• תפריט
מוסף מנהלים דצמבר 2011

דירוג המנהלים: מקום 1 - מוטי גוטמן, מטריקס

"מנהל צריך לעודד את החיים הפרטיים של כל העובדים שלו ולהגיד להם לא לשקוע בעבודה"

מאיר אורבך 10:3928.12.11

ביום שבת בערב לפני כשבועיים ניגן מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, ב"שבלול", מועדון ג'ז בנמל תל אביב. המופע שבו השתתף ההרכב שלו משך כ־100 צופים, שכל אחד מהם שילם כ־60 שקל לכרטיס. למחרת, הדי המופע עדיין ניכרים על גוטמן. "כשמישהו אומר שאני מנגן יפה זה חשוב לי יותר מאשר שיגידו שאני מנהל טוב", הוא אומר, "לדעת שאנשים שילמו לך כסף על מופע יותר מספק אותי מחתימה על עסקה טובה. כשאתה מנהל אתה מביא בעיקר את החוץ שלך, בנגינה אתה מביא את הפנים שלך".

 

לדירוג המנהלים המלא ליחצו כאן

 

גוטמן טוען שמנהלים בישראל לא יודעים להעריך מספיק את זמן הפנאי שלהם, ופועלים לפי תפיסת הניהול הצבאית שאומרת שאף אחד לא הולך לפני שהמפקד הלך. "אם הייתי צריך לתת עצה אחת למנהלים, הייתי אומר להם שיגידו לכל העובדים לעודד את חייהם הפרטיים ולא לשקוע לגמרי בעבודה", הוא אומר.

 

השנה חגגה מטריקס עשור להקמתה, כתוצאה ממיזוג ענק שהובילו פורמולה ואפליקום. כיום היא חברת המחשוב הגדולה בישראל, עם מחזור מכירות שעולה מדי שנה והסתכם ב־2010 ב־1.5 מיליארד שקל.

 

מוטי גוטמן מוטי גוטמן צילום: עמית שעל

 

האם אתה חש מיתון קרב?

"יש משהו באווירה. אתה פותח כל יום את העיתון ורואה את ראשי הכלכלה העולמית והמקומית מדברים על המשבר ועל ההשפעה שלו. לתחושתי אנחנו נחים עדיין על זרי הדפנה, כי אנחנו אי של יציבות מקומית, אבל אנחנו לא יכולים להישאר יבשים. נירטב מהגשם הזה. בשיחות שלי עם מנהלים מקומיים אחרים אני מתחיל לחוש יותר הססנות והקפדה על הוצאות. כאשר תנאי המאקרו נראים ככה קשה למנהלים להתעלם, וזה כשלעצמו מאט פעילות עסקית. אני רואה את זה הרבה יותר בחברות שפועלות מול שווקים בינלאומיים, ופחות בחברות שמרבית הפעילות שלהן היא מקומית. כאשר אני שומע על תוכניות לשנה הקרובה, אני לא רואה בהן אופטימיות. כל האווירה בשוק מתוחה. אני מקווה שנתבדה, אבל צריך להיערך".

 

איך נערכים לתקופה של מיתון?

"גם ב־2008 וגם עכשיו הדבר המרכזי בשעת משבר הוא שמירה על מזומנים ורגישות רבה לכל נושא התזרים. אנחנו חברה שמייצרת מזומנים, ולקראת חורף גדול אתה צריך להצטייד במזון ובמים לקראת הקור. מצד שני, צריך לזכור שבתקופות המשבר, גם ב־2008 וגם ב־2001, נוצרו לנו הזדמנויות עסקיות רבות. מטריקס היא נושאת מטוסים חזקה ששטה בים סוער. בתקופות קשות השכלנו לרכוש חברות וליצור יתרון יחסי מול מתחרים שהיו חששנים ואטיים מדי. בעיניי משבר הוא הזמן לשלוט בהוצאות, אבל גם לזהות הזדמנויות עסקיות ורכישות בשעה שהאחרים מסתגרים וקופאים על השמרים. אחרי החורף תמיד מגיע האביב".

 

איך המשק צריך להתכונן?

"כאשר אנחנו עם הגב לקיר במצב ביטחוני, כולנו מאוחדים. הגיע הזמן שנתנהג כך גם במצב חירום כלכלי. ראשי המשק חייבים ליצור דיבור ישיר עם ראשי מערכות השלטון, דיבור שייצור הבנה על האופן שבו ניתן לעצור יחד את המצב. משחק של סכום אפס לא טוב לאף אחד".

 

בשנת 2011, לצד חגיגות העשור להקמתה, עמדה מטריקס גם בפני אחד האתגרים הגדולים שלה — מכרז המחשוב הגדול של החשכ"ל. זהו מכרז לגיוס כוח אדם טכנולוגי למשרדי הממשלה. במכרז החדש נאלצו הזוכות, ובהן מטריקס, לספוג ירידה משמעותית ברווח שהן מקבלות עבור כל עובד, מכ־23 שקל לשעת עבודה לכ־13 שקל לשעה. גוטמן נאבק בגזרה בכל דרך אפשרית, דרך בתי המשפט והתקשורת, אך ללא הועיל.

 

איך אתה מסכם את ההתמודדות עם המכרז?

"אני חושב שכוונתו המקורית של החשב הכללי היתה טובה, אבל התוצאה של המהלך לא נפגשה עם הכוונה. הם רצו להוריד שכר ועדיין לשמור על כוח אדם איכותי עבור הממשלה, אבל נוצר מצב שבמסגרתו כולם מפסידים. לא הספקים שבעי רצון ולא הצרכנים, שהם משרדי הממשלה. ודאי שלא העובדים. כולם יצאו נפגעים מהמכרז הזה.

 

"אני מקווה שבאוצר תהיה פתיחות להכניס שיפורים. אסור להתייחס לאנשי תוכנה כסחורה. אם אתה רוצה אנשים איכותיים, צריך לשלם להם משכורות גבוהות. המחסור התמידי בשוק התוכנה גורם לכך שממשלת ישראל אינה מקבלת את הסחורה הכי טובה בשוק, אלא נמצאת בתחתית רשימת ההעדפות של העובדים. אני מקווה שב־2012 נמצא פתרון לבעיה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x