מיסוי בלי כיוון
קיים צורך מיידי לתגבור וחיזוק מינהל הכנסות המדינה כך שיהווה גוף מטה מרכזי וסמכות מקצועית עליונה בקביעת מדיניות המסים במשק
07:4303.08.11
כשבוחנים את השינויים התכופים בחוקי המס בישראל, קשה שלא לתהות על היעדר עקביות במדיניות. הדוגמאות לכך רבות ומגוונות: הפחתה בשיעורי המס הישיר והעלאת המסים העקיפים, העלאה והפחתה של המע"מ חדשות לבקרים, העלאת הבלו על הדלק וביטול ההעלאה לאחר כמה שבועות ועוד.
מי האחראי
קשה להפריז בחשיבותה של מדיניות מס מוצלחת. מערכת המס משפיעה הן ברמת המאקרו והן ברמה הענפית. ולכן, איך קורה שבעוד שלצד ההוצאה בתקציב אחראי אגף התקציבים באוצר, גוף רב עוצמה המונה עשרות כלכלנים - על צד ההכנסות מופקד מינהל הכנסות המדינה, גוף מדולדל בכוח אדם, שמידת השפעתו על קביעת המדיניות מוגבלת?
אחד ההסברים לכך טמון בשינוי מבני שנעשה במשרד האוצר בתחילת שנות האלפיים, כשאגף מס הכנסה ואגף מכס ומע"מ אוחדו (לפחות על הנייר) ונוצרה רשות המסים. השינוי החליש מאוד את מינהל הכנסות המדינה, ולוואקום שנוצר נכנסו גורמים מרשות המסים ומאגף התקציבים. אין זה נכון ואין זה תקין שהגוף שאחראי על הגבייה יהיה מופקד על קביעת מדיניות המס, שכן קביעת המדיניות תושפע משיקולים שאינם בהכרח תורמים למטרות הכלכליות של הממשלה.
היעדרו של גוף מטה מקצועי חזק ודומיננטי שמופקד בלעדית על הנושא גורם לנזק אסטרטגי למשק, נזק שילך ויגבר עם השנים. קיים צורך מיידי לתגבור וחיזוק מינהל הכנסות המדינה כך שיהווה גוף מטה מרכזי וסמכות מקצועית עליונה בקביעת מדיניות המסים במשק.
תמצית מאמרו של אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, מתוך דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב, 2010
