• תפריט
בארץ

בלעדי ל"כלכליסט": איך שוברים את מונופול המלט של דנקנר ולבנת? מקימים ועדה

שר האוצר מינה את הממונה על התקציבים לראשות ועדה בין־משרדית להגברת תחרות בשוק המלט המקומי. בתחילת דצמבר תוגש לממשלה הבקשה להקמת הוועדה. שוק המלט נשלט כיום על ידי מונופול של חברת נשר, שבבעלות אי.די.בי

תומר אביטל, טל ליטמן ושי פאוזנר 07:0824.11.11

משרד האוצר פועל בימים אלו להקמתה של ועדה להגברת התחרות בשוק המלט המקומי, כך נודע ל"כלכליסט". בראש הוועדה יעמוד הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, ויהיו חברים בה נציגים של משרדי הממשלה הרלבנטיים, לצד גופים חיצוניים הפעילים בשוק זה. פעילות הוועדה תתבסס על המלצות ועדת טרכטנברג - שהתוו עקרונות מנחים לפתיחת שוק המלט הישראלי לתחרות. במסגרת זו מתכוונים באוצר להזמין עבודת מחקר לניתוח חסמי התחרות בשוק המלט, והשלכות שינויים רגולטוריים על פעילותו.

 

בימים האחרונים נערכו בלשכת שר האוצר יובל שטייניץ דיונים בנושא בהשתתפות בכירי המשרד. בדיונים הוחלט כי הקמת הוועדה תוגש לאישור הממשלה ב־4 בדצמבר. ביום זה צפויה הממשלה לדון בהמלצות ועדת טרכטנברג בנושאי הדיור, יוקר המחיה והחינוך.

 

המלט - 3.5% ממחיר דירה

 

מלט מהווה חומר גלם מרכזי בהקמת תשתיות ובניינים. שוק המלט הישראלי נשלט על ידי חברת נשר שבבעלות אי.די.בי, המחזיקה בכ־85% מהשוק. החברה הוכרזה כמונופול בתחום בשלהי שנות השמונים ומחיריה מפוקחים על ידי הממשלה. נשר נשלטת על ידי משפחת דנקנר ומשפחת לבנת באמצעות שרשור ארוך של חברות: המשפחות מחזיקות בכ־70% מאי.די.בי אחזקות, שמחזיקה באי.די.בי פיתוח, שמחזיקה ב־61% מכלל תעשיות, שמחזיקה ב־75% מחברת משאב, הבעלים של נשר.  

 

 

לפי הערכות בענף הנדל"ן, המלט אחראי לכ־3.5% ממחירה של דירה חדשה. פרופ' יחיאל רוזנפלד, ראש הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, מעריך שהמלט מהווה 1% ממחיר הדירה, אולם קבלנים אומרים שחלקו של המלט במחיר הדירה משמש לחיפויים ולחלקים אחרים בבניין, ולכן חלקו במחיר הדירה הסופי עומד על 30־40 אלף שקל, כ־3.5% ממחיר דירה חדשה.

 

בדו"ח שהכינה הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, ושהוגש לממשלה בעקבות המחאה החברתית של הקיץ האחרון, הומלץ על שורה של מהלכים לריסוק המונופול של נשר בענף המלט, בין היתר במטרה לתרום להוזלת עלויות הבנייה. הוועדה קבעה כי "החדרת תחרות אפקטיבית לענף המלט מקבלת משנה תוקף ודחיפות לאור כוונתה של הממשלה לפעול להרחבת הבנייה בשנים הקרובות".

 

ועדת טרכטנברג המליצה על שורה של צעדים להגברת התחרות בשוק המלט. בין הצעדים שהציע טרכטנברג - עדכון נוסחת הפיקוח על מחיר המלט ויצירת תשתית מעודדת יבוא (קדימות בנמלי הים והקצאת שטחי אחסון, לאור חיי המדף הקצרים של החומר). היעד שקבעה הוועדה הוא "הגדלת יבוא המלט לישראל והורדת המחיר באופן ניכר". לפי מחקר של הכנסת מ־2008, המבנה הריכוזי בשוק המלט מייקר את המלט ומוצריו. לבסוף הנחתה ועדת טרכטנברג את משרד האוצר לעשות עבודת מטה, ולהכין תוכנית מפורטת ליצירת תחרות מקומית בענף המלט בתוך שנתיים. הדד־ליין שקבע טרכטנברג להשלמת העבודה של האוצר הוא מרץ 2012.

 

גורמים באוצר מספרים כי כבר לפני כשנה, עוד לפני פרסום דו"ח טרכטנברג, זיהה המשרד כי אחד המהלכים המרכזיים להורדת מחירי הדיור הוא הוזלת המלט, וכי מונופול נשר הוא אחת העילות העיקריות לתעריפו המופרז. למרות זאת, הטיפול בנושא התעכב, והוא חודש עתה על רקע דו"ח טרכטנברג.

 

כוחה של נשר בכנסת

 

באוצר מספרים כי בשבועות האחרונים הפעילו גורמים בתעשייה לחצים על פקידים במטרה לרכך את המלצות טרכטנברג בתחום המלט. בכלל תעשיות, החברה־האם של נשר, מכחישים מכל וכל מעורבות במסע הלחצים. "עד היום לא ניתנה לנשר אפילו הזדמנות להגיב למסקנות טרכטנברג", נמסר מהחברה. בכל מקרה, גם עם הקמת הוועדה בראשות הרשקוביץ וגם לאחר אישור הממשלה, מצפה לשינויים בשוק המלט דרך ארוכה בכנסת עד ליישומם הסופי.

 

על רקע עבודתה של ועדת טרכטנברג עדכנה כלל תעשיות את הבורסה בסוף ספטמבר כי "אין כל ודאות אילו מן ההמלצות תיושמנה, באיזה אופן, ובאילו לוחות זמנים. עם זאת, היה ועיקרי ההמלצות יתקבלו, עלולה להיות לכך השפעה מהותית על נשר וכתוצאה מכך גם על החברה".

 

את כוחה של נשר במסדרונות הכנסת ממחישה היטב החרגת המפעל מהעלאת המיסוי על הדלק לפני כשנה. ועדת הכספים של הכנסת החליטה להחריג את הפטקוק - דלק שמשמש את תעשיית המלט בישראל - מצווי העלאת הבלו על שורה של דלקים. כך, בעוד שנהגי המכוניות וצרכני חברת החשמל ספגו ייקור בדלקים כתוצאה מהעלאת המס, המונופול של משפחות דנקנר ולבנת נמנע מההעלאה. חברת לובינג מטעם נשר קידמה בוועדת הכספים את נושא הפטור לפטקוק. מדובר בהפסד של כ־30 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה.

 

על רקע הביקורת שעוררה החרגת נשר מהעלאת מחירי הדלקים, מסרו אז גורמים בקבוצה־האם אי.די.בי כי "ממילא אנו מתכוונים להפחית את השימוש בפטקוק בתוך 3 שנים. גם במדינות האיחוד האירופי ניתן פטור דומה לפטקוק".

 

הכנסה של 1.6 מיליארד שקל

 

המתחרה היחידה שפועלת לצד נשר בשוק המלט, והאחראי ל־15% הנותרים בשוק, היא חברת לב ברון שבבעלות יורם לוינשטיין ובני ברון. מקורות בענף טוענים כי החברה לא מתחרה אמיתית לנשר, מכיוון שהיא תלויה בחברה להובלת המלט במשאיות שבשליטת תעבורה, שקשורה עסקית לנשר. קבוצת תעבורה הנה מונופול בתחום הובלת המלט. בשנה האחרונה מנסה גם חברת נור צמנט, שבבעלות חברת וורלד צמנט הולדינג הבריטית, להיכנס כיבואנית בתחום (ראו מסגרת).

 

נשר הנה חברה פרטית, ועל כן דו"חותיה הכספיים אינם מפורסמים לציבור. דו"חותיה של כלל תעשיות הציבורית, החברה־האם, מספקים הצצה לרווחיות נשר. ב־2010 הכנסותיה של כלל מפעילות במגזר המלט הסתכמו ב־1.64 מיליארד שקל והרווח הנקי עמד על 229 מיליון שקל.

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד פועל ליישום מסקנות ועדת טרכטנברג".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x