שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הרווח מטרכטנברג מתחיל בשכר של 40 אלף שקל

מיום ראשון הקרוב, שכירי העשירון העליון יזכו לתוספת של כ־1,000 שקל לשכר הנטו כל חודש. העשירונים הנמוכים יותר יסתפקו רק בעשירית מכך

הדר קנה 07:1328.12.11

המרוויחים הגדולים מהמלצות ועדת טרכטנברג יהיו דווקא העשירונים העליונים: ביום ראשון הקרוב יזכו עובדים המשתכרים 40–73 אלף שקל ברוטו בחודש, לתוספת של 920–2,831 שקל לנטו בכל חודש - והכל בזכות הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי, שהמליצה לבטל את תקרת הביטוח הלאומי שהונהגה ב־2008. לעומת זאת, המלצות מיסוי אחרות של הוועדה שאושרו בממשלה, יעניקו תוספת של 10–538 שקל בלבד למשתכרים 8,000–14,000 שקל בחודש, וגם זה רק במקרה של אבות לילד עד גיל שלוש.

 

לפני שלוש שנים, כאשר המשבר העולמי היה בשיאו, התגבשו באוצר תחזיות קודרות באשר לגביית המסים. כפתרון הממשלה חוקקה הוראת שעה בנושא, ותקרת תשלומי הביטוח הלאומי גדלה מחמש לתשע פעמים השכר הממוצע במשק. המשמעות היתה, שעובדים אשר הרוויחו 40–73 אלף שקל למעשה שילמו מס הכנסה וביטוח לאומי בהיקף של 57% - השיעור הגבוה ב־OECD. זאת על אף שלרוב לא נהוג לגבות מאזרחים מעל 50% משכרם כמס, שכן אחרת המדינה מותירה בידי האזרח פחות ממה שהיא גורפת אליה. ההוראה התחדשה משנה לשנה, ואף אושרה כבר ל־2012.

 

התוצאה היתה שאלפי שכירים אשר רצו להתחמק מתשלום המס הגבוה התאגדו כחברות, כדי לשלם במקומו את מס החברות הנמוך בהרבה (השנה עמד מס החברות על 24%). כמו כן, הוראת השעה יצרה מצב בלתי רצוי שבו המס השולי דווקא יורד ברמות השכר הגבוהות.

 

עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי ברשות המסים, מספר כי "בזמנו הדרג המקצועי ברשות המסים ואני בכללם התנגדנו למהלך, שיצר שעטנז בין המס השולי והביטוח הלאומי. אמרנו שחקיקה כזו איננה צודקת, ותביא נישומים רבים להתאגד כחברה (כלומר, לבצע את אותה פעילות באמצעות חברה במקום כעצמאים - ה"ק). הסברנו כי בהעדר משיכת דיבידנד, אנו צפויים לראות ירידה בגביית המסים. הסברנו כי תקדים לא מוצלח למהלך כזה התרחש בשנת 2002 ולאחריו היה צורך במהלכים נרחבים כדי להשיב את המצב לקדמותו, לרבות חקיקת סעיף מיוחד שיאפשר לפרק את אותן חברות שהוקמו בלי חבות במס. ההתנגדות שלנו לא שכנעה את הממשלה, שהמשיכה את המהלך".

 

כעת, נראה כי הממשלה השתכנעה. ועדת טרכטנברג, שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות המחאות של הקיץ האחרון, קבעה כי העלאת תקרת הביטוח הלאומי הביאה ל"אובדן הכנסות ולעיוות ההתנהגות הכלכלית", והמליצה על ביטולה. ההמלצה אושרה בכנסת, ובתחילת השבוע הבא התקרה תחזור לעמוד על חמש פעמים השכר הממוצע במשק, ומרוויחי השכר הגבוה יחזרו לשלם מס מקסימלי של 48%.

 

אך בעוד שהוועדה הוקמה במטרה להיטיב עם שכבות הביניים, המלצה זו מיטיבה עם השכבות האמידות. "מצד אחד הם ביטלו עיוות ומצד שני הם לא טיפלו בבעיה חמורה יותר - שימור הרגרסיביות", טוען עו"ד עדי מנטל ממשרד עו"ד אורי כליף ושות', המתמחה במסים. "אנשים בעלי הכנסות נמוכות משלמים מס גבוה יותר מבעלי הכנסות גבוהות. ברמה מסוימת של הכנסות, עדיין משתלם יותר לפתוח חברה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x