בלעדי ל"כלכליסט": תוכנית חדשה תתגמל עובדי ממשלה על פי עמידה ביעדים

רפורמה חדשה אמורה להיכנס בקרוב בכל הקשור לעבודת משרדי הממשלה, ובמיוחד באופן התמריץ הכספי של עובדי המדינה. ל"כלכליסט" נודע כי בתוך חצי שנה יימדדו ויתוגמלו עובדי משרדי הממשלה לא רק על התפוקות שלהם, אלא גם על הביצועים בשטח ועל עמידה בתכנון ארוך טווח. ועדת הכספים של הכנסת אמורה לאשר השבוע את מימונה של התוכנית, שהוגשה לוועדה על ידי אייל גבאי כאשר כיהן בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

לפי התוכנית, המערכת שתיכנס לפעולה נשענת על מערכת שקיימת בשנה האחרונה במשרד התמ"ת ומשמשת כלי לניהול תוכניות העבודה הממשלתיות. עד כה המשרדים ועובדיהם היו נמדדים רק על פי התפוקות, כאשר יעדי־העל של הממשלה לא היו נמדדים או שהעובדים לא היו מתוגמלים עליהם. לדוגמה, ביחידה בתמ"ת שעוסקת בהבאת משקיעים זרים ארצה היו העובדים מגדירים לעצמם יעדים של מספר מפגשים עם משקיעים או קבלת משלחות מחו"ל ומתוגמלים בפרמיה של 20% לשנה על התפוקה הזו, אך לא היו נמדדים ומתוגמלים על פי המספר בפועל של משקיעים זרים שהובאו על ידיהם לישראל. היחידה לאכיפת זכויות עובדים היתה נמדדת על פי מספר מבצעי האכיפה, אך לא על הגברת המודעות בקרב עובדים לזכויותיהם. הפרמיה שמקבלים העובדים לא השתנתה, אך התמהיל שקובע את גובהה השתנה ועתה כדי לקבל את הפרמיה על העובדים להראות לא רק תפוקות, אלא תפוקות ש"מגיעות לשטח".

שלוש דרגות חשיבות

המשקל של מדידת ביצועים משתנה בכל יחידה, אך הוגדרו שלושה שלבים של מדידה ותגמול. ביצוע של עד 50% מתוכנית העבודה כפי שבאה לידי ביטוי בשטח לא יזכה את העובד בתגמול כלשהו. מעל 50% כבר אפשר לתגמל במעט והתגמול המקסימלי יגיע לאחר שבשטח נרשמה עמידה של 90% ומעלה ביעדים. מנהלי היחידות והמשרדים יצטרכו להגדיר בכל תוכנית עבודה את רמת החשיבות של המשימות בשלוש דרגות - רגילה, בינונית וגבוהה.

מיכל פינק, ראש אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות בתמ"ת, שעמדה בראש פיתוח המערכת, אמרה ל"כלכליסט" כי "הרגשנו שיש בעיה באפקטיביות של עבודת הממשלה. גם כאשר עשו את הדברים באופן יעיל, לא בהכרח עשו אותם הכי אפקטיבי. כלומר, אנחנו לא רוצים רק שהעובדים יעשו יותר, אלא גם לעשות את הדברים נכון ולעמוד ביעדים הכמותיים בשטח". פיילוט כבר החל במשרדי הפנים, הבריאות, מדע וטכנולוגיה ותרבות וספורט.

פינק הוסיפה כי "המערכת הממוחשבת היא כלי שגורם לכך שתוכנית העבודה נראית לא רק כאוסף משימות. החשיבה תהיה על תוצאה ותגדיר איך אנחנו גוזרים את העשייה שלנו מתוך היעדים של המשרד ולא איך אנחנו לוקחים רק את מה שיש לנו על השולחן ומבצעים אותו בצורה פשטנית, אלא מכוונים את העשייה להגשמת היעדים. הממשלה הרבה פעמים מתכננת אבל אחר כך לא תמיד מבצעת נכון או זוכרת לבדוק את הביצוע".

המערכת אמורה גם לפתור בעיה נוספת שנפוצה מאוד במשרדי הממשלה - חוסר תיאום ושיתוף פעולה מספק בין משרדים ואף בתוך יחידות שונות באותו המשרד עצמו. כאשר צריכים להקים צוות בין־משרדי או צוות של כמה יחידות באותו משרד, המערכת תאפשר להגדיר "תוכנית משרדית אחת", כלומר תוכנית המכילה משימות משרדיות בעלת רמת שיתוף פעולה בין יחידות. לדוגמה, החלטה על הקמת מרכז טכנולוגי בנגב מחייבת את שיתוף הפעולה בין יחידות המדען הראשי, המטה לפיתוח אזורי ועוד, והמערכת תגדיר את המשימות שעל כל יחידה לבצע ואת מיקום הממשקים עם יחידה אחרת.

כמו כן, המערכת מכילה מנגנון הבוחן עלות־תועלת ומאפשר ליחידות פנימיות נותנות שירות במשרד ממשלתי מסוים, כגון הלשכה המשפטית, אגף מערכות מידע, מחקר וכלכלה ועוד, לקבל משימות מיחידות המשרד ולבחון אותן תוך הפעלת מנגנון תעדוף, המביא בחשבון עלויות מול רמת חשיבות ועמידה בקריטריונים.

פיילוט מצטרף לפיילוט

כפי שנחשף ב"כלכליסט", יוזמה זו מצטרפת לפרויקט שמקדם אגף הממונה על השכר לתוכנית למתן בונוסים אישיים חודשיים לעובדי ציבור, על בסיס הערכה לעבודתם מצד לקוחותיהם. לפי התוכנית, כל עובד ציבור יוכל לזכות בתגמול כספי בגובה מאות עד אלפי שקלים לחודש. לרוב, התוספות יחושבו אחת לרבעון. לפי התכנון, יישום הפיילוט יורחב למינהל האוכלוסין (הגוף שאחראי על הנפקת תעודות זהות, דרכונים ועוד), מינהל סחר חוץ, השירותים הווטרינריים, מכון היצוא ואף אצל עובדי הפיילוט הביומטרי מעורר המחלוקת.