"בתחום מחירי הבנזין כבר נחצה קו פסיכולוגי"

באוגוסט האחרון, בשיאה של המחאה החברתית, החליטו שרי האוצר והאנרגיה לצמצם את רווחי חברות הדלק ממכירת בנזין בכ־25%. הסיבה, לטענת המדינה, היא כי חברות הדלק גלגלו חלק מהעלויות התפעוליות שלהן על חשבון הציבור, ולא ייתכן שעלות שכרו של העובד בחנות הנוחות תוכר בהוצאות החברה ממכירת בנזין. התוצאה: המדינה הותירה את חברות הדלק עם בור גדול בשורת הרווח של הדו"חות הרבעוניים. אולם בספטמבר העוקב העלה האוצר את המס על הבנזין, כך שאף שרווחי חברות הדלק הצטמצמו בכ־19 אגורות לליטר בנזין, המחיר הסופי עלה ב־5 אגורות לליטר - והוסיף שמן למדורת המחאה החברתית.

למנכ"ל דלק ישראל אבי בן אסייג, שיופיע השבוע בוועידה הלאומית ה־4 לאנרגיה, יש פרשנות רחבה על המהלך הזה, שאינה מצטמצמת דווקא למחיר הבנזין. "הממשלה והצוות הכלכלי שלה מובילים מהלך מאוד מסוכן בעיניי", אמר בן אסייג. "עברנו בשלום יחסית את המשבר הכלכלי של 2008, ועכשיו אנחנו מקלקלים את זה באמצעות ועדות ממשלתיות שפוגעות רוחבית בכלל המגזרים. אין כמעט ענף במגזר העסקי שלא יושפע. אחרי ענף האנרגיה תבוא פגיעה בענפי התקשורת, המזון, הביטוח והפיננסים והנדל"ן. לא תמצא חברות במדד־25 שלא ירדו בעשרות אחוזים בגלל רגולציה. ואז כולם מתייעלים על ידי פיטורים. אני לא רוצה להחמיר בדברים ולגרום למשקיעים לברוח אבל המציאות חייבת להדיר שינה מעינינו".

"מהלך אגרסיבי"

בראיון לקראת ועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, מסכם בן אסייג חצי שנה להורדת מרווח השיווק של חברות הדלקים במבט פסימי. "המהלך של המדינה בוצע באגרסיביות וממש גובל בחוסר אחריות. לקחת לחברה שלי בן לילה 80 מיליון שקל - שזה 40% מהרווח התפעולי - זה לא עניין של מה בכך. זה משהו בעייתי ומורכב, שמייצר סיכונים בלתי סבירים בטווח זמן מאוד קצר. נכון שהמהלך צמצם את ההנחות למועדוני הלקוחות ואפשר ליצור שינוי חברתי כך שכולם ישלמו על הבנזין פחות או יותר אותו מחיר, אבל גם לקראת ארגון מחדש צריך ליצור הליך מסודר ולא להכניס חברות למצב בלתי אפשרי", הוא אומר. לטענתו, בתחום מחירי הבנזין כבר נחצה קו פסיכולוגי. "מחירי הדלק בחוסר שיווי משקל בענף וזה ניכר בהתנהגות הלקוחות", אומר בן אסייג. "ברמה התקשורתית הציבור התרגל לרף של 8 שקלים לליטר".

בן אסייג. בתחום מחירי הבנזין נחצה קו פסיכולוגי צילום: אוראל כהן

הקופון של המדינה

נושא עלויות הבנזין עלה לאחרונה לכותרות בשל קביעת שיא חדש של מחירו בישראל. בתחילת מרץ נקבע מחירו על 7.74 שקלים לליטר (בשירות עצמי), לא לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריח את האוצר לקזז כ־10 אגורות מהמס, ארבע שעות בלבד לפני כניסת המחיר החדש לתוקף. בדומה לחודשים קודמים, גם הפעם עיקר ההכנסות ממכירת בנזין מנותב לקופת האוצר, מאחר שמכל ליטר שנמכר בתחנות הדלק, 55% ממחירו מיוחס למס ישיר (בלו) ועקיף (מע"מ) שגובה המדינה.

בדיקה שערך "כלכליסט" בעניין גביית המסים על ידי המדינה העלתה ממצאים מדאיגים: בשנים 2009–2011, תקופת כהונת ממשלתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, זינקו הכנסות המדינה ממיסוי על דלק ב־18.9% בעוד שכמות הבנזין שנמכרה עלתה ב־9.5% בלבד. ב־2010 הסתכמו הכנסות המדינה ממכירת בנזין ב־14.6 מיליארד שקל, כמיליארד שקל יותר מהתחזיות. בשנה החולפת, לעומת זאת, כבר נרשמה ירידה בהכנסות המדינה, בעיקר בשל קיזוז המס (24 אגורות לליטר) שבוצע בפברואר 2011.

אולם בעוד שהמדינה מרוויחה, חברות הדלק המשיכו להפסיד וחלקן גלגלו את הורדת מרווח השיווק על מועדוני הלקוחות. "שלחנו מכתבים ללקוחות ונתנו להם זמן להתארגן, בין 30 ל־60 יום", נזכר בן אסייג.

היעדר ההנחות הבריח לקוחות?

"לא מדויק", אומר בן אסייג. "כדי להתאושש היינו חייבים לתת הנחות ולייצר פעילויות שמייצרות הוזלה לא במחיר הבנזין אלא במקומות אחרים - קופונים לרכישת מוצרים ושירותי רכב שונים. המועדונים נשארו עם הנחה ברמה של 2 אגורות לליטר ולא הרבה מעבר לזה, כי אין מאיפה".

ומה עם הגופים הממשלתיים - האם גם הם התבקשו לצמצם הנחות?

בעניין זה בן אסייג יותר זהיר. "עד היום אנחנו במו"מ עמם, בעיקר עם רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וציי רכב", הוא אומר. יש לזכור שצי הרכב הכי גדול במדינה - צה"ל - נמצא בידי פז, ואילו צי הרכב של המשטרה נמצא בידי סונול, ושתיהן כבר הודיעו לבורסה שיפעלו לצמצום הפסדיהן.

בצד השני של ההנחה פעלו חברות הדלק כדי לצמצם הוצאות, בעיקר בתחום עלויות כוח האדם, ספקים ועלויות השכרת תחנות הדלק. כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט", בית משפט השלום בחיפה הוציא נגד דלק ישראל צו מניעה שאוסר עליה להוריד חד־צדדית את דמי השכירות שהיא משלמת לתחנות בכ־20%. בדלק ישראל מסבירים שמדובר במקרה נקודתי שבו בחר בעל התחנה בהליך של צו מניעה, ואילו בשאר התביעות הבודדות שהוגשו בעניין זה ביהמ"ש בחר לא להתערב ושלח את הצדדים להגיע לבד לעמק השווה. "רוב בעלי תחנות הדלק שאליהם פנתה החברה קיבלו זאת בהבנה ובדרך כלל הגיעו להסכמות שונות עם דלק", אמרו בחברה. "במקרה דנן דלק ישראל לומדת את החלטת בית המשפט, ועם זאת הצדדים מקיימים ביניהם מגעים להסדרת המחלוקות ביניהם, ובהתאם לתוצאות המגעים תשקול דלק ישראל את המשך צעדיה".

לבן אסייג יש, לעומת זאת, זוויות נוספות על המהלך. הוא מזכיר שמצבת כוח האדם הצטמצמה בכ־200 איש, וצעד דומה ננקט גם בחברות המתחרות. לפי ההערכות, ענף תחנות הדלק איבד 800–1,000 עובדים זמניים. "את ההתאוששות נראה רק ברבעון הראשון של 2012", הוא מסכם את הנושא.

להמציא את החברה מחדש

בהיעדר הכנסות ממכירת בנזין, רוב חברות הדלק חוזרות להתמקד בהגדלת נפח המכירות של שאר המוצרים. בקשר לכך מבקש בן אסייג להסתכל על תחנת הדלק כנקודת צריכה רחבה מאוד. "תחנת הדלק יכולה לשמש עוגן חשוב להתפתחות של קמעונאות דרכים יותר ענפה ומעניינת. לנו יש קפה טו־גו בתחנות או פעילות דואר במתחמים, וזה על קצה המזלג. זה יהפוך ממתחם נדל"ני שמוכר דלק ומוצרי אינסטנט למשהו רחב יותר. אין לזה גבול".

אומרים שבעתיד תמכרו חשמל או גז טבעי למכוניות.

"מעבר לגז טבעי הוא מנוע עתידי פוטנציאלי. הגז יביא לשינויים רבים במשק, אבל רוב החברות אינן מצליח לבטא את זה בתוכניות העסקיות. כאשר הגז ישמש לא רק לייצור חשמל אלא גם לתעשייה ותחבורה, יתחוללו שינויים עמוקים במשק האנרגיה בישראל. לא לכולם יהיה פשוט להסתגל". בתחום זה יש לדלק ישראל יתרון טבעי מכיוון שזרוע אחרת של קבוצת דלק, חברת דלק אנרגיה, היא אחת השותפות הבכירות בתעשיית חיפושי הגז בישראל.

"צריך לפתח יכולות תשתית והובלה כדי לאפשר שינוע מתחנת לתחנה בקלות. יש פתרונות ביניים, כמו מכליות ומאגרים מקומיים בלחץ נמוך של 20 באר. אני מתכוון ללמוד כל מה שניתן ולמצות את התהליך", מבטיח בן אסייג.

מה לגבי רכב חשמלי? כבר היה מו"מ ביניכם לבין בטר פלייס.

"מתחם קמעונאי צריך לספק הכל, ואם יש לי שטח להחזיק סוללות אז אני אהיה שם. זמינות הנדל"ן לא היא שתקבע כיצד ייראה שוק הרכב החשמלי בעתיד".