שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"בקרוב, כל תלמיד יהודי שלישי ילמד בבית ספר חרדי המנוהל ע"י גופים פוליטיים"

שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין: "מערכת החינוך בישראל מפרידה בין הפלגים השונים בחברה במקום לקרב ביניהם". מכון טאוב: המשכורת הממוצעת של מי שסיימו 11-12 שנות לימוד היא כ-6,600 שקל, ושל בעלי תואר אקדמי - כ-11.8 אלף שקל

"בקרוב, כל תלמיד יהודי שלישי ילמד בבית ספר חרדי המנוהל על ידי גופים פוליטיים, שהממשלה תלויה בהם. נתונים אלא מעיבים כצל על פעילות משרד החינוך, ושר החינוך אינו חופשי לפעול בגלל התלות הפוליטים במפלגות החרדיות. המורים מועסקים על ידי מעסיקים שונים. יש שני איגודי מורים המתנגדים
לשינויים במערכת. לבסוף יש את נושא הפריפריה. אחת הטרגדיות של ישראל היא שמערכת החינוך מפרידה בין הפלגים השונים בחברה במקום לקרב ביניהם" - כך אמר הערב שר החינוך לשעבר, אמנון רובינשטיין, בכנס מכון טאוב בנושא השפעות כלכליות-חברתיות של ההשכלה.

 

רובינשטיין אמר את הדברים בפאנל בהשתתפות נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, מנהל מכון טאוב פרופ' דן בן דוד, פרופ' אדם גמארן מאוניברסיטת ויסקונסין, פרופ' אריק הנושק מאוניברסיטת סטנפורד ופרופ' רוברט טופל מאוניברסיטת שיקגו.

 

בכנס הוצג מחקר של מרכז טאוב המראה קשר הדוק בין רמת ההשכלה לבין תעסוקה והכנסה. המחקר מגלה כי בקרב גילאי העבודה העיקריים בישראל, קרוב לשני שלישים (63%) ממי שצברו עד שמונה שנות לימוד בלבד אינם מועסקים. בקרב בוגרי 9-10 שנות לימוד, שיעורי אי-התעסוקה יורדים ל-42%, ובקרב מי שלמדו 11-12 שנים - ל-27%, כפול משיעור אי-התעסוקה בקרב אקדמאים (13%).

 

מצד שני, ככל שמספר שנות הלימוד גדל, כך גם גדלה ההכנסה, מ-4,827 שקל בחודש אצל מי שלא סיימו יותר מ-8 שנות לימוד, ל-5,535 שקל בקרב בוגרי 9-10 שנות לימוד, ול-6,611 שקל אצל מי שסיימו 11-12 שנות לימוד. הקפיצה הגדולה ביותר היא בקרב בעלי תואר אקדמי - עם הכנסה חודשית ממוצעת של 11,857 שקל.

 

לכמעט מחצית (45%) מהאוכלוסיה בישראל בגילאי העבודה העיקריים השכלה שאינה מסתכמת ביותר מ-12 שנות לימוד. ל-31% מקבוצת הגיל הזו יש תואר אקדמי. 

  

פרופ' הנושק הציג מחקר המראה את מידת הקשר בין הישגים לימודיים בתחומי הליבה לבין הבדלים בצמיחה כלכלית ב-50 מדינות בין השנים 1960 ו- 2000. לפי מחקר שערך הנושק ב-2008 על הקשר שבין תוצאות מבחני פיז"ה לבין צמיחה כלכלית, מדינה שממוצע הציונים בה גבוה בסטיית תקן אחת (כ-100 נקודות בציון המבחן) מממוצע מדינות ה-OECD, תיהנה משיעור צמיחה גבוה יותר ב-2% לאורך 40 שנה.

 

לפי ממצאים אלה, מאחר שממוצע הציונים של ישראל במבחני פיז"ה 2009 נמוך בכ-50 נקודות מממוצע מדינות ה-OECD, שיעור הצמיחה בארץ צפוי להיות נמוך ב-1% משיעור הצמיחה הממוצע במדינות ה-OECD ב-40 השנים הקרובות. הנושק, המדגיש במחקריו את חשיבות לימודי הליבה בבתי הספר, אמר: "לא מספיק לבלות שעות רבות יותר בבית הספר, צריך גם ללמוד שם משהו".

  

פרופ' טופל הציג בכנס מחקרים המוכיחים שארצות ואזורים המשקיעים סכומים נכבדים בהון האנושי - לדוגמה בהעלאת מספר שנות הלימוד הממוצע של כוח העבודה שלהם - נהנים משיעורים גבוהים יותר של צמיחה כלכלית.

  

פרופ' גמראן הציג בכנס המלצות אופרטיביות להעלאת רמת ההישגים הלימודיים. מחקריו מצביעים על שלושה תחומי השקעה כדאיים במיוחד שעשויים לשפר את איכות החינוך: כוח אדם חינוכי, שיטות הוראה, והיבטים מערכתיים של בית-הספר (גודל כיתה, אקלים). בהקשר זה ציין גמראן את ממצאי דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב, לפיהם בהשוואה למדינות אחרות, בתי ספר בישראל מקדישים כמות זמן ניכרת להוראה אבל לא בהכרח בתחומי הליבה.   

בטל שלח
    לכל התגובות
    x