"תנובה משתמשת בכוחה המונופוליסטי כדי להעלות מחירים"
טיוטת הדו"ח של ועדת קדמי מצביעה על רכישת רשת קלאבמרקט על ידי שופרסל ומכירת תנובה לאייפקס, כאחראיות לגידול בריכוזיות בענף ולהתייקרות מחירי המזון. הוועדה תמליץ על פתרונות דרמטיים, שחלקם מחייבים גם חקיקה חדשה
שני אירועים מרכזיים הובילו לגידול בריכוזיות בענף ולהתייקרויות מחירי המזון: האחד הוא רכישת רשת קלאבמרקט ב־2005 על ידי שופרסל, והשני הוא מכירת תנובה לאייפקס ב־2008 - כך עולה מטיוטת דו"ח מסקנות הביניים של ועדת המזון, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי.
ועדת קדמי, שהוקמה בסוף יוני 2011 כדי לאתר כשלי שוק בתחום המזון ומוצרי הצריכה, עתידה להגיש את מסקנותיה בעוד כשבועיים. המחאה הציבורית שהתעוררה בנושא רק חיזקה את הצורך בוועדה, ומטיוטת הדו"ח נראה כי הציבור לא צעק ללא ביסוס. כבר כעת הצליחה הוועדה להצביע על האירועים שהגדילו את הריכוזיות במקטע רשתות השיווק (מיזוג קלאבמרקט עם שופרסל), הגבירו את המונופול של תנובה ואפשרו לה להעלות מחירים.
מלבד שני אירועים אלה, גם מגמת המיזוגים וההשתלטות של ספקים דומיננטיים על ספקים קטנים אפיינה את רשתות המזון בחמש השנים האחרונות. בין השאר אפשר להזכיר את תנובה שרכשה את סנפרוסט, מעדנות, הרדוף, טירת צבי ואוליביה; אסם שרכשה את טבעול, בונז'ור ובית השיטה; ושטראוס שרכשה את מקס ברנר ויד מרדכי.
מגמה זו מאפשרת לספקים ששולטים בנתחי שוק משמעותיים בחלק מהשווקים לחדור גם לשווקים נוספים, ולהשתלט גם בהם על נתחי שוק גדולים בזכות גודלם ותפוצתם - מה שמזין את תהליך הריכוזיות בשוק המזון. בעקבות זאת, הסיכוי לצמיחת שחקנים משמעותיים חדשים, שיכולים לשמר את מתח המחירים התחרותי לרווחת הצרכן, רק הולך וקטן.
מלבד הספקים, ועדת המזון מצאה גם כי ישנה ריכוזיות בענף הקמעונאות: שתי הרשתות הקמעונאיות הגדולות, שופרסל ורבוע כחול, חולשות על קרוב ל־60% מכלל הרשתות הקמעונאיות בהיקף ההכנסות ובמספר הסניפים. מלבד זאת, יותר מ־40% מכלל המכירות הקמעונאיות, הכוללות גם מכירות של מוצרי צריכה אחרים, הן של ארבע הקבוצות הגדולות — תנובה, שטראוס, אסם והחברה המרכזית לייצור משקאות קלים.
לפי דו"ח הוועדה, הדומיננטיות של הספקים והקמעונאים הגדולים מגדילה את חסמי הכניסה של מתחרים חדשים לפעילות בענף, מקשה על יכולת התחרות של המתחרים הקטנים יותר ומשמרת את מעמדם הדומיננטי.
איסור על אפליית קמעונאים
ועדת המזון לא הסתפקה באיתור כשלי השוק, אלא מציעה לבחון כמה כיוונים חדשים שחלקם דרמטיים, ובחלקם מצריכים חקיקה חדשה. אחד הדברים שעליהם הצביעה הוועדה הם הקשר הפתולוגי בין הספקיות הגדולות לבין רשתות השיווק.
כדי לנתק את הקשר הזה שוקלת ועדת המזון להמליץ על הפרדה מבנית במקרים שבהם יש קשרים ובעלויות צולבות בין רשתות ומפעלים, כמו במקרה של נייר חדרה, בעלת המותג חוגלה קימברלי, השייכת לקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר - שמחזיק גם בשופרסל.
שר התמ"ת שלום שמחון התייחס להמלצה זו בוועידה המקצועית לפיתוח עסקי בקמעונאות שהתקיימה ביום חמישי האחרון, ואמר כי בעלויות צולבות שפוגעות בתחרות ייאלצו להיפרד, גם במגזר החקלאי וגם במגזר הפרטי.
מלבד פתרון זה, ועדת המזון שוקלת גם לאסור על אפליית קמעונאים בתמריצים הניתנים על ידי הספקים. איסור האפליה יכול לבוא לידי ביטוי במימון הקמת סניפים או בקביעת הגבלות שונות על המימון, כגון איסור מימון של קמעונאי עם נתח שוק של יותר מ־10% או חיוב מימון לכל פונה.
עוד פתרון הוא אי־אפליה בהקצאת מדף, למשל באמצעות הקביעה כי תשתית השיווק הקמעונאית תוגדר כתשתית פתוחה לכלל הספקים בשוק. הוועדה ממליצה למנוע הפעלת סדרנים על ידי ספקים, למנוע התערבות של ספקים בשטחי התצוגה ובדוכני המכירה ולקבוע נהלים לעידוד הכנסת ספקים חדשים לרשתות. שופרסל עברה לסדרנות עצמית בתחילת 2010, אולם שאר הרשתות עדיין עובדות עם סדרנים של הספקים. לפי טיוטת הדו"ח של ועדת המזון, פתרון זה מצריך גם יכולת אכיפה ממשית.
הפתרונות שממליצה הוועדה לבחון הם חיזוק הספקים הקטנים, בחינת האפשרות לקבוע כללים לקיצור ימי אשראי הלקוחות לכלל הספקים, ומניעת אפליית מחירים על ידי הספקים בין הקמעונאים השונים.
הגבלת שליטה מוגזמת
עוד נושא שעליו שמה הוועדה דגש הוא השמירה על התחרותיות, והגבלת יכולתם של גורמים בשווקים להגיע לעמדת שליטה מוגזמת בנתח שוק מקומי. כדי לפתור בעיה זו, הוועדה בוחנת הפרדת פעילויות של יצרנים המפעילים כוח שוק בענף אחד כדי לדחוק מתחרים בענף אחר. לדוגמה, תנובה, השולטת בענף החלב, יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי בענף זה כדי לדחוק מתחרים בענף הנקניקים והרטבים.
פתרון נוסף הוא הגבלת הצמיחה של קמעונאים שנתח השוק שלהם הגיע לאחוז מסוים בשווקים שבהם הם פועלים. הוועדה עדיין לא קבעה מהו האחוז שלאחריו יש להגביל את הצמיחה, אולם מציינת כי יש לבחון הגבלת צמיחה לתקופה מוגדרת של רשתות בעלות נתח שוק גדול ברמה הארצית, וכן לבחון חיוב רשתות למכור פעילות במקומות שבהם הן מהוות מונופול אזורי. שר התמ"ת שמחון התייחס ביום חמישי האחרון גם להמלצה זו, ואמר כי חלק מהרשתות עשויות למכור חלק מהסניפים שלהן, כך שהתחרות ביניהן תהיה לטובת הצרכן ולא בין הרשתות לבין עצמן.
עם הפתרונות הנוספים שתבחן הוועדה נמנית, למשל, קביעת הגבלות על רכישות של חברות ייצור על ידי חברות גדולות. הוועדה בחנה גם קביעת נוהל המאפשר לרגולטור לדרוש נתונים על מחירים בשרשרת אספקה, שיחול על כל הקמעונאים בעלי מחזור מכירות שנתי הגבוה מסכום מסוים שטרם נקבע.
ההתמודדות עם שמירה על התחרותיות יכולה להיעשות גם על ידי קביעת מחירים מפוקחים על מוצרים של יצרנים דומיננטיים, בעלי נתח שוק הגדול מאחוז מסוים בקטגוריות מסוימות; עידוד התחרות באמצעות פיתוח חלופות להגברת הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים; וסיוע בהקמת מערכים לשיתוף פעולה בין קמעונאים קטנים ובין ספקים קטנים, בדומה לקיים במדינות האיחוד האירופי.
חיזוק המודעות הצרכנית
באשר לחסמי היבוא, יקיים הצוות בחינה של ההמלצה להוריד את המכסים ומסי הקנייה שאינם מיועדים לגרום להפנמת עלויות חיצוניות — כמו למשל מסי הקנייה על מוצרי דלק, כלי רכב ומוצרים המכילים אלכוהול ומוצרי טבק. מקורבים לוועדה אמרו ל"כלכליסט" כי מסתמן ששיעורי המכס יירדו בתחומי הצעצועים, הטקסטיל וההנעלה. כן נבחנת הפחתה של מכסים במוצרי בקר טרי, דגים ודבש.
מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת מתנגד להורדת המכסים באופן חד־צדדי, כיוון שבאופן זה יאבדו קלפי מיקוח שמסייעים להורדת מכסים על יצוא מישראל במסגרת הסכמי סחר עתידיים. בשלב זה, לא ברור מהו משקלה של עמדת מינהל סחר חוץ.
הוועדה מתכוונת לבחון גם פתרונות המיועדים להקל על היבוא בכלל — לרבות יבוא מקביל — באמצעות בחינת חלק מתהליכי האישור במשרד הבריאות. אחד הפתרונות הוא ביטול חובת בדיקות העמידה בחקיקה, והסתפקות בהצהרת היבואן במקרים שבהם הליך כזה לא יפגע בבריאות הציבור. עוד פתרון הוא ייעול מכון התקנים, שכן לפי הדו"ח, מכון התקנים נהנה מרווחיות עודפת ופועל בחוסר יעילות המגדילה את עלויות היבוא למשק.
בכל הנוגע למודעות צרכנית תבחן הוועדה המלצות שיביאו להעצמת הצרכנים ולהגמשת הביקוש למוצרים, בין היתר תוך חיזוק המודעות הצרכנית וחינוך לצרכנות מושכלת, איסור כבילת הצרכן לרכישת סל מוצרים כדי לרכוש מוצר במבצע ושיפור החקיקה, כלי האכיפה הצרכניים וכלי האכיפה של חוק הגנת הצרכן.
מתנובה נמסר בתגובה: "מאז שרכשה אייפקס את תנובה הושקעו בתנובה 900 מיליון שקל לרווחת הצרכנים ובעידוד התחרות בשוק. כתוצאה מכך יש עשרות רבות של מוצרים חדשים שהושקו בשנים אלה, והצרכנים נהנים ממבצעים אטרקטיביים כתוצאה מהתחרות בין כל השחקנים. כמובילת שוק תנובה תמשיך להשקיע בהבאת ערך מוסף לצרכנים ובעידוד התחרות".
משופרסל לא נמסרה תגובה.
