$
בארץ

הטלטלה העולמית: מהמשבר הזה ישראל כבר לא תתחמק

אם להסתמך על המספרים, המשבר העולמי כבר הדביק את ישראל. הצמיחה הנסוגה, הצריכה הפרטית שכבר לא מתרוממת והדולר המתחזק - מצביעים כולם על ההאטה שבפתח. עכשיו מגיע הזמן של הנגיד פישר לעבור ממגננה להתקפה

אמנון אטד 07:0014.11.11

עכשיו זה כבר כמעט רשמי: המשק הישראלי מתחיל להוריד הילוך. אחרי היציאה המהירה יחסית מהמשבר של 2007–2009, מצטברים והולכים לאחרונה יותר ויותר נתונים הרבה פחות מרשימים המעידים על האטה של ממש בקצב התפתחות המשק.

 

את החותמת הרשמית לתחושה הלא נוחה המורגשת ביותר ויותר ענפים במשק נתנה למעשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) כבר לפני שלושה חודשים. באמצע אוגוסט פרסמה הלמ"ס את אומדני החשבונות הלאומיים לששת החודשים הראשונים של 2011, שמהם התברר כי במחצית הראשונה של השנה צמח המשק בשיעור שנתי של 5%, בהמשך לצמיחה של 5.7% במחצית השנה הקודמת ושל 5.6% במחצית הראשונה של 2010.

 

 

בהשוואה בינלאומית, צמיחה שנתית של 5% נחשבת לגבוהה למדי, והיא גדולה ביותר מפי שניים מממוצע הצמיחה במדינות ה־OECD, שצפוי להסתכם השנה ב־2.3% בלבד. אולם כאשר משווים את נתוני הכלכלה הישראלית ברבעון השני של השנה עם אלה של הרבעון הראשון, כבר מתקבלת תמונה שונה לחלוטין. ברבעון השני צמח המשק בשיעור שנתי של 3.3%, לעומת צמיחה שנתית גדולה הרבה יותר של 4.7% ברבעון הראשון ושל 7.4% ברבעון האחרון של 2010. ביום רביעי השבוע תפרסם הלמ"ס את אומדני הצמיחה הראשונים לרבעון השלישי של השנה, ואז נדע טוב יותר עד כמה חמור מצבו של המשק.

 

ההתפרצות המחודשת של משבר החובות ביוון ובאיטליה תשפיע לרעה גם על המשק הישראלי. הפרק האחרון במשבר באירופה בא על רקע ההאטה שבה מצויה הכלכלה העולמית כבר חודשים ארוכים: הסחר העולמי בסחורות נמצא בקיפאון כבר מאז חודש מרץ; בחצי השנה האחרונה בארצות הברית עודכנו תחזיות הצמיחה ל־2011 כלפי מטה ביותר מ־1.5%; הצמיחה בגוש היורו ב־2012 צפויה לעמוד על 1% בלבד.

 

"להאטה שאליה נקלעה הכלכלה העולמית יש השלכות שליליות על המשק הישראלי", הסביר כבר לפני חודשיים נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. "הקיפאון בסחר הסחורות העולמי משפיע באופן ישיר על הביקושים לסחורות ישראליות וגורם לכן לפגיעה גם ביצוא הישראלי, שבו נרשמת בחצי השנה האחרונה ירידה. כל ירידה של 1% בצמיחה העולמית גורמת לירידה של 2% בסחר העולמי וביצוא הישראלי, ומקטינה את הצמיחה בארץ ב־0.4%".

 

הלך על המחאה

 

אחת המשמעויות של ההאטה העולמית והישראלית נוגעת לעתיד המחאה הציבורית. מי שחשב שבעקבות דרישות ראשי המחאה הממשלה תחליף דיסקט ותהיה מוכנה להגדיל את הוצאותיה לנושאים כמו רווחה, חינוך וסיוע לדיור, עלול להתבדות. חלון ההזדמנויות הקצר, שבו אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מוכן להקצות יותר כספים לנושאים חשובים באמת, הולך ונסגר. בשבועות הקרובים במקום דיבורים על הקצאת כספים לסיוע לזוגות צעירים נשמע יותר ויותר קריאות לאחריות תקציבית.

 

כפי שזה נראה כעת, גם אי־ההיענות לדרישות המחאה ושמירה על הקיים אינן סוף פסוק. בסוף החודש שעבר שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ דיווח לוועדת הכספים כי על פי תחזיות מעודכנות של משרדו, צפויה גביית המסים בשנה הבאה להיות נמוכה בכ־5 מיליארד שקל מהסכום שעל פיו נבנה התקציב. כתוצאה מכך הגירעון הצפוי בתקציב הממשלה יהיה גדול מהמתוכנן בכ־0.6% מהתוצר, שהם כ־4.5 מיליארד שקל - ויסתכם בכ־23 מיליארד שקל.

 

המשמעות המעשית של תחזית פסימית זו היא שלא רק שלא יינתן יותר כסף לריצוי דרישות המחאה, אלא שהממשלה אף עלולה לבחור באחד משני המהלכים הבאים - או בשילוב כלשהו של שניהם - במטרה לשמור על יעד הגירעון המקורי: הכבדת נטל המסים או קיצוץ בתקציב.

 

מה שיקרה במקרה כזה הוא חזרה של שני עשורים לאחור, אל הימים שבהם כותרות העיתונים בישרו מדי שנה כי בעקבות התקציב החדש "נשלם יותר, נקבל פחות". כאשר הממשלה תקצץ בתקציבה היא תעניק לאזרחי המדינה פחות שירותי חינוך, בריאות ורווחה, וכאשר היא תחליט להגדיל את צד ההכנסות בתקציב היא פשוט תשלח את ידה עמוק יותר אל הכיס הפרטי של כל אחד מאיתנו.

 

הדולר עומד להתחזק

 

אם מגמת הירידה ביצוא תימשך כפי שמעריכים כל המומחים, הגירעון המסחרי של ישראל - הפער בין כלל יצוא ויבוא הסחורות - ימשיך לגדול. במצב זה תעבור ישראל משנים שהתאפיינו בעודף גדול יחסית בחשבון השוטף של מאזן התשלומים לימים של עודף סמלי בחשבון זה, הכולל גם תנועות הון. המשמעות של התפתחות זו היא שזרם הדולרים הגדול שהגיע לארץ בשנים האחרונות יהיה בתקופה הקרובה קטן הרבה יותר, אם בכלל. ההתחזקות שנרשמה בחודשים האחרונים בשער הדולר מול השקל צפויה לכן להימשך, ואולי אף להתחזק, גם בעתיד הקרוב.

 

אחת ממהפגנות בת"א לצדק חברתי אחת ממהפגנות בת"א לצדק חברתי צילום: נמרוד גליקמן

 

מחר יכנס הנגיד פישר מסיבת עיתונאים שתעסוק בהתפתחויות בכלכלה העולמית והמקומית. בסופו של יום, בדומה למשבר של 2007–2009 ולהאטה בפעילות הכלכלית שנלוותה אליו, גם ההאטה הכלכלית שמתחילה להסתמן עכשיו נובעת בעיקר מההתרחשויות בכלכלה העולמית. פישר עצמו היה אחד הראשונים שאותת על השינוי הצפוי במגמה, כאשר שבועיים לפני פרסום אומדני החשבונות הלאומיים של הלמ"ס הקיץ - בעיצומה של המחאה החברתית ואחרי שתיקה תקשורתית די ממושכת - הוא כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת בירושלים.

 

"מה שקורה כעת במשק העולמי הוא דרמתי מאוד", אמר פישר אז. "המשק האמריקאי נמצא במצב קרוב מאוד להאטה בצמיחה, ואולי אפילו למצב חמור יותר, בלי שלמקבלי ההחלטות שם יש כלים מתאימים לטפל במצב שנוצר. במדינות הפריפריה בדרום אירופה נמשכת בעיית החובות הממשלתיים, ואליה נוסף כעת גם המשבר באיטליה. המשמעות של התפתחויות אלה בכלכלה העולמית היא שהסביבה שבה המשק הישראלי פועל הופכת להיות קשה יותר, וניתן כבר לראות השפעות לא חיוביות על היצוא שלנו".

 

יום לאחר מסיבת העיתונאים ההיא תרגמו כלכלני חטיבת המחקר בבנק ישראל את תחזיתו הקודרת של הנגיד למספרים, והורידו את תחזית הצמיחה של הבנק. תחזית הצמיחה ל־2011 עודכנה מ־5.2% ל־4.8%, ואילו התחזית ל־2012 עודכנה מ־4.2% ל־3.9%. וזה לא היה סוף הפסוק.

 

לפני חודש וחצי פורסמה תחזית חדשה של קרן המטבע הבינ"ל, שלפיה הצמיחה העולמית צפויה להסתכם ב־2012 ב־4% בלבד, לעומת צמיחה של 5.1% שנרשמה בשנה שעברה. בעקבות עדכון תחזית קרן המטבע, עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי ל־2012 פעם נוספת כלפי מטה - מ־3.9% ל־3.2% בלבד. נדמה כי החודשים הקרובים יהיו חודשי המאבק של פישר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x