שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משפחת סמי עופר עוגנת בתחום האפור

חשיפת הפעילות של משפחת סמי עופר במפרץ הפרסי מפנה זרקור אל הקשר שבין הנפט הערבי ועסקי הספנות הישראליים, ומעלה גם ארבע אבחנות על ההתנהלות העסקית של המשפחה

נעמה סיקולר וליעד ליבנה 09:1830.05.11

1. הזווית המשפטית

 

אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי מכליות של טנקר פסיפיק (Tanker pacific) מסינגפור, שבבעלות סמי עופר, עסקו בשנים האחרונות בשינוע נפט גולמי ומזוקק מאיראן ואליה. החברה טענה בתגובה כי המצב החוקי נכון לאותה התקופה אפשר את הפעילות.

 

במשפחת עופר טוענים כי שינוע נפט מזוקק לאיראן נפסק לאחר שנשיא ארה"ב ברק אובמה חתם במהלך 2010 על החוק האוסר זאת, ולכן, לכאורה, לא בוצעה כל עבירה על החוק היבש.

 

מקור נוסף שעשוי היה לסבך את עופר הוא החוק הישראלי, האוסר סחר עם מדינות אויב. אלא שגם במקרה זה עופר לא עבר ככל הנראה על החוק. הסיבה: הוא עצמו אזרח מונקו ולא ישראל, וטנקר פסיפיק היא חברה סינגפורית, שלדברי מקורבי עופר שייכת לו באמצעות חברה ממונקו. כך קורה שאדם בעל זיקה ישראלית ברורה, שאף שירתה אותו לא פעם, אינו מחויב לכאורה לחוק הישראלי.

 

למרות זאת, סניף טנקר פסיפיק בלונדון עשוי לחשוף את עופר לסנקציות מכוח חקיקה של האיחוד האירופי נגד סחר עם איראן. במקרה כזה הנקודה הבעייתית תהיה ככל הנראה מכירת המכלית ולאו דווקא שינוע הנפט.

 

2. לא על איראן לבדה

 

גורמים רשמיים באיראן מיהרו אתמול להכחיש את הקשר הישראלי־איראני וטענו כי מעולם לא סחרו עם חברה שיש לה קשר ציוני. בסביבת סמי עופר לעומת זאת, לא הכחישו את העסקים שהתבצעו באמצעות החברה טנקר פסיפיק הרשומה בסינגפור.

 

למעשה, תיעוד העגינות של המכליות בנמלים איראנים שומט את הקרקע מתחת להכחשה של האיראנים.

 

 

אתרי האינטרנט מאפשרים לאתר אניות ברחבי העולם, ובדיקה באתרmarinetraffic.com מלמדת כי כיום אמנם אין לעופר מיכליות בסביבת הנמלים האיראנים, אך שורה של מכליות של החברה הסינגפורית שבבעלותו נמצאות ממש ברגעים אלה במימי מדינות ערב ובעיקר במימי המפרץ הפרסי.

 

אפשר למצוא כיום מכליות של עופר בנמל סעודיה ובנמל איחוד האמירויות. סחר בנפט עם המדינות האלה איננו אסור על פי חוק, ובכל זאת מעניין להתרשם מהי הסביבה העסקית שבה פועלת אותה החברה הסינגפורית של עופר.

 

3. בענף הקדימו את החוק

 

ככל הנראה, סמי עופר יוצא מנצח מבחינה משפטית - אם לא בנושא מכירת המכלית לאיראנים, אז לפחות בנושא הובלת הנפט לאיראן וממנה. אלא שפעילות סחר הנפט הגדולה שלו עדיין מעוררת לא מעט סימני שאלה, ואחד מהם הוא מדוע החברה של עופר לא השיתה על עצמה מגבלות רצוניות בנוגע לסחר עם איראן, בדומה לחברות ענק אחרות.

 

2010 היתה שנה אינטנסיבית מבחינת הדיון הציבורי בארה"ב בנוגע לסחר עם איראן. הקונגרס והסנאט החליטו להטיל סנקציות על חברות שיהיו מעורבות בכל דרך שהיא בסחר נפט עם המדינה, אולם נשיא ארה"ב התמהמה כמה חודשים עד שהחליט לחתום על תקנות אלה. חברות בינלאומיות רבות לא חיכו לאובמה, וכבר במהלך החקיקה שקדמה לכך הודיעו באופן וולונטרי שלא יסחרו עוד עם איראן. עם הרשימה הזו נמנות חברות כמו ויטול, טרפיגורה, גלנקור, BP, Shell וריליאנס. לגל זה הצטרפו חברות נוספות, גם כאלה שכלל לא מעורבות בתעשיית הנפט, כמו סימנס הגרמנית שהודיעה על חיסול כל העסקים האיראניים שלה, שהכניסו לכיסה בשנה שקדמה להכרזה 700 מיליון דולר. סמי עופר בחר בדרך אחרת.

 

4. המידע היה זמין

 

גם אם יצליח סמי עופר לדלג מעל המשוכה החוקית בנושא הסחר מול איראן, הוא כבר הסתבך עם הממשל האמריקאי בנושא מכירת מכלית נפט לאיראנים - הטריגר שפוצץ את הפרשה כולה. בסביבת עופר טוענים כי לא ידעו על המכירה לאיראן, וכי לכל היותר מדובר בטעות שנעשתה בתום לב.

 

אלא שבדיקה שטחית באינטרנט מלמדת כי העסקה היתה צריכה לעורר בחברה הסינגפורית של עופר לא מעט סימני שאלה. המכלית נמכרה לחברת קריסטל שיפינג (Crystal Shipping) מדובאי, שאין עליה כל אזכור פומבי. חברת הניהול של המכלית היתה "נואה ניהול אוניות" (Noah Ship Management), שלפי אתר האינטרנט אקווסיס (Equasis) מנהלת רק שלוש אוניות. חיפוש בהיסטוריה של האוניות הללו מלמד כי לחברה יש קשר מובהק לחברת ספנות איראנית בשם אירנוהינד שיפינג (Iranohind Shipping).

 

אגב, המכלית שנמכרה לאיראנים ונושאת היום את השם "אמה", משייטת בימים אלה לפי אתרי איתור אוניות בינלאומיים בסמוך לאיראן. מאז שנרכשה מטנקר פסיפיק של עופר, עברה האונייה כמה ידיים והיום אין מידע על בעליה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x