בלעדי ל"כלכליסט": שטייניץ החליט כי גיל הפרישה לנשים יעלה ל־64 במקום ל־67
ועדה שהקים שר האוצר המליצה לו להעלות את גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־67. כעת הוא החליט על העלאה מתונה יותר של שנתיים בלבד. המהלך אמור להיכנס לתוקף בתחילת 2012. יו"ר ועדת הכספים: "יש התנגדות גורפת לעצם העלאת גיל הפרישה מעבר ל־62"
הביקורת הציבורית עשתה את שלה: גיל הפרישה לנשים לא יועלה ל־67, אלא ל־64 בלבד.
ל"כלכליסט" נודע כי בפנייה שעשה שר האוצר יובל שטייניץ בשבוע שעבר אל יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הוא הודיע לאחרון כי אינו מקבל את המלצת ועדת ניסן שמינה להעלאת גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־67 - ומסתפק בהעלאתו בשנתיים בלבד. המהלך ייעשה באופן מדורג מ־2012, כך שהחל במאי 2015 יוכלו נשים לפרוש רק בגיל 64.
הוועדה שהקים שטייניץ במרץ האחרון, בראשות הממונה על התקציבים באוצר דאז אודי ניסן, המליצה על העלאת גיל הפרישה לנשים ל־64 עד 2017 ול־67 עד 2026. במקביל המליצה הוועדה על בניית תוכניות הכשרה מקצועיות לנשים מבוגרות, על הארכת תשלום תקופת דמי האבטלה לנשים מעל גיל 62 ועוד.
לפי פרשנות משפטית של האוצר, לא דרוש אישור של ועדת הכספים להעלאת גיל הפרישה ל־64 והדיון שיתקיים בנושא יהיה פורמלי בלבד. מנגד בוועדה עצמה סבורים כי אישור מטעמה הכרחי להעלאת גיל הפרישה מעבר ל־62.
המתווה הנוכחי של שטייניץ להעלאת גיל הפרישה לנשים הכדור עובר לוועדת הכספים
בין אם בשל המחאה החברתית, ההתנגדות המסתמנת בכנסת או אולי מאחר שמדובר ב"עז" שהכניס האוצר, בחר שטייניץ במכתבו לוועדת הכספים לחזור אל המתווה המקורי שבו דנה הוועדה - העלאת גיל הפרישה ל־64. לגבי העלאה נוספת ל־67 הודיע שטייניץ כי יבדוק את הנושא ויביא אותו לדיון בממשלה.
למרות זאת, כשבוחנים את ההתנגדות הקיימת גם למתווה המרוכך של שטייניץ, נראה כי סיכוייה של ההצעה לעבור אינם גבוהים, לפחות בשלב זה כאשר לא הוגדרה חובת משמעת קואליציונית בנושא.
בוועדת הכספים מסתמן רוב נגד העלאת גיל הפרישה אל מעבר ל־62, וביולי אף אושרו באופן טרומי (לקראת קריאה ראשונה) שתי הצעות חוק פרטיות של האופוזיציה להותרת גיל הפרישה על 62. הצעות אלו זכו לרוב במליאת הכנסת של 67 מול מתנגד אחד - שטייניץ עצמו.
אתמול (ב') אמר ח"כ גפני ל"כלכליסט" כי "ישנה התנגדות גורפת להעלאת גיל הפרישה גם בוועדת הכספים וגם במליאה. החוק מחייב אותנו לדון בבקשת שר האוצר, וכנראה נעשה זאת אחרי החגים". ח"כ גפני הדגיש כי דעתו האישית בעניין תישאר בסוד עד להצבעה.
קביעת גיל הפרישה לנשים משליכה על המועד שבו כל אשה יכולה לקבל את קצבת הזקנה שלה מהביטוח הלאומי ואת הקצבה החודשית המגיעה לה, במקרה שחסכה דרך קרן פנסיה. באוצר רצו להעלות את גיל הפרישה, בעיקר לאור המשמעות הכספית של המהלך לתקציב המדינה: 5 מיליארד שקל שאותם צריכה הייתה המדינה להוציא, אילו גיל הפרישה לנשים היה נותר 62. סכום זה נובע מההתחייבויות שנטלה על עצמה המדינה לשמירת האיזון האקטוארי של שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות, כמו גם של הביטוח הלאומי.
האוצר העדיף לשכוח
ב־2004 עבר בכנסת חוק גיל פרישה, שקבע כי גיל הפרישה של גברים יעלה מ־65 ל־67 וכי אצל הנשים הוא יעלה מ־60 ל־62 באופן זמני. סעיף עלום בחוק שנחשף ב"כלכליסט" קבע כי גיל זה יועלה אוטומטית ל־64 ב־30 ביוני 2011, אלא אם ועדה מיוחדת שיקים שר האוצר תמליץ אחרת עד מועד זה או שהכנסת תדחה באופן מפורש המלצות אלו. המשמעות: ללא הקמת הוועדה, ואם זו לא היתה מגישה את המלצותיה עד המועד המדובר - גיל הפרישה של נשים היה עולה באופן הדרגתי ל־64 כבר מ־2012. במשך יותר משש שנים העדיפו באוצר להתעלם מהסעיף הנסתר, אולי כדי להקל את העלאת גיל הפרישה לנשים באופן אוטומטי.
