שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

"קנסות לחברות פוגעים בבעלי מניות שלא חטאו"

כנס שקיימה אתמול לשכת עוה"ד עסק בקנס שספגו בעלות תנובה על אי־פרסום דו"חותיה. עורכת הדין של אייפקס סיפרה שמאז ההסדר "מתקשרים אלי בעלי שליטה שתוהים עד כמה הם צריכים להיות מעורבים בחברות־בנות עם שותף ציבורי"

משה גורלי 08:4921.03.12

"קשה לי להבין את הערך בהטלת סנקציות כספיות על חברות, כאשר הניזוקים היחידים מכך הם בעלי המניות שלא חטאו", כך הגיב אתמול (ג') עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי לשעבר ברשות ניירות ערך, להגברת האכיפה בשוק ההון על ידי רשות ניירות ערך.

 

הגברת האכיפה, שבאה לידי ביטוי בדמות סנקציות כספיות שמטילה הרשות, היתה אחד הנושאים בכנס על הגברת האכיפה בשוק ההון שערכה אתמול לשכת עורכי הדין. אחד הפאנלים בכנס התמקד באופן שבו משפיעה הרגולציה הגוברת על חופש הפעולה של חברות ציבוריות.

 

"אווירה של עבריינות"

 

"האכיפה כלפי חברות משמשת כתמריץ שנועד למנוע עבירות ולהטמיע נורמות. אם העבירות נעשו למען החברה, אין סיבה שהיא לא תשלם", אמרה בפאנל עו"ד אורלי דורון מפרקליטות מיסוי וכלכלה. היא דיברה על "אווירה שמאפשרת עבריינות גם כשדברים לא מתועדים", והדגישה שיש לגיטימציה להטיל קנסות על חברות לאור "תפיסת התאגיד כגוף עצמאי שלא ייתכן שיהיו לו רק זכויות ולא חובות".

 

עו"ד נתי שמחוני: בהסדר כמו זה שהושג עם תנובה אין צורך בהודאה, לא בעובדות ולא בהפרה. אם הצדדים היו נדרשים להודות, ספק אם היה ניתן להשיג  הסדר כלשהו" עו"ד נתי שמחוני: בהסדר כמו זה שהושג עם תנובה אין צורך בהודאה, לא בעובדות ולא בהפרה. אם הצדדים היו נדרשים להודות, ספק אם היה ניתן להשיג הסדר כלשהו" צילום: יריב כץ

עו"ד אמיר שרף טען כי "בסופו של דבר לא נראה יותר אכיפה פלילית נגד חברות. יש קושי מחשבתי בייחוס מחשבה פלילית לתאגיד". לדבריו, רוב האכיפה תתנקז למסלול המינהלי כי "המים זורמים למקום הנמוך ביותר. תמיד ניתן למצוא הפרה מינהלית והרשות תמיד תמצא הפרות".

 

אחד הנושאים שעלה בכנס היה האופן שבו מפקח בית המשפט על בעלי שליטה. פרופ' אסף חמדני התייחס להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת מכירת מכתשים אגן לכימצ'יינה הסינית. במסגרת ההחלטה, נטל לעצמו בית המשפט את הסמכות לבחון כשרות עסקה שמעורב בה בעל שליטה, אף שאושרה על ידי האורגנים המוסמכים בחברה. חמדני: "בית המשפט אמר שיש לו סמכות לבחון את העסקה, והמליץ על יישום המודל האמריקאי שבמסגרתו ועדה פנימית מטעם הדירקטוריון בוחנת את העסקה. על ביהמ"ש לבחון את הוועדה בעיניים עסקיות, האם היתה מאשרת את אותה עסקה אילו לא היה מדובר בבעל השליטה".

 

עו"ד שריה אורגד, היועץ המשפטי של מחלקת התאגידים ברשות, דיבר על הצעת חוק התספורות החדשה, המבקשת להגביר את האכיפה על הסדרי חוב שמבצעים בעלי שליטה מול מחזיקי האג"ח: "הבעיה היא שהסדרי החוב מתחילים מאוחר מדי, והעוגה לחלוקה קטנה מדי ואינה יעילה מבחינה כלכלית. הצעת החוק מתמודדת עם בעיות אלה על ידי מינוי מומחה בתחילת המשא ומתן על ההסדר. תפקידו של המומחה הוא לסייע למחזיקי האג"ח ולייעץ לבית המשפט כיצד להגדיל את יעילותו של ההסדר".

 

סוגייה מרכזית נוספת שנידונה בכנס היתה הסדר האכיפה שבמסגרתו קנסה רשות ניירות ערך את מבטח שמיר, אייפקס ותנובה ב־15 מיליון שקל, על אי־צירוף הדו"חות הכספיים של החברה הפרטית תנובה לדו"חות של מבטח שמיר הציבורית.

 

באחד הפאנלים נבחן ההסדר על רקע הביקורת שמתחה עליו ראש ועדת האכיפה שהטילה אותו, השופטת בדימוס ברכה אופיר־תום. האחרונה טענה כי במסגרת ההסדר הוטל על החברות קנס נמוך מדי, ומתחה ביקורת על כך שהצדדים ויתרו על הודאת החברות בהפרה והסכימו רק על הסנקציה.

 

"החוק לא מתנה הסדר בהודאה, זו המסקנה שהתבקשה על ידינו ממנו", אמרה מנהלת האכיפה המינהלית ברשות ד"ר אילנה מודעי־ליפסקר. "הוועדה היתה ערה לכך ורק המליצה לרשות לכפות בעתיד הודאה".

 

"תנובה שילמה הרבה"

 

עו"ד נתי שמחוני המתמחה בתחום הצווארון הלבן טען בפאנל כי "כלל אין צורך בהודאה, לא בעובדות ולא בהפרה. הדבר עולה לא רק מהחוק אלא גם מתכליתו - לקדם הסדרים במהירות וביעילות. אם הצדדים היו נדרשים להודות בהפרה שלהם, ספק אם היו מושגים הסדרים". שמחוני סבר גם שהסכום שאותו שילמו, 15 מיליון שקל, אינו נמוך. "תמיד אפשר יותר", העיר בציניות, "נתנו 5 מיליון שקל לכל חברה. יכלו לתת 5 מיליון שקל לכל הפרה, וכיוון שהיו שמונה הפרות, יכלו להטיל 40 מיליון שקל".

 

עורכת הדין שייצגה את אייפקס בהסדר, אילנית לנדסמן־יוגב, סיפרה כי מאז ההסדר בתנובה היא מקבלת "טלפונים מודאגים מבעלי שליטה שתוהים עד כמה הם צריכים להיות מעורבים בחברות־בנות שיש להן שותף ציבורי". לדבריה, ברור שאין לחייב חברות להודות בהפרות מינהליות: "אם יחייבו את הצדדים בהודאה הרי לא יהיו הסדרים. ההסדר כלל לא רק את מבטח שמיר אלא גם את אייפקס, שהיא בעלת מניות פרטית אשר החזיקה בתנובה".

 

עו"ד יעל גרוסמן, שריכזה את הכנס, ציינה את המגמה שמאפשרת לפרקליט מחוז לסגור תיק תמורת קנס כספי גם כשיש ראיות להעמדה לדין: "מדובר בהסדר אכיפה פלילי שניתן להגיע אליו בשני תנאים: האינטרס הציבורי יוצא נשכר והחשוד לוקח אחריות, אך לא מודה". שמחוני מיהר להגיב לדברים ואמר: "צריך להיזהר שלא יפעילו את הסמכות הזו גם במקום שאין ראיות או עניין לציבור".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x