התחזית ל-2012: כולנו נשלם יותר

הארנונה עולה ב־3%, ובפברואר תתייקר עוד

נתחיל בשורה התחתונה. ממשלת ישראל אישרה לכל הרשויות המקומיות בישראל לגבות תוספת של 3.1% לארנונה בשנת 2012. ההחלטה גורפת וקבועה מראש. אולם בישראל כמו בישראל, החלטה גורפת היא רק הטריגר לפתיחה במו"מ. כמו בכל שנה, לאחר שנקבעה התוספת לכל היישובים בישראל, צפויות עשרות רשויות לדרוש לאפשר להן תוספת חריגה לארנונה מסיבות שונות ומשונות. המועד האחרון להגשת הבקשות הוא סוף פברואר, ועדיין קשה להעריך מה יניב מכבש הלחצים שמפעילים ראשי הרשויות על הממשלה.

במהלך 2010 פנו כ־70 רשויות מקומיות ומועצות אזוריות בדרישה לאשר להן העלאה חריגה וגבוהה יותר לארנונה. משרד הפנים כבר העניק את האישור המיוחל להחרגת שיעור העלאת הארנונה ל־16 רשויות. כמעט בכולן מדובר באישור להעלות את הארנונה ליותר מסוג אחד של נכסים, בהם דירות ובתי מגורים, משרדים, מבני תעשייה ומסחר, מחסנים ובתי קירור. לצד יישובים הנחשבים לחלשים כלכלית, בולטת מאוד ברשימה זו נוכחותם של ערים עם בסיס סוציו־אקונומי איתן כמו רעננה והוד השרון, לצד מועצות חזקות במיוחד דוגמת כפר ורדים והמועצה האזורית לב השרון.

בתחילת אוגוסט, בשיאה של המחאה החברתית, הודיע בחגיגיות שר הפנים אלי ישי על הקפאת מתן האישורים להעלאות הארנונה למגורים ב־2011 בעקבות מחאת הדיור. הוא אפילו הקים ועדה שתדון בהפחתת נטל הארנונה בתחום המגורים. אלא שמתברר כי הדבר אינו מפריע לו לאשר העלאות חריגות של הארנונה לרשויות.

בדיקה מהירה מעלה, למשל, כי ישי אישר לעיריית באר שבע העלאה רטרואקטיבית חריגה של הארנונה למגורים לשנת 2011 בגובה 5% לכל העיר, ובשיעורים גבוהים אף יותר לעסקים. את זה הוא עשה יום קודם למסירת ההודעה על הקפאת העלאות הארנונה. אם לא די בכך, הרי שב־11 באוקטובר 2011 אישר שר הפנים לעיריית חדרה שורה של העלאות חריגות בארנונה ל־2011, ובהן העלאה של הארנונה למגורים של 5%.

מומחים לארנונה מסבירים כי החלטות כאלה קשה מאוד לבטל בדיעבד. "מהרגע שניתנו, אי־אפשר למחוק את האישורים החריגים שהוענקו לרשויות המקומיות, אלא אם נפל פגם מינהלי בהחלטה", מסביר עו"ד עדי מוסקוביץ ממשרד פלג, כהן, דויטש. "האישורים ניתנים לביטול רק בחקיקה".

במשרד הפנים לא מתרגשים מן הביקורת המוטחת בהם בנושא הארנונה ומסבירים: "ב־2011 לא אושרה העלאה חריגה לרשויות למעט בשתי רשויות המצויות בהליכי הבראה. בהתאם לחוק, מדי שנה עולה הארנונה בצמוד למדד. השנה המדד גבוה יותר ובניגוד לשנים עברו, שבהן ההצמדה היתה 1.4%, השנה מדובר בכ־3%".

אולם לא רק הארנונה עומדת לעלות יותר, אלא גם המים. בהתאם להסכם החקלאים מנובמבר 2006, יתעדכנו תעריפי המים לחקלאות, ויעלו בכ־14 אגורות מ־1.65 שקלים לקוב ל־1.79 שקלים לא כולל מע"מ. כמו כן, במסגרת מתווה העלאת תעריף המים לתעשייה, יתעדכן ויעלה מחירם בכ־1.2 שקלים - מ־4.83 שקלים לקוב ל־6.04 שקלים לקוב לא כולל מע"מ. שינוי בתעריפי המגזר הביתי אינו נראה באופק.

שי פאוזנר וליאור בן דוד

שכר נבחרי הציבור: רק הח"כים עוד לא נהנים

ראש הממשלה והשרים יקבלו תוספת של 1,000 שקל לשכר החודשי

מי שלא יצטרכו לשחר לפתחו של המעסיק בבקשה להעלאה לכבוד השנה החדשה הם נבחרי הציבור, הזוכים לתוספת שכר אוטומטית מדי שנה. שכר חברי הכנסת צמוד לעלייה בשכר הממוצע במשק ועולה בהתאם. אולם מה לעולם לא קורה לו? הוא אינו יורד.

שכר השרים, לעומת זאת, אינו צמוד לשכר הממוצע במשק כי אם למדד המחירים לצרכן. במהלך 2011 עלה המדד בשיעור של 2.2%. בהתאם לזאת, שכר השרים - העומד כיום על 40.7 אלף שקל, ישתדרג ב־1,000 שקל נוספים. תלוש המשכורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המסתכם כיום ב־46 אלף שקל, יזכה גם הוא לשדרוג דומה לזה של השרים.

נתניהו. צמוד למדד צילום: רויטרס

במקביל, לפני כשבועיים אישרה ועדת הכספים להגדיל את תקציב הנסיעות של ראש הממשלה ב־13 מיליון שקל. כך, בשנה הקרובה תעמוד קופת הטיסות של נתניהו על 27 מיליון שקל. כמו כן, הוגדל גם תקציב הקניות של ראש הממשלה מ־126.4 מיליון שקל ל־135.4 מיליון שקל.

ומה עם הח"כים? לראשונה זה שנים, קיים סיכוי שהשכר הממוצע יירד בהשוואה לדצמבר אשתקד. במצב זה שכר חברי הכנסת עשוי להישאר זהה ולעמוד על 34.5 אלף שקל. בכנסת פועלים כעת שני צוותים שמנסים להתגבר על המשוכה החוקית ולהביא להעלאת שכר הח"כים. צוות אחד, בראשות ח"כ מאיר שטרית, פועל להעלאת שכר הח"כים ללא קשר לביצועי המדד. צוות שני, בראשות יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, בוחן אפשרות לאחד את שיטות הצמדת השכר או לבנות מדד שמשלב את המדד והשכר הממוצע. לדברי מקורות בכנסת, "אם אכן תחול ירידה בשכר הממוצע, ניתן את הדעת לכך במועד שבו יידרש עדכון השכר".

שדרוג שכר הח"כים עלול ליצור תגובת שרשרת שתעלה למדינה מיליוני שקלים, כיוון שלשכרם צמוד גם שכר עובדי ציבור אחרים, ובהם נשיא המדינה והשופטים. מלבד זאת, תקרת ההוצאות של הח"כים עומדת לטפס השנה בעשרות שקלים בשל תוספות עבור נסיעות, דואר ולימודי שפה.

תומר אביטל

תחבורה ציבורית: כל התעריפים עולים

נסיעה באוטובוס בעיר מתייקרת ב־20 אגורות

שנת 2012 אינה מבשרת טובות למשתמשי התחבורה הציבורית. מכוח צו בן 15 שנה, אחת לשישה חודשים משרדי האוצר והתחבורה מצמידים את תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית למדד המחירים לצרכן. כך, בראשית ינואר תעריפי הנסיעה באוטובוס, ברכבת ובמוניות יעלו בכ־4%, ויעמידו את מחיר הנסיעה הרגילה בתוך העיר על 6.6 שקלים, לעומת 6.4 שקלים כיום. העלאת מחיר זו מגיעה בהמשך להתייקרות של כ־2% ביולי האחרון.

למרות הבשורות הרעות, שר התחבורה ישראל כץ הודיע לפני כשבוע על שורה של הוזלות בתעריפי הנסיעה באוטובוסים מערי הלוויין של תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע אל תוך הכרך והחוצה ממנו. כך לדוגמה, נסיעה מאשקלון לתל אביב תעלה 18 שקל לעומת 20 שקל כיום. בנוסף, לקוחות הרוכשים מינוי נסיעה "חופשי חודשי" בקווים אלו יזכו להנחה של עד 25%.

1 בינואר בכל שנה הוא גם מועד עדכון האגרות שגובה רשות שדות התעופה מחברות התעופה, עבור השימוש במתקניה. כ־50% מהכנסות הרשות מגיעות מאגרות אלה והשאר ממסחר. עד השנה התבצע עדכון האגרות בהתאם למדד המחירים לצרכן ולשער היציג של הדולר ב־15 בדצמבר, אולם מהשנה הוא יתבצע לפי נתוני 15 בספטמבר. בין היתר, אגרת הנוסע היוצא בטיסות בינ"ל עומדת לעלות בכ־1% מ־24.85 דולר ל־25.1 דולר. במקביל, צפויה התייקרות ממוצעת של כ־1% גם באגרות נוספות שמשלמות החברות לרש"ת, בין השאר עבור נחיתה, סבלות ופיקוח אווירי.

ליאור גוטמן ויסמין גיל

חשמל ודלק: כל התעריפים מתעדכנים כלפי מעלה

החשמל יתייקר ב־30% בעקבות הבעיות באספקת הגז ממצרים

העצירות החוזרות ונשנות באספקת הגז הטבעי ממצרים לישראל הביאו לכך שבישראל כבר ויתרו על האפשרות שהמצרים ידאגו לכך שהחוזה בין חברת החשמל ל־EMG ימולא עד תום. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בהיעדר הגז המצרי מחירי החשמל עלולים לזנק בתחילת 2012 בשיעור חד של כ־30%. הסיבה: חברת החשמל נאלצת לשרוף במקומו מזוט וסולר, היקרים עבורה פי 3.5 עד 10.5 ממחיר הגז הטבעי, לפני נתוני סוף 2010.

לאור מצבה הפיננסי הרעוע של חברת החשמל, מי שאמור לממן את הפער הזה הוא כצפוי הצרכן. התשלום הזה ייגבה פעמיים. ראשית, באמצעות תשלום ישיר גבוה יותר עבור צריכת חשמל. שנית, באמצעות העלאת מחירי מוצרים ושירותים.

מי שאמור להציל את המצב הוא שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ. מבחינת קופת חברת החשמל, היקף רכש הדלקים מושפע ישירות מהמיסוי המוטל עליהם. כך לדוגמה, רק באוגוסט האחרון מנע האוצר התייקרות של 20% בתעריפי החשמל על ידי הענקת הנחה של 69% במיסוי המוטל על הסולר. בסופו של דבר, התייקרות החשמל הסתכמה ב־10%. אלא שההנחה האמורה מסתיימת ב־31 בדצמבר, וכפי שנחשף ב"כלכליסט" ברשות המסים כבר הכינו צו שיאריך את ההנחה עד לסוף 2012.

ומה בנוגע להוצאות בעלי המכוניות על דלק? ועדת טרכטנברג המליצה לבטל את העלאת המיסוי על בנזין, סולר ופחם שתוכננה לתחילת 2012. מדובר בהעלאת מחיר שמחציתה - 20 אגורות - נכנסה לתוקף בינואר 2011, ושהזניקה את מחיר הבנזין לשיא של 7.14 שקלים לליטר בשירות עצמי. בפברואר רשם מחיר הבנזין שיא חדש של 7.26 שקלים לליטר, מה שהוליד מיני־מחאה שהובילה לביטול העלאת המס. מחיר הבנזין ירד אז ל־7.02 שקלים, אבל כבר בחודש מרץ נרשם שיא חדש של 7.3 שקלים לליטר. בעקבות התייקרות הנפט בעולם, בינואר 2012 היה אמור מחיר הבנזין לקבל תוספת מיסוי של 40 אגורות לליטר, אך כבר הוחלט לבטלה. אז מה יהיה מחיר הבנזין? תלוי בשער הדולר ובמחיר חבית הנפט בסוף 2011. לפחות את המיסוי העודף המדינה ספגה.

ביטול העלאת המסים על הדלקים היתה יכולה לעזור לצרכן גם בכל הנוגע לתעריף החשמל. פרט למס על בנזין, ויתר האוצר גם על העלאת המס על הפחם. מדובר במוצר שהלקוחות הכמעט יחידים שלו אינם המוני ישראל עם המנגלים של יום העצמאות, אלא דווקא חברת החשמל הרוכשת כ־13 מיליון טונות פחם בשנה. הקשר לתעריף החשמל פשוט: כשהמס על הפחם יורד, חברת החשמל משלמת פחות כסף כדי לרכוש אותו. נכון להיום, כ־55% מיכולת ייצור החשמל שלה נשענת על פחם. אז האם התעריף צפוי לרדת? ודאי שלא. הוא פשוט יתייקר רק ביחס להיעדרו של הגז המצרי. במילים אחרות, האוצר פשוט מונע התייקרות פוטנציאלית חדה יותר מזו הצפויה גם כך. בכך הוא מכה על חטא החלטה משלהי 2010, אז החליטה שורת פקידים שזה דווקא רעיון לא רע להשחיל העלאת מיסוי על דלקים בחוק ההסדרים.

ליאור גוטמן

מס ליחידים: יינתנו תוספות למרוויחי משכורות נמוכות

אבות לפעוטות יזכו לתוספת בנטו, המס לבעלי הכנסות גבוהות יעלה

בתחילת 2012, במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג שהתקבלו באחרונה, תבוטל הרפורמה להפחתת מס ליחידים. המשמעות היא שבעלי ההכנסות הבינוניות יקבלו תוספות להכנסה החייבת במס (לנטו), ואילו בעלי ההכנסות הגבוהות ישלמו בפועל יותר מס.

שינוי זה יתרחש בשל מהלכים משולבים של הוועדה: מצד אחד עצירת הרפורמה מ־2006 שנועדה להפחית את שיעורי המס על עבודה, ומצד שני העלאת המס על "עשירים" - מי שמשתכר מעל 40 אלף שקל בחודש - לשיעור של 48%.

מעבר להמלצות ועדת טרכטנברג שאושרו, ישנם גם שינויים שייכנסו לתוקף ב־2012 והם המשכם של רפורמות קיימות במשק. כך לדוגמה, הרפורמה במס הכנסה שלילי, שנכנסה לתוקפה ב־2009 בצורה מדורגת, תורחב החל מ־2012 לפריסה ארצית. במסגרתה, בעלי המשכורות הנמוכות יקבלו תוספת למשכורתם על הכנסותיהם ב־2011 ולא בכפוף לאזורי מגורים, כפי שהיה קודם. בפועל מדובר בהטבה לשכבות החלשות, המיועדת לעובדים המשתכרים שכר מינימום ופחות מכך. הזכאים מקבלים מענק מהמדינה הנע בין 80 שקל ל־388 שקל בחודש.

מי שהכנסותיהם צפויות לגדול ב־2012 בצורה משמעותית הם האבות לילדים עד גיל שנתיים, שיהנו מתוספת של נקודות זיכוי כדי להקל על הוצאות הטיפול הכבדות בפעוטות. החל מ־1 בינואר 2012 יקבלו אבות לילדים עד גיל שנתיים נקודות זיכוי בצורה הבאה: בשנת הלידה יקבל האב נקודת זיכוי אחת, כשבכל אחת משתי שנות המס הבאות יקבל 2 נקודות זיכוי. בשנה שבה ימלאו לילד 3 שנים - יקבלו האבות נקודת זיכוי אחת.

את השינוי העיקרי ירגישו דווקא האבות שהכנסותיהם גבוהה מ־8,000 שקל בחודש. אבות אלו ייהנו מתוספת של 418 שקל לנטו שלהם. אבות שהכנסותיהם קטנות יותר ירגישו את ההטבה פחות. אב המשתכר 7,000 שקל בחודש יקבל 307 שקל בחודש, ואב המשתכר 6,000 שקל בחודש יקבל 167 שקל בחודש.

ההסבר טמון בעובדה כי נקודת זיכוי במס מתקבלת רק אם עוברים את סף המס. אבות המשתכרים פחות מ־5,000 שקל בחודש לא משלמים מס למדינה (סכום הפטור ממס) ולכן לא ייהנו מההטבה.

כמו כן, החל מ־2012 תינתן להורה (גבר או אשה) במשפחה חד־הורית, ולאשה נשואה, נקודת זיכוי נוספת כנגד המס על ההכנסה מעבודה בעד כל אחד מהילדים, החל בשנה שלאחר שנת לידת הילד ועד לשנה שבה מלאו לו 5 שנים. השווי של נקודת זיכוי הוא 209 שקל בחודש, וגם כאן היא תינתן להורים העוברים את סף המס.

רפורמה נוספת שמתרחבת ב־2012 הנה הדיווח המקוון למע"מ. למעגל המדווחים באופן מקוון יצטרפו עצמאים שמחזור עסקיהם עולה על מיליון שקל בשנה, וכן חברות ואגודות שיתופיות שמחזור עסקותיהן עולה על חצי מיליון שקל בשנה.

הדר קנה

מס חברות: נתניהו משנה כיוון

מס החברות יעלה ל־25% ושיעור המס על הון יגדל

אחת ההמלצות החשובות בדו"ח טרכטנברג שאושרה לאחרונה היא העלאת מס חברות בחזרה לשיעור של 25% בשנת 2012. זאת לאחר כמה שנים של ירידה עקבית שבעקבותיה הגיע השנה מס החברות ל־24%.

הוועדה היתה סבורה כי עלייה מעבר לשיעור זה תהווה סכנה לפוטנציאל הצמיחה של הכלכלה הישראלית. ההנחה היא כי מרבית ההון שייך לגופים מוסדיים (בבעלות הציבור הרחב), כך שהגדלה מופרזת של מס זה עלולה לפגוע דווקא במעמד הביניים.

ב־2006 נכנסה לתוקפה הרפורמה הרב־שנתית להפחתת מסים שמאחוריה עמד ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי מתווה הרפורמה מס החברות היה אמור לרדת בהדרגה בכל שנה עד שיגיע לשיעור של 18% ב־2016.

ההחלטה לבטל את מתווה הפחתת מס החברות, ולהקפיא באופן חלקי את המתווה להפחתת מס ההכנסה, נובעת מהסכמה בין מקבלי ההחלטות, כי הפחתות המס הישיר היו מוגזמות וגרמו להעמקת הפערים הכלכליים. מס הכנסה ומס חברות נחשבים למסים ישירים, כלומר מסים המוטלים על ההכנסה, ולכן מי שמרוויח יותר - משלם יותר. הכנסת המדינה ממסים מבוססת על מסים אלה וגם על מסים עקיפים - המוטלים על מוצרי צריכה שונים. התוצאה הישירה של הפחתות המס בשנים האחרונות היתה שהמדינה נאלצה להעלות את גובה ההכנסות ממסים עקיפים - כדי לפצות על אובדן ההכנסות ממסים ישירים. ההשפעה של הרפורמה היתה העמקת הפערים החברתיים.

המלצה נוספת של ועדת טרכטנברג שמטרתה הקטנת הפערים והכנסת כספים לקופת המדינה, היא ההמלצה להעלות את שיעורי המס על ריבית דיבידנד, רווח הון ושבח. החל משנת המס 2012 יועלה שיעור המס על ריבית, דיבידנד, רווח הון ריאלי ושבח ריאלי, מ־20% ל־25% לבעל מניות שאינו מהותי - כלומר מחזיק בפחות מ־10% ממניות תאגיד. לגבי בעל מניות מהותי (מי שמחזיק לפחות ב־10% מתאגיד) יעלה שיעור המס מ־25% ל־30% ומ־20% ל־30% על השבח. ההמלצה תכניס על פי ההערכות 1.3 מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה.

הדר קנה

רכב: לפני שהמחירים יירדו, הם עוד יעלו

יבואני הרכב יעלו מחירים לקראת פרסום תוכנית המיסוי הירוק

שורה של שינויים עומדים להתרחש בתחום הרכב כבר בתחילת 2012. המשותף לשינויים אלה הוא שהם אינם צפויים להגיע מהרגולטור, אלא מצעדים של יבואני הרכב. צעדים אלה ישפיעו על כלל מחזיקי הרכב הצמוד ועל הלקוחות הפרטיים בישראל.

בחודשים הראשונים של 2012, באיחור קל, אמורה להציג רשות המסיםתוכנית חדשה למיסוי ירוק. על פי ההערכות צפויה התוכנית להחמיר עם רכבים רבים שנמכרים בישראל ולהביא לעליית מחירים של כ־2,000 עד 4,000 שקל, במיוחד לרכבים קטנים. ברשות המסים מודעים היטב להשפעת התוכנית, ומעדיפים להמתין לפני פרסום מהלך כזה, אשר ייקר את המכוניות העממיות.

אך כאן הבעיה: יבואני הרכב, אשר עייפו מלהמתין לתוכנית החדשה, צפויים לפרסם במהלך השבועות הראשונים של 2012 מחירוני רכב חדשים, יקרים יותר. הסיבה: שער הין הגואה. אין זה סוד שמחירי המשפחתיות היום מתואמים, ואת תקרת המחיר קובעים יבואני רכב שמשלמים בין, כאשר יבואנים אחרים מיישרים קו איתם.

מגרש מכוניות ליסינג צילום: shutterstock

גם המכוניות הקטנות צפויות להתייקר. כאשר המשפחתיות מתייקרות, הן יוצרות אפקט גל שמייקר את כל המכוניות הזולות יותר. מלבד זאת, יבואני הרכב מעדיפים "להקדים תרופה" למיסוי הירוק, ששיעורו לא ידוע, ולייקר כבר עתה את המכוניות הקטנות בשיעור של כ־2,000 עד 3,000 שקל.

שינוי אחר שאמור להתרחש הוא התייקרות שווי המעסיק על שימוש ברכב צמוד, בשיעור של 10%, וכל מי שיעשה עסקת ליסינג ב־2012 ירגיש זאת. התחרות תוביל לניפוי לקוחות לא רווחיים על ידי חברות הליסינג עצמן.

תומר הדר

תקשורת: השלב הבא - מס על לחצנים

המדינה תטיל מס קנייה של 15% על כרטיסי SIM

כמעט שני עשורים לאחר שאזרחי ישראל החלו לצפות בטלוויזיה רב־ערוצית ולהשתמש בטלפונים סלולריים, משרד האוצר החליט להניב למדינה הכנסות נוספות מענפים אלה. את זאת באוצר מתכוונים לעשות באמצעות הטלת מס קנייה על חלק מהרכיבים המצויים בטלפונים ובממירים. ההחלטה כבר מיושמת בפועל, אך תובא לאישור רק מחר.

בדיון שייערך בוועדת הכספים של הכנסת יתבקשו חברי הכנסת לאשר את הטלת מס הקנייה בשיעור של 15% על כרטיסי SIM המיובאים לישראל לצורך הטמנתם במכשירים סלולריים כטלפונים, מודמים וטאבלטים. בנוסף, תתבקש הוועדה לאשר כי יוטל מס קנייה בשיעור של 10% על כרטיסים חכמים המוטמעים בממירי הטלוויזיה. כרטיסים אלה משמשים להצפנת השידור הטלוויזיוני ומסייעים לתפעל את מערך זיהוי הלקוח מול ספק הטלוויזיה הרב־ערוצית. ברשות המסים מעריכים כי יישום מס הקנייה על מוצרים אלה יתרום לקופת המדינה כ־4.75 מיליון שקל בשנה.

כיום נגבים מסי קנייה בשיעור של 15% על טלפונים ומודמים סלולריים המיובאים לישראל, ו־10% על ממירים, אך על כרטיסי ה־SIM ועל הכרטיסים החכמים המיועדים לממירים טרם הוטל מס דומה. בשל המחיר הזעום יחסית שבו רוכשות חברות הסלולר והטלוויזיה את הכרטיסים מהספקים, העלאת המס אינה צפויה לגרום לייקור שירותי הסלולר והטלוויזיה, והחברות יספגו את ההוצאה הנוספת בעצמן. כיום מיובאים לישראל כ־3 מיליון כרטיסי SIM בשנה, אך בשנים הקרובות צפויה עלייה מהותית ביבוא, בשל כניסת חברות חדשות לשוק הסלולר.

גילעד נס

פנסיה חובה: מגדילים את הקצבה ביום הפרישה

ההפרשה המינימלית לפנסיה תגדל ב־2.5% ותעמוד על 12.5%

ב־1 בינואר יועלו ההפרשות המינימליות לפנסיה של כלל השכירים במשק ל־12.5% מהשכר החודשי, במקום 10% עד כה. העובד צפוי להפריש כ־4.2% ממשכורתו לשם כך, בעוד שהמעסיק יפריש את היתר - 8.3%. העלאה זו היא תוצאה של הסכם בין ההסתדרות למעסיקים הפרטיים מ־2008, שמאוחר יותר הורחב לכלל המעסיקים במשק - גם לאלו שעובדיהם אינם חברי הסתדרות והם עצמם אינם חברים באחד מארגוני המעסיקים.

על פי ההסכם, שחל רק במקרה שבו אין לעובד הסכם פנסיה טוב יותר, ההפרשות עולות כל שנה ב־2.5% (ביחס קבוע של שני שלישים למעסיק ושליש לעובד) עד ל־17.5% ב־2014. עד להסכם ב־2008, 40% מכלל השכירים במשק - מיליון איש - עבדו ללא פנסיה. על פי ההערכות במשרד התמ"ת, כ־600 אלף משכירים אלה מקבלים פנסיה כיום בעקבות ההסכם.

על כל פנים, ינואר 2012 נושא בחובו גם בשורה קטנה לעובדי המגזר הציבורי, העומדים לקבל תוספת של 1.75% לשכרם. זאת, כחלק ממימוש הסכם השכר שנחתם בנובמבר 2010 בין ההסתדרות לאוצר. מדובר ביותר מ־300 אלף עובדים, כשמספר זה כולל בין השאר את עובדי המדינה, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות והאוניברסיטאות.

מדובר בפעימה השנייה ביישום ההסכם, לאחר שבינואר 2011 קיבלו העובדים תוספת של 2.25%, כחלק מתוספת של 7.25% שתינתן בשתי פעימות נוספות עד יולי 2013 - 2.25% בינואר 2013 ועוד 1% חצי שנה לאחר מכן. עם חתימת ההסכם קיבלו העובדים גם מענק חד־פעמי של 2,000 שקל. הסכם זה - בצוותא עם העלאת שכר המינימום ל־4,100 באפריל והעלאתו הצפויה באוקטובר הבא ב־200 שקל נוספים - מהווה בשורה עבור עובדי המגזר הציבורי המקבלים השלמת הכנסה.

מיקי פלד