$
בארץ

מה נשאר מההבטחה הגדולה של הרפורמה בחינוך?

אחרי שהוצגה כמפנה היסטורי במעמד המורים, רפורמת "עוז לתמורה" קורסת בגלל מחלוקת על אופן העלאת שכר המורים. האוצר והמורים מאשימים אלו את אלו בשליפת דרישות קפריזיות, ומשרד החינוך בוחר להציג את עצמו כסמכות פדגוגית בלבד

אם לא יקרה שום דבר מפתיע, שנת הלימודים הבאה עלולה להיפתח בשביתת מורים בבתי הספר העל־יסודיים - אף שרפורמת "עוז לתמורה", שהושקה ברוב חגיגיות רק לפני חצי שנה, השיגה לכאורה הסכם היסטורי בין האוצר למורים.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ממש לפני השלמתו הסופית של ההסכם נקלעו הצדדים למחלוקת, שעיקרה האפשרות ששכר המורים יועלה לפי דרג. מאז עברו כבר ארבעה חודשים, ומועד יישום הרפורמה עוד לא נראה לעין.

 

60 הימים של גדעון סער

 

"עוז לתמורה" תוארה כהסכם מכונן שישיג יציבות ארוכת שנים במערכת החינוך. הבעיה היתה שההסכם הזה הוצג לציבור עוד טרם גובש סופית. "מטרתנו היא להגיע להסכם קיבוצי תוך 60 יום, כדי שנתחיל ביישומו כבר בשנת הלימודים 2011–2012", הכריז שר החינוך גדעון סער במסיבת עיתונאים שכינס בדצמבר האחרון, ובה השתתפו גם מנכ"ל משרדו שמשון שושני, יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז, והממונה על השכר באוצר אילן לוין. ההסכם אמנם לא נחשף במלואו, אבל באירוע תואר מתווה שלפיו האוצר יעלה את שכר המורים ב־42% בממוצע. המורים, מצדם, התחייבו לעבור לשבוע עבודה בן 40 שעות, במקום 24 כיום. עלות הרפורמה למשק הוערכה ב־3 מיליארד שקל בשנה.

 

אבל בניגוד להצהרות של סער, ההסכם לא נחתם עד היום. המחלוקת על אפיק ההעלאה של שכר המורים עדיין פוערת תהום בין הצדדים, שמציגים גרסאות שונות בתכלית של הסיכומים המוקדמים. בתחילת השבוע כתב ארז מכתב זועם שמופנה לסער, לשושני, ללוין ולשר האוצר יובל שטייניץ, וטען שהאוצר נוקט סחבת במשא ומתן ושב ודוחה פגישות איתו. הצדדים אמורים לשוב ולהיפגש היום, אבל במכתבו התריע ארז כי גם אם הפגישה תתקיים במועדה, אין די זמן לגבש וליישם הסכם שיופעל, כפי שהבטיח סער, כבר בשנת הלימודים הקרובה.

 

ארז (מימין) וסער בעת ההכרזה על הרפורמה. ההסכם מעולם לא הוצג במלואו לציבור ארז (מימין) וסער בעת ההכרזה על הרפורמה. ההסכם מעולם לא הוצג במלואו לציבור צילום: חיים צח

 

מי זרק את הפצצה?

 

לב המחלוקת סובב, כאמור, סביב מתכונת ההעלאה של שכר המורים: האם זו תיעשה לפי מסלול ותק (דהיינו, משך הזמן שהמורה עובד במערכת החינוך), או לפי מסלול דרג (כלומר, תפקיד ומידת קידום), או בשני המסלולים במקביל.

השיטה הנהוגה כיום בשכר המורים היא העלאת שכר על פי ותק: 5% לשנה בשבע השנים הראשונות, 2% לשנה ב־19 השנים הבאות, ו־1% בשנה בעשור שאחר כך. שכרם של עובדי מדינה אחרים, לשם השוואה, עולה ב־1% לשנה לאורך כל שירותם; המורים קיבלו מסלול ותק מואץ, כיוון שכיום אין להם מסלולי דרג.

 

לטענת האוצר, העלאת שכר על פי דרג לא נכללה במתווה "עוז לתמורה", בשום שלב. באוצר טוענים כי מסלול הדרג נידון בנפרד, וכי ארגון המורים העל־יסודיים מעולם לא התנה את החתימה על הרפורמה באימוץ המסלול הזה.

 

ארז, מצדו, טוען כי מתווה "עוז לתמורה" כלל כבר מראשיתו מנגנון של העלאות שכר לפי דרג. לדבריו, האוצר והמורים קיימו דיונים מפורטים על הקריטריונים שלפיהם המורים יתקדמו בדרגות, ואף הגיעו לסיכומים פרטניים בעניין. הפער בין הצדדים, הוא טוען, כלל לא נוגע לאימוץ מסלול הדרג, כיוון שזה סוכם באופן סופי. לדברי ארז, הוויכוח כעת נסוב על פרשנות ההסכם שגובש: באוצר, טוען ארז, דורשים כי מסלול הדרג החדש יבוא במקום מסלול הוותק הישן. בארגון המורים, מוסיף ארז, כלל לא התכוונו לוותר על מסלול הוותק, שאמור היה להוסיף ולהתקיים לצד מסלול הדרג החדש. "למעשה סיימנו את הכל", אמר ארז בשיחה עם "כלכליסט". "בערב פסח באנו לחתום על ההסכם בראשי תיבות, ואז האוצר זרק פצצה שהם רוצים שהמורים יוותרו על הקידום בוותק".

 

 

משרד החינוך לא בעסק

 

ארז לא מוכן לוותר על דרישות ארגון המורים. לטענתו, לא הגיוני שהמורים יממנו את הרפורמה מכיסם, ויוותרו על מה שהם מקבלים היום בתמורה לשינוי דיפרנציאלי. "הממשלה מוכנה לנצל את הנכונות שלנו כדי לגזול מאיתנו, ולעשוק את כבשת הרש. אני בונה על כך שמנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני יצליח להשפיע שם; אני בונה על כך שראשי רשתות החינוך יתגייסו וילחצו; ש־2 מיליון זוגות הורים ישתכנעו שעוד פעם המדינה עושה קופה על הגב של כולנו".

הבעיה, מוסיף ארז, אינה כלכלית: "באוצר הודו שהבעיה היא פוליטית־ארגונית: הם חוששים שיו"ר ההסתדרות עופר עיני ידרוש עבור האיגודים האחרים אותן התוספות שאנחנו קיבלנו, כי הוא לא רוצה לצאת פראייר. אם זה נכון, אז עיני מאכזב אותי כמנהיג עובדים, כי הוא לא רוצה שארגון אחר יקבל יותר. אם זה לא נכון, האוצר מאכזב אותי, כי הוא משתמש בעופר עיני כדי שלא נקבל כסף". עיני, אגב, בחר שלא להגיב.

 

זווית ההשקפה שמאמצים באוצר שונה בתכלית: לגרסת האוצר, רפורמת "עוז לתמורה" לא כללה סעיפים שנגעו לשינוי

שיטת התשלום עבור ותק, או למסלולי קידום על פי דרג. לשיטת האוצר, ארז שלף את נושא הוותק לפני פסח, כשהמתווה כבר עמד לפני חתימה סופית - ומאז הוא מסרב לקבל כל פתרון שהעלה האוצר לבעיית הוותק. באוצר דווקא מוכנים לקבל את מסלול הדרג, אבל סבורים כי מרגע שהוא מאומץ, אין סיבה לשמר את שיעור הוותק המואץ שהוענק למורים; במקום זאת, יש לאחד את תנאי העלאת השכר שלהם עם אלו של שאר עובדי המדינה, ולהציב אותם על 1% תוספת לשנה לאורך כל הקריירה.

 

האוצר וארגון המורים מציגים, לפיכך, גרסאות שונות בתכלית של רצף האירועים ושל נושאי המחלוקת שמעכבים את החתימה. מי משני הצדדים דובר אמת? קשה לומר, כיוון שמסמכי ההסכם לא נחשפו עד היום - בניגוד מוחלט לשקיפות שלה אפשר לצפות בממשל תקין. שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם השונות, ומשרד החינוך, שהבליט כל כך את התיווך שסיפק לצדדים, החליט לפתע להצניע את חלקו בפיאסקו הזה, ולטעון שהיה שותף לדיונים בעיקר ברמה הפדגוגית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x