם המפקח על הביטוח במשרד האוצר שריג יורה על שינוי הריבית - הקצבה תעודכן בהתאם.

כיום הריבית המקובלת לטווח ארוך בשוק ההון קרובה יותר ל־3%, ולכן לא מן הנמנע שבחודשים הקרובים יורה האוצר לשנות את הריבית. מכאן גם שעשרות אלפי המבוטחים בביטוחי המנהלים, הסבורים כי גובה קצבתם בעת הפרישה מובטח, יקבלו הודעה מפתיעה על כך שקצבתם תופחת. מדובר בפוליסות שנחתמו החל משנת 2004. ברוב הפוליסות שהחלו לפני כן ישנה גם כן ריבית שלפיה מחושבת הקצבה - אך זו לרוב עומדת על כ־2.5% ולא 4%.

"ההבדל בין ביטוחי מנהלים לקרן פנסיה הוא שההתאמות והשינויים בפוליסת ביטוח אינם מצריכים התערבות רגולטורית והם נקבעים מדי חודש. זאת בעוד שבקרן הפנסיה ההתאמות נעשות אחת לשנה בהנחיית הרגולטור", מסביר היועץ הפנסיוני אבי אייכלר ממירב הפנסיה.