הזיג-זג של כחלון: כרוניקה של כישלון ידוע מראש

מלחמה חדשה מבעבעת בחודשים האחרונים מתחת לפני השטח בשוק התקשורת המקומית, וכמו תמיד מי שמשלם את המחיר בינתיים הוא ציבור הלקוחות. במוקד עומד המאבק על לקוחות הטלפוניה הקווית, שבו שולטת בזק ביד רמה. מתחרותיה - פרטנר, סמייל, סלקום, נטוויז'ן ואקספון - מפעילות לחץ על משרד התקשורת למנוע ממנה לתמחר באופן זול מדי את חבילות התקשורת שלה, ודורשות להוריד את מחירו של קו האינטרנט הערום. אלא ששורה של כשלים בהתנהלות המשרד בשנים האחרונות, עלולה לסנדל את השינוי שיביא להגברת התחרות.

הכשל הראשון: המשרד אפשר לבזק לקבוע את מחיר קו האינטרנט בעצמה

מתחרותיה של בזק סבורות כי החברה מפגינה התנהגות שוברת שוק באמצעות הצעת מחירים הנמוכים מאלו שנקבעו לה לחבילות המשלבות טלפוניה ותשתית אינטרנט. כך, גורמת בזק ללקוחות ששקלו להתנייד למתחרות לשנות את תוכניתם.

השלב הראשון במאבקן של המתחרות החל במחצית הראשונה של 2011. בחזית המאבק ניצבו אז סמייל ונטוויז'ן, שבשורה של מכתבים נזעמים לשר התקשורת משה כחלון ולבכירי משרדו, הלינו על כך שבזק מציעה את המחירים מתחת לאפו של המשרד - הגורם שאמור לפקח על המחירים. לטענתן, ענקית התקשורת הישראלית גבתה מספקיות האינטרנט מחירים גבוהים יותר עבור קו אינטרנט מזה שהיא גובה מהלקוח הפרטי. בבזק טענו תחילה כי הם פועלים על פי טווח המחירים שאישר להם משרד התקשורת, אך מכתב חריף ששלח לחברה מנכ"ל המשרד עדן בר טל, הביא להפסקת התמחור המפלה בין הלקוחות הפרטיים וספקיות האינטרנט בחודש יולי.

ספקיות האינטרנט התעודדו מהצלחתן בסיבוב הראשון והמשיכו לעבר המטרה הבאה: ה־ADSL הערום. המצאה ישראלית ייחודית זו נולדה ב־2008, בעת ש־012 סמייל החלה לספק שירותי טלפוניה על גבי האינטרנט (VOB) לבתים. לצורך אספקת השירות נדרש חיבור אינטרנט, של בזק או של HOT. סמייל טענה כי בזק כבר מוכרת ללקוחות חיבור ADSL המחייב גם חיבור לקו טלפון - כך שלא משתלם ללקוחות לעוזבה ולעבור לשירות הטלפוניה החדש שלה.

כדי לטפל בבעיה הזו הורה משרד התקשורת לבזק להציע קו אינטרנט כמוצר בודד - וכאשר הגיעה העת לתמחר את השירות, נקט המשרד פעולה שעליה הוא מבכה עד היום: הוא אפשר לבזק לקבוע בעצמה את המחיר. הדרישה היחידה של המשרד דאז היתה כי מחירו של קו האינטרנט יהיה תואם למחיר הנמוך ביותר שבזק הציעה באותה עת לקו טלפון. כך קבעה בזק את המחיר על 25 שקל - בהתאם למחירו של "קו קל", שדמי השימוש החודשיים בו מופחתים אך עלות השיחות בו גבוהה.

מאז איבדה בזק עשרות אלפי לקוחות טלפוניה מדי רבעון, שהצטרפו לשורת המתחרות בתחום הטלפון על גבי האינטרנט - שכוללת כעת גם את נטוויז'ן ובזק בינלאומי. ברבעון הראשון של 2011 עמד נתח השוק של בזק בתחום הטלפוניה על כ־69%, בעוד ש־HOT משרתת כ־19% מהקווים, וספקיות האינטרנט חולקות ביניהן את השאר.

מבצעיה המשולבים של בזק, שכאמור זכו לתגובה נזעמת של משרד התקשורת, אפשרו לה לצמצם את הנטישה. ברבעון השלישי של 2011, לראשונה מאז שנפתחה התחרות בשוק הטלפוניה, מספר הלקוחות החדשים של החברה היה גבוה ממספר הלקוחות שאבדו.

הנתון עורר מחדש את זעמן של ספקיות האינטרנט, שמיהרו לחדש את הלחץ על משרד התקשורת בנושא ה־ADSL הערום. סמייל ונטוויז'ן מגדירות את התמחור של קו האינטרנט הערום של בזק כ"קנס בגובה 25 שקל", המוטל על כל לקוח המעוניין לעזוב את החברה. לטענתן, אם מחיר זה היה יורד, לא רק שהלקוחות היו יכולים לעבור אליהן בקלות, אלא שגם תעריפי השיחות שלהן היו מופחתים. הסיבה לכך היא שכיום מתומחרות חבילות הטלפוניה הזולות יותר של המתחרות, תוך הנחה שהלקוח יצפה שמישהו יסבסד עבורו את 25 השקלים שהוא משלם לבזק.

הכשל השני: יכולת שר התקשורת להגביל את תעריפי האינטרנט היא מוגבלת

בניגוד לרוב תעריפי הטלפוניה שלה, תעריפי האינטרנט של בזק אינם מפוקחים בידי משרד התקשורת. בעיה זו היא תוצאה של החלטה היסטורית, אולי מוטעית, שהתקבלה בעת שבזק החלה לספק לראשונה תשתית אינטרנט רחב פס בתחילת שנות ה־2000. אז נקבע כי משרד התקשורת לא יוכל להורות לבזק לשנות את תעריפיה. במקום זאת שר התקשורת ייאלץ להסתמך על תלונות חיצוניות על כך שהתעריפים אינם סבירים, ורק לאחר מכן יוכל להפעיל את הסמכות הנתונה לו ולנקוב בתעריפים. גם אז מדובר בפעולה אגרסיבית במיוחד, השמורה רק למצבי קיצון.

בשל כך מעדיף המשרד להגיע להסכמות עם בזק באשר לתעריפים מסוג זה, כפי שעשה בעת שנקבע מחיר הקו הערום ב־2008, וכפי שהמשרד מנסה כעת. ממש לפני כשלושה שבועות פרסם משרד התקשורת שימוע, שבמסגרתו הצהיר כי התרשם שהמחיר שאותו בזק גובה עבור הקו הערום גבוה מעלותו בפועל. המילה "התרשם" אינה מופיעה בשימוע עצמו, אולם היא מילת מפתח המתארת את טיעוני מתחרותיה של בזק ומשרד התקשורת, בלחצם על בזק להוזיל את עלות השירות.

לכאורה, מתחרותיה של בזק מחזיקות בטיעונים מנצחים, ובוודאי בתמיכה של הצרכנים. שיעור הרווחיות העצום שהציגה החטיבה הקווית של בזק ברבעון השלישי של 2011 - רווח בשיעור של 61% לפני פחת, מסים, ריבית והפחתות - מעיד כי החברה גובה על שירותיה מחירים גבוהים משמעותית מהעלות.

כדי להתמודד עם המאבק נגדה, משגרת בזק שורה של טענות נגדיות הנסמכות לעתים על פעילות הרגולטור עצמו. מעט לפני שאפשר לה לקבוע את מחיר הקו הערום בעצמה, אישר שר התקשורת דאז אריאל אטיאס את תעריפי החברה כפי שקבעה ועדה בראשות הפרופ' ראובן גרונאו. תעריף דמי השימוש החודשיים של קו הטלפון נקבע על 55 שקל, ולפי הוועדה מגלם עלות בנוסף לרווח סביר. כעת החברה תוהה מדוע משרד התקשורת מקבל את העובדה שמחיר קו טלפון הוא כזה ואינו משנה אותו, אך מנגד פועל לשנות את מחיר קו האינטרנט.

הכשל השלישי: ההתערבות בקו האינטרנט הערום הגיעה מאוחר מדי

נדמה כי הבעייתיות הגדולה ביותר בתהליך מצויה בשימוע עצמו - ובעיקר בעיתוי שלו. שר התקשורת כחלון מנסה לאמץ בימים אלה חלק מהמלצות ועדת חייק לקביעת תעריפי בזק, ואחת מהן היא כינונו של שוק סיטונאי בתשתיות התקשורת. שוק סיטונאי כזה יאפשר לסמייל, נטוויז'ן וחברות נוספות לרכוש מבזק את רכיב תשתית האינטרנט בכמויות גדולות ובמחירים מוזלים, ולמכור ללקוח שירות אינטרנט ללא חלוקה בין ספק ותשתית. בהנחה ששוק סיטונאי כזה יהפוך למציאות בעוד כשנה, מדוע משרד התקשורת מתעקש לקבוע כבר כעת את מחירו של רכיב שממילא יהפוך ללא רלבנטי בשוק סיטונאי שכזה?

"משרד התקשורת היה צריך להתערב בתמחורו של הקו הערום כבר לפני הרבה זמן, ואז לא היינו מגיעים למצב שבו הוא נזכר בסיפור הזה רגע לפני שהוא הופך לפחות רלבנטי", אומר בכיר באחת מחברות התקשורת המתחרות בבזק. "עם זאת, ובהתחשב בהיסטוריה של משרד התקשורת ביישום התוכניות שלו, ייתכן שהשוק הסיטונאי יתרחש רק עוד זמן רב".

הכשל הרביעי: למשרד התקשורת אין בכלל נתונים על עלות הקו הערום

בעיה נוספת היא שלמשרד התקשורת אין נתונים לגבי העלות האמיתית של תפעול הקו הערום בידי בזק. מי שאמורה לספק נתונים כאלה, חברת הייעוץ הבריטית Frontier Economics, צפויה להגיש את ממצאיה רק בעוד כחודש - לאחר שתחילת עבודתה עוכבה משמעותית בידי המשרד עצמו. אם תציג כעת בזק למשרד תחשיב משלה לגבי עלויות השירות, לא יהיה בידיו מידע אלטרנטיבי. לפיכך לבזק יהיה קל לטעון כי דרישת המשרד להורדת המחיר אינה מבוססת.

בתגובתה לשימוע טוענת בזק כי דרישות המשרד לא רק שלא יפחיתו את מחיר הקו, אלא עלולות להעלותו. המשרד דורש מבזק להעלים מן העולם את מושג "הקו הערום", ולהציע ללקוחות "קו אינטרנט" ו"קו טלפון". תמחור קו האינטרנט יבוצע תוך התייחסות לחלקו היחסי של אותו קו בכלל השקעותיה של החברה בתשתיות. בזק מתעקשת כי תעריף הקו כיום, שנקבע על פי תעריף קו הטלפון הקל, הוא הפסדי. לפיכך, לטענתה, אם יתומחר מחדש ויכלול את החלק היחסי בהשקעה בתשתיות - לא תהיה ברירה אלא להעלותו.