פרשת סרן ר': ביהמ"ש העליון ביטל את פס"ד לשון הרע שניתן נגד אילנה דיין
בכך קיבל העליון את הערעור של דיין וטלעד נגד פסק הדין שניתן נגדם לפני כשנתיים בבית המשפט המחוזי, שקבע כי עליהם להתנצל בפני סרן ר' ולשלם לו 300 אלף שקל
איילנה דיין והתכנית "עובדה" הצליחו להפוך את ההחלטה נגדם בפרשת סרן ר'. שלושת שופטי בית משפט העליון קיבלו פה אחד את הערעור של דיין וטלעד על פסק דינו של השופט נעם סולברג, בעמת שכיהן במחוזי (מונה לאחרונה לעליון). השורה התחתונה של ההחלטה היא שדיין קיבלה הגנה מלאה מבית המשפט,
הכתבה עסקה באירועים שהתרחשו במוצב "גירית" שהיה ממוקם בדרום רצועת עזה, בסמוך לגבול המצרי ולציר פילדלפי. סרן ר' שירת אז כמפקד הפלוגה המסייעת בגדוד "שקד" של חטיבת גבעתי, הפלוגה שאיישה את המוצב. באוקטובר 2004 התקרבה למוצב אימאן אל האמס, תושבת רפיח שהייתה אז בת 13, היא זוהתה באיחור כאשר היתה כבר קרובה מאוד לשער המוצב והחיילים פתחו בירי לעברה. סרן ר' רץ אל עבר שער המוצב לוודא את הריגתה, עוד לפני ששמע את הדיווח כי מדובר "בילדה כבת עשר בערך".
סרן ר' הושעה מתפקידו ובשלב מאוחר יותר גם נעצר, והוגש נגדו כתב אישום בבית-הדין הצבאי ובו יוחסו לו אישומים של שימוש בלתי חוקי בנשק, שיבוש הליכי משפט, חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים והתנהגות שאינה הולמת. באותו יום שבו הוגש כתב האישום שודרה התוכנית "עובדה" שעסקה באירועים.
השופט סולברג מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע בעבר כי הכתבה היוותה פרסום לשון הרע כנגד סרן ר' ואילנה דיין וטלעד חוייבו לפצותו ב-300 אלף שקל. דיין וטלעד ערערו על עצם החיוב לפצות את סרן ר', ואילו סרן ר' ערער על הפיצוי הנמוך, לדעתו, שנפסק לזכותו.
כעת כאמור הפך בית המשפט העליון את ההחלטה. המשנה-לנשיאה אליעזר ריבלין והשופט יצחק עמית סברו כי התוכנית התבססה על עובדות שהיו נכונות לשעתן. עוד נקבע, כי דיין הסתמכה על "מקורות מהימנים ורציניים, נקטה אמצעים סבירים לשם אימות העובדות ואף האמינה בנכונותן". עוד נכתב בהחלטה, כי "ביחס לעובדות שהיו ידועות בעת הפרסום, הייתה הכתבה הוגנת, סבירה ומידתית".
השופטים הדגישו, כי הכתבה שודרה ביום בו הוגש כתב אישום נגד סרן ר' בעבירות חמורות ואחרי שנעצר ונחקר על-ידי המשטרה הצבאית, משמע שגם רשויות הצבא סברו באותה עת כי הוא עבר עבירות חמורות. יצויין כי סרן ר' זוכה מהעבירות בסופו של ההליך המשפטי.
פסק הדין מרחיב את ההגנה הכללית והעקרונית שניתנת לעיתונאים. על פי המצב המשפטי היום, על מנת להטיל אחריות בגין לשון הרע התובע לא נדרש להוכיח יסוד של אשם מצד המפרסם, ואין משמעות לכך אם הפרסום נעשה ברשלנות או לא. על פי הפרשנות החדשה, בתי המשפט יבחנו את הפרסום בעיניו של "העורך הסביר", בדומה למבחנים הנהוגים במסגרת עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין.
את סרן ר' ייצגו עורכי הדין אלעד איזנברג ויואב מני. את אילנה דיין ייצגו עורכי הדין גיורא ארדינסט, רן שפרינצק ומיטל טויסטר רוזנטל. את טלעד ייצגו עורכי הדין יוסי עבאדי וחן דקל.
ממערכת עובדה נמסר בתגובה: "אנו שמחים כי בית המשפט העליון קיבל במלואו את ערעורה של דיין ודחה את הטענות הנוגעות לכתבה. יותר מכך, אנו מברכים על שבית המשפט שב ועיגן בפסיקתו עקרונות יסוד בכל הנוגע לחופש הביטוי – עקרונות שהתעלמות מהן היתה מהווה פגיעה אנושה בתפקודה החיוני של העיתונות החוקרת בישראל".
