בלעדי ל"כלכליסט": ישראמקו לא הגישה את עמדתה בנוגע ליצוא הגז הטבעי לחו"ל

שנה אחרי ועדת ששיסנקי ושבוע אחרי אישור חוזה רכש הגז בין חברת החשמל לשותפות תמר, מגיעות חברות הגז לשימוע מינהלי בפני הוועדה הבין־משרדית לבחינת משק האנרגיה וליצוא גז לחו"ל.

ל"כלכליסט" נודע שהוועדה הזמינה את נציגי החברות השונות לשבוע הראשון של ינואר, אז הם

מדובר בהפתעה כיוון שישראמקו היא שותפה בכירה במאגר תמר (מחזיקה ב־28.75% ממניות תמר), והיא מחזיקה בידיה כמה פרוספקטים ׁ("שמשון", "דניאל") בעלי פוטנציאל הפקה ופיתוח שיכולים להגיע לחו"ל - מה גם שבשנה האחרונה היא חברה ל־ATP האמריקאית ואף הודיעה על כוונה לקדוח בחלק מהמאגרים עד אמצע 2012. מועד הגשת החומרים המקצועיים נקבע ל־15 בדצמבר. מישראמקו אישרו שטרם העבירו את המסמכים וכי הם מתכננים לעשות זאת בקרוב.

בדומה לסיבוב הקודם, גם הפעם שכרה דלק אנרגיה את חברת הייעוץ הבינלאומית ווד מקינזי. דלק אנרגיה מחזיקה בכל מאגרי הגז הגדולים והיא בעלת אינטרס גבוה לייצא גז לחו"ל. לפני כחודש היא חתמה על חוזה להקמת מתקן הנזלה ויצוא גז ימי בשיתוף דייהו הקוריאנית, מהלך שהכשרה אנרגיה ביצעה גם היא בשבוע שעבר, גם כן בשיתוף דייהו. את נובל אנרג'י תייצג מקינזי העולמית.

הפעם האחרונה שהמדינה הקימה ועדה עם נציגים ממשרדים שונים שלא לעניין מחירי הגז היתה למעשה ועדת ששינסקי. במסגרת עבודת הוועדה ההיא עלו לירושלים שיירות של מומחים מטעם החברות השונות שניסו לשכנע את המדינה שלא להגדיל את שיעור המס. התוצאה: לאחר פחות משנה עלה שיעור המס מכ־35% לרף של 62%.

הוועדה הנוכחית רחבה יותר, ופרט למשרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים (משרד התשתיות לשעבר), גם משרדי רה"מ, הביטחון, החוץ והגנת הסביבה ואפילו הממונה על הגבלים יביעו דעתם על מבנה משק האנרגיה העתידי בישראל. אחת הסוגיות הבוערות היא היקף יצוא הגז לחו"ל שהמדינה תתיר לבצע, וכמה ראוי לשמור לטווח הקצר והבינוני בידי המדינה. חוק הנפט הנוכחי אינו מגביל יכולת יצוא, אולם המדינה שואפת להבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי, ולשמור גם על יכולת ניצול הגז הטבעי לענפי התעשייה והתחבורה הכבדה.

סך מאגרי הגז המוכחים בישראל מכילים כ־730 מיליארד מ"ק גז טבעי, כאשר הצריכה שנרשמה ב־2010 היתה 5.3 מיליארד מ"ק בלבד. חוזה חברת החשמל, שאושר בדירקטוריון החברה לפני כשבוע, נחשב לחוזה הגז הגדול בישראל (היקפו מוערך בכ־16 מיליארד דולר), והוא כולל אפשרות מקסימלית של מכירת גז מתמר בהיקף של כ־5 מיליארד מ"ק גז טבעי ל־15 שנה, כלומר כ־75 מיליארד מ"ק. בתמר שוכנים כ־250 מיליארד מ"ק, כך שקל להבין את רצון החברות לייצא כמות גדולה ככל שניתן.