על חשבונכם: הממשלה אישרה את העלאת שכר הרבנים

על העלאת השכר הזו הממשלה לא תפיץ הודעה לעיתונות. כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר יובל שטייניץ אישר היום (ב') הצעת מחליטים שלפיה יוענק שכר גבוה משמעותית לרבני הערים. מדובר בהצעה שגיבש השר לשירותי דת, יעקב מרגי, בתיאום עם שר האוצר. השכר

הקבינט החברתי־כלכלי הוא גוף שמתנהל בדלתיים סגורות, והפרוטוקולים שלו אינם מתפרסמים. כבר במאי חשף הממונה על השכר באוצר אילן לוין בדיון בוועדת הכספים את מדרגות השכר החדשות של הרבנים, אולם רק כעת אלו הגיעו לאישור. בדיון הבוקר נעדרו שרים רבים - בין השאר לא השתתפו השרים סילבן שלום, סטס מיסז'ניקוב, דניאל הרשקוביץ ואלי ישי.

לפי ההצעה, שכר של רב בעיר בה יותר מ-250 אלף תושבים יטפס ב-10,000 שקל. שכרו של רב בעיר המונה 50-100 אלף תושבים יזנק בכ־12 אלף שקל.

הממשלה ביצעה ב־2005 הפחתה בשכר הרבנים, זאת במטרה להקל על קופת העיריות. בהצעה הנוכחית נכתב כי אותה החלטה "הפחיתה משמעותית את שכרם של רבני העיר...ופוגעת פגיעה קשה ברבנים, משום שלדעת המשרד לשירותי דת, השכר הנהוג אינו משקף נאמנה את היקף המטלות, האחריות והסמכויות המסורות בידיו של רב עיר". עוד צוין כי מדובר באחד "התפקידים החשובים ביותר באספקת שירותי הדת במועצה הדתית".

ההחלטה על התוספת בשכר תחול לא רק על ששת רבני הערים שמונו מ-2006, אלא גם על כלל רבני הערים שימונו מהיום והלאה. מספר רבני הערים נאמד ב־120 איש. את עלות התוספת בשכרם המוערכת במיליוני שקלים בשנה, יישאו אזרחי המדינה - דרך מסי העירייה וגם דרך מסי המדינה. הסיבה לכך היא ששכרם של הרבנים יוצא מקופת המועצות הדתית - גוף המתוקצב על ידי המדינה והרשויות המקומיות. למועצות הכנסות זניחות משל עצמן בעיקר באמצעות גביית אגרות. תפקידם של רבני ערים הוא להתוות את המדיניות ההלכתית בעיר, להעניק תעודות כשרות, להיות אמונים על רישום הנישואים ולקבוע את סדרי העבודה של רבני השכונות הכפופים לו.