סחורות, מטבעות ובועות

מזה כמה חדשים שהדולר בעולם נמצא תחת מתקפה. הסלידה ממנו כה גדולה עד שלנתונים הכלכליים היתה השפעה שולית על המגמה בתקופה האחרונה. עם המתקפה על הדולר, מטבעות רבים הלכו והתנפחו, כמו שוקי הסחורות. בשבוע שעבר, לאחר התרסקות הנמשכת חצי שנה, כשמדינות באירופה עומדות לפשוט רגל, באה

בשאר חלקי הגלובוס, מטבעות של מדינות כגון אוסטרליה, דרא"פ ברזיל ושווקים מתעוררים נוספים זוכים לאהדה עקב הסחורות הממלאות חלק מהותי ביצירת התוצר שלהן. מגמה זו נצפתה מראש אך העוצמה בהחלט מרתקת.  

פחד מהחוב האמריקאי

בעיצומה של המתקפה, הכלכלה האמריקאית הולכת ומייצרת מארג של נתוני מאקרו המעידים על מציאות חיובית של התאוששות כלכלית. ההתאוששות מתבססת על הצריכה הפרטית ועל ההשקעות של הסקטור הפרטי. קיים ריסון תקציבי של הממשל והדבר מקבל ביטוי בצמצום מספר העובדים בסקטור הציבורי ובאיזון בתקציב השוטף.

הבעיות של האחרים

אחת הבולטות בבעיותיה היא אירופה. היורו התחזק עד מאוד למרות שאירופה מפולגת, הטרוגנית, מתקשה ובצדק למצוא נוסחת מדיניות שתתאים לכלל המדינות החברות בה ומצויה בתהליך של הגדלת הפערים עוד יותר. איום ההתפרקות של אירופה לא נולד היום אך נראה כי היום הוא מוחשי יותר מתמיד.

למרות זאת היורו הוביל את המתקפה על הדולר ורשם התעצמות מול האחרון, בשיעור של כ- 15% מינואר ועד השבוע שעבר. בשבוע האחרון נראה כי נוצרה התפכחות, כאשר התברר הקושי של אירופה להמשיך ולהעלות את הריבית.

העלאת הריבית הקודמת, מ-1% ל-1.25%, נתנה את האות לפתיחת המתקפה האחרונה על הדולר, אבל ברור כי היא תלושה מהמציאות הכלכלית של אירופה רבתי. אפשר כי היא טובה לגרמניה, אבל לשאר החברות באיחוד היא בבחינת אסון. בידול זה והעלאת הריבית בכל זאת, ממחישה את הסיכוי להיפרדות של מדינות מהגוש הגדול. כשהעולם הבין כי אירופה האכיל אותו באשליה של ריבית עולה, הוא התפכח והיורו צנח בתוך יומיים ב-4%.