פערי השכר בין יהודים לערבים ב-2010 עמדו על 50%
לדברי המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג - רק 27% מכלל הנשים הערביות עובדות, לעומת 66% מכלל הנשים הישראליות
פערי השכר בין יהודים וערבים הגיעו בבשנת 2010 לכמעט 50% בקרב גברים ולמעלה מ-40% בקרב הנשים. כך לדברי המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג היום (א') בכנס החברה הערבית בישראל במכון ואן ליר.
עוד מרה פלוג, כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות בשוק העבודה (גילאי 25-64), למרות עלייתו ההדרגתית, עדיין נמוך מאוד, ועמד על כ-27% בשנת 2010, לעומת 66% בממוצע אצל כלל הנשים הישראליות.
שעורי התעסוקה של גברים ערבים (גילאי 25-64), שירדו בעקביות עד שנת 2003, החלו לעלות מאז, ועמדו על 71% ב-2010, לעומת 77% בקרב כלל הגברים בישראל -
57% מהערבים - עניים
הפערים בשכר ובתעסוקה בין המגזרים משתקפים כמובן גם בפערים גדולים בהכנסה המשפחתית. שעורי התעסוקה הנמוכים יחסית בקרב הערבים יחד עם שכר נמוך, משתקפים בשעורי העוני הגבוהים באוכלוסייה הערבית בישראל, כ-57%, לעומת פחות מ-12% בקרב האוכלוסייה היהודית (ללא חרדים). כך מסרה פלוג.
ערבים ישראלים צילום: עמית שאבי
"הפערים בהישגים הלימודיים מטרידים שכן הם צפויים להמשיך ולהשתקף בפערי שכר ותעסוקה בין יהודים וערבים גם בשנים הבאות. מגמות אלה לצד הגידול המהיר יותר של האוכלוסייה הערבית ביחס לאוכלוסייה היהודית צפוי להשליך כמובן גם על שעורי הגידול בפריון ועל שעורי הצמיחה העתידיים של המשק", אמרה פלוג.
פלוג טוענת שעל מנת "להגביר את שילובה של האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה ולשפר את כושר השתכרותה, חשוב, מעבר להמשך הקצאת משאבים להעדפה מתקנת בחינוך, למקד מאמץ בהסרת החסמים לשילוב מלא יותר של אוכלוסייה זו בשוק העבודה. בין החסמים הבולטים להשתלבות טובה יותר של ערבים בתעסוקה ניתן למנות את החוסר בהון אנושי תעסוקתי, העדר תחבורה ציבורית מספקת בין מקום המגורים ומרכזי התעסוקה, העדר פתרונות מספקים לטיפול בילדים בגיל הרך, אפליה בקבלה לעבודה, וקיומה עדיין, בחלקים של החברה הערבית, תפיסת עולם הנרתעת מיציאת נשים לעבודה מחוץ לישוב, וגם קיומם של תמריצים שליליים לתעסוקה הגלומים במערכת התמיכות".
ליישם את המלצות טרכטנברג
"לסוגיות אלה הוקדש פרק נכבד בהמלצות של וועדת טרכטנברג. עיקרי ההמלצות שיסייעו להשתלבות מואצת של ערבים, ובפרט נשים ערביות, בשוק העבודה כוללים את ההרחבה של פריסת מעונות לגיל הרך וסבסודם, יישום מלא בתוך חמש שנים של חוק חינוך חינם לגילאי 4-3, הפעלת מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים למגזר הערבי, הרחבת תוכניות לליווי העצמה והכוון לנשים ערביות שאינן בשוק העבודה, ותוכניות להשלמת השכלת יסוד, להכשרות מקצועיות ולהכשרה להשכלה גבוהה. כמו כן הומלץ גם לשפר את מערך התחבורה הציבורית בין ישובים ערבים למרכזי תעסוקה".
לסיכום אמרה כי חלק לא מבוטל של ההמלצות אינן חדשות, וכבר הופיעו במסגרות שונות קודם לכן, וחלקן אפילו נמצאות במידה זו אחרת של יישום. ואולם, כדי לחולל שינוי של ממש נידרש יישום נמרץ ומלא של מכלול ההמלצות הללו. יישומם יכול לתרום להגברת ההשתלבות של ערביי ישראל בתעסוקה, לתרום לסגירה של הפערים ולעלייה בפריון ובצמיחה.
