שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

החיים הטובים של המאיון העליון: 32 אלף איש מכניסים כמו כל תקציב הביטחון

הכנסות המאיון העליון הגיעו ל־53 מיליארד שקל ב־2010. הכנסתם של 4,200 העצמאים מביניהם היתה 26 מיליארד שקל. אבל מכיוון שהסכומים העצומים הללו מגיעים ברובם מרווחי הון, הם חויבו במס ממוצע של 26% - פחות מזה שמשלם שכיר ממוצע במעמד הביניים

נעמה סיקולר והדר קנה 06:5722.08.11

"ידידיי ואני כבר פונקנו מספיק זמן בידי הקונגרס הידידותי למיליארדרים", כתב בשבוע שעבר וורן באפט במאמר ל"ניו יורק טיימס", תוך שהוא חושף את היקף המסים ששילם בשנה שעברה - כמעט 7 מיליון דולר. הסכום נשמע עצום, אולם לפי הנתונים שחשף באפט, מדובר במחצית מהסכום שהיה משלם לו היה אחד השכירים במשרדו.

 

באפט קרא להעלות את שיעורי המס על המגה־עשירים, וגילה כי היקף שיעור המס שלו עמד על 17.4% בלבד מסך הכנסותיו, בשעה ששיעור המס הממוצע של השכירים שהוא מעסיק עמד על 36% ובמקרים מסוימים הגיע גם ל־41%, למעלה מכפליים מזה של באפט.

 

כך נוצרו הפערים במאיון העליון - לחץ כאן

 

תופעה זו מתרחשת לא רק בארצות הברית. הטקסט של באפט הוא תמונת ראי למדיניות המסים הישראלית, זו שמחילה שיעורי מס נמוכים על רווחי הון, דיבידנדים וחברות, וממסה ביתר את העבודה. התוצאה: העשירים משתכרים יותר, השכירים נושאים ברוב נטל המס והפערים הולכים וגדלים. את התופעה הזו שעד כה היתה אינטואיטיבית, את כאב הבטן שהוציא מאות אלפים לרחובות, אפשר עכשיו גם לתאר במספרים, עם דו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנת 2010.

 

מרוויחים כמו תקציב הביטחון

 

עם שכבת ה"מאיון העליון" נמנים בישראל כ־32 אלף איש, שסך הכנסותיהם עמד בשנת 2010 על 53 מיליארד שקל, בדומה לתקציב השנתי של משרד הביטחון, ויותר מתקציב משרד החינוך. הכנסתו של כל אחד מחברי המאיון העליון עלתה בשנים 2007–2010, שחלקן היו שנות משבר, בכ־26% - הרבה יותר מממוצע כלל המשתכרים במשק, שהכנסתם עלתה בכ־11%, והרבה יותר מהחציון שעלה בכ־8%.

 

אלא שאף שהכנסתם של חברי המאיון העליון עלתה בכחצי מיליון שקל לאדם, ובשיעורים גדולים בהרבה ביחס לעלייה בשכר האוכלוסייה כולה, היקף המסים ששילמו אותם 32 אלף איש נמוך ביחס למסים שמשלמים יתר העשירונים.

 

הסיבה: ככל שרמת השכר עולה, כך יורד היקף ההכנסה מעבודה ישירה ועולה היקף ההכנסה מהון (רווחי הון, נכסים פיננסיים, דיבידנדים ורכוש). מכיוון שמס ההכנסה הוא למעלה מכפול מהמס על ההון, הרי שבממוצע העשירים ביותר שילמו הרבה פחות מס. מס ההכנסה מגיע ברמות השכר הגבוהות לכ־57% מההכנסה (כולל תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות), בעוד שהמס על רווחי הון עומד על 20%–25%.

 

גם מס החברות נמוך ממס ההכנסה ועומד היום על כ־25% במתווה יורד, מה שמדרבן עצמאים רבים גם להקים חברה ולשלם מס מופחת דרכה ולא את מס ההכנסה הרגיל.

 

 

כאן גרים המאיון העליון (אילוסטרציה) כאן גרים המאיון העליון (אילוסטרציה) צילום: גלעד קוולרצ'יק

 

מנתוני מינהל ההכנסות ל־2010, עולה כי כ־91% מהכנסתם של שכירים היא מעבודה שבגינה משלמים מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות (מס ישיר). זאת בעוד שאצל עצמאים 76% מההכנסה היא מעבודה והיתרה רווחי הון. ככל שהאדם משתכר יותר, החלק של ההון גדל ושל ההכנסה קטן, עד שכ־69% מהכנסות המאיון העליון הן מרווחי הון. כך נוצר מצב אבסורדי שבו המאיון העליון של השכירים משלם כ־40% מס על הכנסתו בעוד שהמאיון העליון באוכלוסיית העצמאים, "העשירים האמיתיים", כ־4,200 איש בסך הכל, משלם 25.8% מס בלבד.

 

"המדינה מעודדת ספקולציות על הון"

 

"זו אנומליה לא נורמלית שמתרחשת מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו היה שר אוצר", אומר פרופ' יוסף אדרעי, מומחה למסים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ויועץ במשרד רו"ח אורי כליף.

 

"בשנים האחרונות המסים הישירים על חברות והון יורדים והמסים על העבודה נותרים גבוהים, בנוסף להכבדה במסים העקיפים", הוא מציין. "התוצאה היא שמי שמקדיש את כל חייו לעבודה קשה משלם יותר מס מחברו שקוצר הכנסה מריביות ומדיבידנדים. המדינה לא מעודדת עבודה, אלא ספקולציות על הון וזה מעוות. מחקרים מוכיחים שהמחשבה שאם לא יהיה מס הון וחברות נמוך, ההון יברח, מוטעית. גם עבודה בורחת בגלל שיעורי מס נוראיים ואצלנו כבר יש בריחת מוחות".  

 

לדבריו, "צריך להוריד את המס על עבודה ולהעלות את המס על רווחי הון עד לנקודת שיווי משקל סביב 38%. בנוסף יש לשקול הגברת המיסוי ברמות השכר הגבוהות, למשל מעל תקרה של מיליון שקל בשנה. רק בישראל עד מיליון שקל משלמים 57% מס ומעל הכנסה של מיליון שקל המס יורד. יש למסות ביתר את השכבה הזו".

 

"מדינת ישראל הופכת למקלט מס"

 

הנתונים לא מפתיעים גם את מי שהיו עד לא מזמן בתפקידים בכירים ברשות המסים.

 

"מסים נבחנים בשתי צורות: צדק שוויוני - כל אדם משלם את אותם מסים; וצדק אנכי - כלומר, מערכת המס צריכה להיות פרוגרסיבית, עשירים משלמים יותר מסים ועניים משלמים קצת או בכלל לא. בישראל המערכת לא מספיק פרוגרסיבית. מדרגות המס לא מרווחות מספיק והמס העקיף מאוד גבוה. אלו דברים שאנחנו ברשות המסים ראינו לאורך השנים", אומר עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים.

 

מזרחי מספר כי הדרגים הבכירים ברשות המסים מתנגדים להפחתת מס החברות. ”החברות מתוגמלות ממילא במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, אבל דעתה של הממשלה היתה שונה. הורדת מס חברות ל־18% תהפוך את ישראל למקלט מס".

 

מזרחי, בדומה לאדרעי, סבור שיש להעלות גם את מס רווחי ההון, אולם לדבריו בשיעור של כ־5% בלבד. “צריך פתרון, אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים. ברשות עבדנו הרבה שנים כדי להפוך את ישראל לתחרותית עם העולם. לכן צריך להשאיר את מס חברות על 25%, להעלות במעט את מס רווחי הון ולעבור למע"מ דיפרנציאלי - מס נמוך על מוצרי בסיס למשפחות מעמד הביניים, ומע"מ גבוה על מוצרי מותרות.

 

"צריך גם להגדיל את הגבייה באמצעות הוספת תקנים. עם כל 100 מפקחים נוספים ברשות אפשר לגבות עוד מיליארד שקל".

 

לכך מוסיף רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות המסים: “למשפחות ממעמד הביניים יש המון הוצאות פרטיות ובמקביל הן משלמות הרבה מסים. העולמות לא נפגשים, בגלל שבשיטת המס הישראלית הוצאות פרטיות אינן מקוזזות. בעולם מקובל לכוון את ההקלה אל מעמד הביניים על ידי מחיקת הקו הדמיוני בין החיים הפרטיים לחיים היצרניים ולהתיר קיזוז הכנסות נגד הכנסה חייבת".

 

בר זכאי, בניגוד לאדרעי ולמזרחי, סבור שאין להעלות את המס על רווחי הון: "לא צריך להעניש בדרך את העשירים, שהם חלק חשוב ממרכיבי הצמיחה של המשק, ולכן צריך לשמור על השיעורים הנמוכים של מס רווחי הון. המס צריך לבוא מהמותרות, שם אפשר לעלות מסים".

 

"בעולם הריאלי, העשירים לא משתפים"

 

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות ואחד משיאני השכר במשק, הוא אולי לא וורן באפט, אבל גם הוא סבור שיש להעלות את המס על השכבות העליונות. "מדינת ישראל צריכה להמשיך לעודד עבודה, אבל כן, אין סיבה שלא למסות ביתר אנשים ברמות השכר הגבוהות ביותר", אמר לאחרונה.

 

"בעולם הריאלי, החזקים מגדילים את רווחיהם ולא משתפים בהם אחרים. לכן ההנחה של ממשלות ישראל, שלפיה אם נחזק את החזקים, התאגידים והמאיון העליון, ייהנו מכך כל האחרים, פשטה את הרגל", אומר אמנון פורטוגלי מהמכללה החברתית כלכלית. "נתוני מינהל הכנסות המדינה מדגימים כיצד העשירים נעשים מדי שנה עשירים עוד יותר, כשנעשית העברת עושר גדולה מאוד בחסות המדינה לטובת אותה אוכלוסייה מצומצמת".

 

פורטוגלי טוען כי צריך "לרווח את מדרגות המס, להקטין את המס במדרגות הנמוכות ולהעלות באופן דרסטי את המס על בעלי הכנסות הגבוהות מ־60 אלף שקל".

 

במקביל לדבריו, "יש לשנות את שיעורי המס על ההון, למשל להעלות את מס רווח הון מ־20% ל־25% ולהעלות את המס על דיבידנד של בעלי שליטה מ־25% ל־30%. מהלכים אלו יגדילו את הכנסות המדינה ממסים בכמעט מיליארד שקל בשנה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x