המומחים הישראלים מסכימים: "המגזר הפרטי לא בהכרח מתפעל תשתיות טוב יותר"
ד"ר גלית בלנקשטיין־כהן, מומחית למדיניות תחבורה: "אם אין רגולציה מתאימה ותמריצים מתאימים, אז גם מילת הקסם 'המגזר הפרטי' לא תועיל"
"בישראל אנחנו עדיין תחת הרושם שהפרטה היא בהכרח טובה, ללא ערעור, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר", אמרה אתמול ל"כלכליסט" ד"ר גלית בלנקשטיין־כהן, מומחית למדיניות תחבורה מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.
לאחר הודעת שר התחבורה שלשום כי יפעל להקים חברות־בנות לרכבת, שיוחזקו על ידי המדינה במשותף עם משקיעים פרטיים, טוענת ד"ר בלנקשטיין־כהן כי "בשורה התחתונה, מה שקובע בשטח זו התשובה לשאלה אילו מנגנונים של תחרות מכניסים למערכת כדי לוודא התנהגות יעילה של השחקנים הציבוריים והפרטיים בה, וכדי להגדיל את התועלת לציבור. מה שקובע זה איזו רגולציה מפעילים, אילו תמריצים ניתנים וכדומה. לכך עדיין אין תשובה שאני מודעת אליה. אלה הם אולי פרטים קטנים לכאורה, אך הם שיקבעו בפועל".
בלנקשטיין־כהן רותמת את הרכבת הקלה בירושלים להמחשת טענתה: "כל ירושלמי רואה שהסקטור הפרטי לא בהכרח יודע לבנות ולתפעל פרויקט תשתית מורכב טוב יותר מאשר המדינה", היא אומרת. "הרכבת הקלה מאששת את הטענה שהמגזר הפרטי לא בהכרח מהיר וטוב יותר. אם אין רגולציה מתאימה ותמריצים מתאימים, אז גם מילת הקסם 'המגזר הפרטי' לא תועיל".
עם זאת, אומרת ד"ר בלנקשטיין־כהן, כי "ללא ספק בכל הנוגע למצבה הנוכחי של הרכבת, משהו חייב להשתנות. הרכבת לא מצליחה לעמוד במשימות שמציבים בפניה. אחרי שנים רבות של ייבוש תקציבי פתאום שופכים על התשתיות מיליארדי שקלים, ולחברה אין כלים להתמודד עם כל המטלות הללו. המצב משול לציפייה מבעל מכולת לעבור לנהל קניון. נכון, ההתנהלות של העובדים ומשרד התחבורה מעט ברוטאלית, אבל היא נובעת ממצוקה אמיתית ומתחושה כי כך אי אפשר להמשיך".
