בלעדי ל"כלכליסט": עדויות בפרשה שנחשפה ב-1997 - "פז לא דיווחה על הבוצה במלאי החירום של הנפט"
בביהמ"ש מתבררת פרשת הבוצה במאגרי החירום של הנפט. נציג פז הודה באפריל האחרון שהחברה לא דיווחה בזמן אמת אך הטיל אחריות על בזן
בעוד שמתבררת תקלת הדלק הסילוני בנתב"ג, מתבררות בימים אלה במקביל גם כמה תביעות בפרשת הפיכת חלק ממאגרי החירום של הנפט במדינה לבוצה שאינה ניתנית לשימוש. מדובר על חמש תביעות ותביעות שכנגד שהוגשו בעקבות הגילוי ב־1997 של חברת בזן (בתי זיקוק נפט) כי 39 אלף טונות של נפט גולמי ממאגרי החירום הפכו לבוצה. הדבר התברר לאחר שבשנת 1996, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, מינהל הדלק הורה להפריד בין מלאי החירום למלאי המסחרי של החברות. כאשר הגיעו נציגי בזן בפועל למאגרי החירום בקריית חיים גילו כי חלק מהם הפכו כאמור לבוצה.
התביעות הוגשו בהמשך. ב־2002 הגישו חברות הדלק פז, סונול ודלק תביעה בגובה 25.2 מיליון שקל נגד מנהל הדלק במשרד התשתיות ובזן, בטענה שהאחריות בפרשה נופלת עליהן. בשנת 2004 הגישה מנגד המדינה תביעה נגד חברות הדלק ונגד בזן בגובה 120 מיליון שקל בטענה כי מימנה במשך שנים את האחסון ואחזקת מלאי הנפט, כל זאת לשווא לאחר שהפך לבוצה.
למרות שמדובר בהתרחשויות ישנות, אשר קרו בעת שבזן הייתה בבעלות המדינה, רק בימים אלו ניתנות העדויות בפרשה. הפרוטוקול שהגיע לידי "כלכליסט" הוא הדיון האחרון שנערך בחודש אפריל, במהלכו נחקר עודד לוי, מנהל דלקים ותשתיות בחברת פז. היום אמורים להימשך הדיונים בהם יעיד נציג של חברת סונול, בני מעוז. חברת פז אגב מחזיקה כיום בבית הזיקוק באשדוד שמפיק בין היתר את הדלק הסילוני, זאת לצד בית הזיקוק בחיפה.
המדינה: "ליום פקודה"
לוי נשאל על ידי נציגת המדינה, עורכת הדין שרון אבני, "לאיזה צורך לדעתך המדינה מימנה את החזקת מלאי החירום? אני חושבת שהתשובה נורא פשוטה. התשובה היא כדי שזה יעמוד לרשות המדינה ביום פקודה, זה הכול. אתה מסכים?", הוא השיב בחיוב. הוא אישר גם כי פז נהגה לדווח על מלאי החירום שלה באופן קבוע ועו"ד אבני שאלה: "ונכון שבאף אחד מהדיווחים שחברת פז הגישה לא נרשמו כמויות של בוצה?", לוי השיב "נכון, למיטב ידיעתי לא". לוי אישר כי פז גם לא דיווחה מעולם למינהל הדלק על מדידות בוצה, פינוי בוצה, או טיפול בתופעה. הוא הסביר: "צריך להבין שהיתה כמות של בערך 39 אלף טונות נפט גולמי, שבאו בתי הזיקוק יום אחד והנחיתו פצצה ואמרו שהכמות הזאת היא בוצה".
נציגת המדינה עימתה את לוי, שטען בעדותו כי האחריות על מלאי החירום היתה של בזן, עם הידיעה של פז על היווצרות הבוצה בזמן אמת. לוי אישר כי כבר באמצע שנת 1996 בחברת פז ידעו על ההוראה של מנהל מינהל הדלק להפריד את המלאים ולהעביר את מלאי החירום מקריית חיים לאשקלון.
"ונכון שחברת פז לא ביצעה את ההוראה בנוגע לאותה כמות שנכללת ב־39 אלף טונות שרשומה על שם פז, נכון?", שאלה עו"ד אבני. "השאלה מטעה", השיב לוי, "לפז אין את היכולת הפיזית, הלוגיסטית, אין לה מתקנים, אין לה מסופים של נפט גולמי, היא לא מנהלת מסופים של נפט גולמי, ולפז אין את היכולת להזרים (נפט גולמי מקריית חיים לאשקלון – מ.ש)".
בהמשך הדיון נחקר לוי על ידי נדב ויסמן, נציג בזן. עדותו חושפת מעט מההתנהלות של חברות הדלק בנוגע למאגרי החירום. "מלאי החירום מאז ומתמיד הוא מלאי לצריכה. כל מלאי החירום מאז ומתמיד הוא אוחסן מה שאנחנו קוראים 'אחסון פתוח', זאת אומרת המדינה קבעה רמה של מלאי, נגיד 500,000 טון של נפט גולמי, רמת המלאי הזאת נשמרה בין אם זה בטרמינל או מסופים אחרים. כל הזמן בית זיקוק משך מהמלאי הזה לפי הצרכים שלו את תערובות הזיקוק, וכנגד זה היתה כניסה של מלאי חדש של נפט גולמי שיובא על ידי חברות הדלק".
בהמשך להסבר על מלאי החירום ציין לוי כי המלאי נגזר מסך כל יבוא הנפט הגולמי למדינה, מצד אחד, וצריכת המוצרים של המדינה. "המלאי שנמצא בכל עת במדינה הוא ההפרש בין השניים, זה לאו דווקא איזה מספר קבוע". לוי לא ידע לענות האם מדובר על 2.25 מיליון טונות כמלאי חירום, כפי שנקבע בוועדת יריב שעסקה בנושא. יצוין שכיום המדינה וחברות הדלק אינן מחזיקות מלאי חירום נפט גולמי, ומחזיקים מלאי חירום רק של מוצרי דלק מוגמרים.
במהלך הדיונים עלה כי למעשה זו אינה הפעם הראשונה בה המדינה מתמודדת עם תופעת הבוצה בנפט. לוי נשאל על כך והשיב כי "בשנות ה־60, אפילו לפני 1960, היתה הצטברות בוצה. מה שהשתנה בטרמינל הוא שהתקינו בו מערבלים (כדי למנוע את הבוצה)". "נפט גולמי שעומד בטרמינל מצטברת בו בוצה?", נשאל לוי והשיב כי "אם לא, אם מאחסנים אותו לזמן ארוך ולא דואגים לטפל בבוצה היא בסוף תצטבר. לו בזן היו מדווחים בכל חודש על הצטברות הבוצה לא היינו יושבים כאן. משנות ה־60 ואילך לא היה דיווח מבז"ן על בוצה".
