שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הרב לאו: "צריך לעודד תחרות בתחום הכשרות, לא להפריט"

בעוד שחלק מרבני הערים טוענים כי הפרטת שירותי הדת תוביל בהכרח לעליית מחירים, יש מי שטוען כי מדובר בלא יותר מהכרה במציאות שנוצרה בשטח. הרב לאו מציע דרך מקורית לעודד תחרות: "אפשר לחלק מגני דוד לכשרות כמו כוכבים לבתי מלון"

תומר אביטל 07:3730.05.11

רבני הערים חלוקים בדעותיהם בשאלה האם הפרטת שירותי הדת העירוניים תיטיב או תרע עם התושבים. בעוד שיו"ר ארגון רבני הערים הרב שמעון אלמליח טוען כי המערכת הקיימת היא הזולה ביותר האפשרית, רבה של מזכרת בתיה אפרים זלמנוביץ' טוען כי ניתן לצמצם לחמישית את מספר המועצות והרבנים.

לדבריו, גם כך התפתחה בשטח תעשיית דת פרטית במקביל למנגנון הממלכתי.

 

"כל הפרטה תייקר את שירותי הדת עבור הצרכן", טוען אלמליח. "רב פרטי בחופות עולה 1,500–3,000 שקל. המדינה משלמת משכורת וזה בחינם לגמרי, אני עורך חופות בחינם. גם בכשרות אדם מקבל מחיר ששואף לאפס. לעומת זאת, העלות שגובים גופים פרטיים היא אלפי שקלים".

 

אלמליח טוען כי רבני הערים מבצעים כמחצית מעבודתם בהתנדבות - מציאות שתשתנה לאחר הפרטת שירותי הדת. "אם זה יהפוך למקצועי עם מחירי שוק, או שהנושא יהפוך לכפוף לעירייה, השירותים יעלו לתושבים פי שניים או שלושה. יש לנו המון מתנדבים, והמון פעולות נעשות בחינם על ידי אנשים שהנושא יקר להם".

 

הטענה המרכזית של אלמליח היא כי הפרטת שירותי הדת תוביל בהכרח לעליית מחירים עבור מקבל השירות. "ברגע שנפריט, החברות ישאפו להרוויח: הם לא יגידו שהאמבולנס להעברת הגופה מבית החולים עולה 400 שקל, אלא 800 שקל", הוא אומר.

 

"היום האזרח לא יודע שיש מי שמשלם עליו, אבל גם מבלי לדעת הוא רק צריך להודיע איפה הנפטר נמצא ומיד דואגים לו. או למשל בהלוויה: אילו הייתי נותן שירות פרטי, אז מלבד 800 שקל עבור השירות הייתי מבקש מהמשפחה תוספת של עוד 500 שקל.

 

"היום האזרח רגיל לקבל חינם שירותים מיום לידתו - רב מלמד ובא לבר מצווה, להלוויה ולשבעה. אחרי הפרטה, השירותים האלו עלולים לעלות הרבה כסף".

 

"יש גם כך סוגי כשרות שונים, לכל אחד יש רב משלו"

 

"שירותי הדת כבר מופרטים בלאו הכי, לכל אדם יש רב משלו", טוען מנגד רבה של מזכרת בתיה זלמנוביץ'. "יש כשרויות מסוגים שונים: חסידי הרב עובדיה יוסף יאכלו רק מאכל שקיבל הכשר מבית יוסף, ונאמני הרב אליישיב יאכלו רק הכשר של אפרתי".

 

לדברי זלמנוביץ', במציאות, שירותי הדת הופרטו כבר מזמן בתחומי חיים רבים. "יש אפילו חברות לניהול מקוואות וקבלנים פרטיים שמתחזקים את העירוב", הוא מגלה.

 

"כשצצה בעיה הלכתית פונים לעתים ל'רב המומחה' ולא לרב העיר. רוב החופות נערכות בידי רבנים פרטיים שאושרו בידי הרבנות הראשית לעסוק בעריכת חופות. יש גם רבני חב"ד, רבני בתי כנסת ורבני צוהר".

 

ובכל זאת, זלמנוביץ' טוען כי לא ניתן להפריט לחלוטין את שירותי הדת וכי יש להקפיד לשמר גם נציגי מדינה רשמיים המעניקים שירותים אלה. "חייב להיות רב מטעם המדינה בכל קהילה, ורבני ערים בעלי שיעור קומה שיפסקו הלכה", הוא אומר. "ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יכול לצעוק בקונגרס האמריקאי שיש לנו זכות לשבת בארץ ישראל אלא אם יש לנו זכות היסטורית. אם אין רב - אין סמל שאומר שהמדינה היא יהודית. חייבת להיות מסגרת ייעודית ויד מכוונת".

 

"אחת היא אם השירותים יופרטו או לא, ומה שחשוב זה להגדיל את האמביציה של בעלי העסקים", אומר רבה הראשי של תל אביב ישראל מאיר לאו, ששימש גם כרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003. לאו הוא תומך נלהב בהגדלת התחרות במתן שירותי דת, וזה 30 שנה שהוא מנסה לקדם הצעה לרענון שירותי הדת.

 

"ניתן להתקין חמש דרגות של כשרות: בדומה לכוכבים של בית מלון, נעצב מגני דוד", הוא מציע. לפי הצעתו של לאו, ועדת מומחים תקבע מינימום של כשרות שיקבל מגן דוד אחד - למשל מטבח כשר במלון שמפעיל שירותי חול בשבת, ומעל לכך יתקיימו דרגות כשרות נוספות. לדבריו, "זה יספק אתגר לבעלי העסקים לעלות במספר מגני הדוד. התחרות תהיה לטובה - קנאת עסקים תרבה כשרות".

 

"גם בתל אביב יש ביקוש לשירותי דת"

 

לאו סבור ששירותי דת ממלכתיים יכולים להיות רלבנטיים גם עבור אזרחים חילונים. "זה עניין של הסברה", הוא אומר. "אם ניקח עוף ונראה לאדם חילוני מה קורה כשאין בדיקה כשרותית, הוא יבין איזה מזל יש לו שיש משגיחים במשחטות. הכשרות היא תנאי לבריאות. חברות תעופה מספרות שהרבה לא יהודים מבקשים אוכל כשר כי הוא היגייני. מגני דוד ייצרו תחרות רצויה ולגיטימית".

 

אף שהוא תומך בהגברת התחרות בתחום שירותי הדת, לאו סבור שיש להשאיר את מתן השירותים בידי המדינה. לדבריו, אם הכשרות היתה נתונה בידיים פרטיות, לרב היה אינטרס לחלק כמה שיותר תעודות כשרות, כי הוא היה מקבל עבורן תשלום. זאת לעומת המצב הנוכחי שבו רב מקבל תשלום זהה ללא תלות בכמות התעודות שהוא מחלק.

 

"רבנים מקומיים הם לא אינטרסנטיים", הוא אומר. "כשהייתי הרב של נתניה השגחתי על 30 בתי מלון. לרב של כפר סבא אין אפילו מלון אחד, ובכל זאת אנחנו מקבלים אותה משכורת. כלומר, הכשרות לא מזכה אותי בהכנסה נוספת ולו של שקל אחד בגלל הכשרות, ולכן אני אובייקטיבי יותר לקבוע האם מקום כשר או לא. אני חף מכל אינטרס אישי. זה לא ביזנס אצלי, אלא הלכה נטו. "ברגע שתהיה תחרות, כל אחד ירצה להשתלט על יותר ויותר מקומות ולתת להם הכשר".

 

הרב לאו סבור ששירותי הדת הממלכתיים עדיין רלבנטיים ושיש להם ביקוש גם בתל אביב, שנחשבת אולי לחילונית שבערי ישראל. "הסטיגמה לא קרובה למציאות", הוא אומר. "בתל אביב יש שתי אוכלוסיות שונות - התושבים והאורחים. תושבי תל אביב שולחים שני נציגים של ש"ס ואחד של אגודת ישראל לעירייה. יש 545 בתי כנסת שמתפקדים יומיום. יש ביקוש.

 

"כשמישהו צועד פעם בשנתיים במצעד מדברים על זה במשך שנה. כשהמון אנשים צועדים פעמיים ביום בגשם ובשרב לבתי הכנסת - מי כותב על זה? 970 בתי עסק בתל אביב מבקשים ממני תעודת כשרות. אתה מדבר לא על התל אביבים, אלא על האורחים מחוץ לעיר שבאים לבלות".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x