פישר ישנה את כללי המשחק
הרכישות של בנק ישראל מוצו והלחץ על הספקולנטים יעלה מדרגה
הדולר ממשיך לרדת ולהיחלש, כאשר הסוף לא נראה באופק. ההיחלשות היא פרי של סלידה מהדולר ומהחוב ושל חוסר אמון של משקיעים בעולם בכך שההתאוששות של ארה"ב תאפשר לה לצמצם את הגירעון הגדול. אין כאן איום או חשש בנוגע ליכולת הפירעון של החוב הממשלתי העצום, שהרי אם היה חשש כזה, היינו רואים את התשואות מזנקות לשמיים.
מדוע הדולר נחלש? כמו למטבע, גם להיחלשות זו שני צדדים: הצד האמריקאי וזה הישראלי. בצד האמריקאי, כאשר כלכלת ארה"ב מתאוששת בתהליך איטי אך מתממש אך הדולר דווקא נחלש, עולות שאלות בנוגע לסיבות. ראשית, בעולם מתקיימת פוליטיקת מטבעות המביאה לכוחות השפעה עצומים על המטבעות. הסינים, אשר מחזיקים חוב עצום בדולר של ארה"ב, לא מוכנים לחזק את המטבע החלש שלהם כפי שהאמריקאים דורשים, שהרי הדבר ישחק את נכסיהם במונחי המטבע המקומי, היואן הסיני.
במקביל, מחירי הנפט עולים ועולים ויחד איתם עולה גם המתאם בין היורו למחיר הנפט. מתאם זה היה קיים בעבר אולם לאחרונה הוא התחזק כך שעלית מחיר הנפט מובילה להתאמת מחירו במונחי יורו ושחיקה של הדולר.
בצד הישראלי של המטבע, קיים אמון רב בשקל, הכלכלה נראית מאוששת והזרים נוהרים אל השקל בתמורה לריבית של כ- 2.5%-3%, אשר הולכת ועולה באדיבות מחירי הדיור ובנק ישראל. בעירת הצריכה במשק תומכת בתהליך זה. תומכת בכך גם הציפיה לערך עתידי גבוה למשק ולמדינה כתוצאה מגילויי פוטנציאל הגז. עד כדי כך תומכת, שאפילו קולות המלחמה הנשמעים, כמו בכל קיץ, בעוצמה רבה, הם רק קול חלוש עבור המשקיעים בשקל.
אז הבסיס הכלכלי של היחלשות הדולר אינו איתן ואילו תנועות ההון הספקולטיביות הן הכח העיקרי בהיחלשותו, בארץ ובעולם.
האם על בנק ישראל להשפיע?
הדבר נכון לא רק לגבי השקל. השפעות משמעותיות על כלכלות העולם קיימות גם עקב תנודות חדות במטבעות אחרים. לאור הכוחות העצומים המטלטלים את המערכות המטבעיות בעולם, צעד חזרה בכיוון של מערכת המטבעות הקבועים שנקבעו לפי ברטון וודס והחזיקו עד 1972 נראה היום קרוב מתמיד. אנו מצויים בעולם שבו הבדלים בכוח הקניה לא מהווים עוד הגורם העיקרי בקביעת שערי החליפין או התנודות בהם, בעיקר לא במצב שבו העולם חצוי לשני חלקים, אחד מייצר אינפלציה והשני סופג אותה ונדרש לעלות ריבית, כפי שעשתה אירופה ביום חמישי האחרון. תנועות ההון הספקולטיביות המאסיביות לא מתחשבות יתר על המידה בכלכלה.
הנגיד פישר מבין זאת והוא מתערב בשער החליפין במטרה לקזז השפעות חיוביות של אינפלציה וריבית על המטבע המקומי, השקל. הוא עשה זאת עוד בתחילת 2008 ומאז הוא רוכש את הדולר ומוכר שקלים, במטרה להחליש את האחרון אל מול השקל.
בינואר השנה בנק ישראל הנחה את הבנקים לדווח לו על עסקאות גדולות המאפיינות ספקולנטים זרים. הדבר השפיע על השוק אבל בכך כמעט הסתכמו הצעדים.
האם על בנק ישראל להמשיך בכך? בוודאי שכן. למשק הישראלי יש מאפיינים ברורים של התבססות על יצוא, מצב שנבנה מאז משבר 2002 בשוק המקומי. כאשר אנו אומרים "רווחיות" הכוונה היא כמובן לכדאיות הכלכלית, לכושר התחרות וליכולת להעסיק עובדים במשק. במצב זה לשער הדולר יש השפעה ניכרת על חיינו ואין להותיר פרמטר זה לחסדי הספקולנטים. הנגיד פישר יודע זאת ולכן הוא פועל כך כבר 3 שנים.
כיצד? על ידי שינוי כללי המשחק
כעת על בנק ישראל להגביר את השפעתו בשוק המט"ח, כשברור לכל שהרכישות השוטפות איבדו מערכן. בנק ישראל רוכש מט"ח אך הוא לא היד החזקה בשוק. רכישה של 100 או 200 מיליון דולר לא עושות את ההבדל ואפקט כבר נשחק.
ביכולתו של בנק ישראל להתמודד עם המצב וכדי לעשות זאת, עליו לשנות את כללי המשחק, תהליך בו הוא כבר החל כאשר "צבע" את הפעולות בעלות האופי הספקולטיבי. המשחק הספקולטיבי כבר נכנס לפוקוס של האוצר ושל בנק ישראל. ביטול הפטור ממס לזרים המשקיעים במק"מ ייכנס לתוקף רק בעוד מספר חדשים אך ביכולתו של בנק ישראל לעשות צעד מיידי ואפקטיבי, ללא חקיקה.
במסגרת הסדרת המסחר במט"ח, בנק ישראל יכול להכריז כי יציאה מפוזיציה בעלת מאפיינים מסויימים, כאלה שכבר הוגדרו בינואר האחרון, תתאפשר רק לאחר תקופה מסויימת של מספר שבועות או חדשים. במילים אחרות, מי שקונה מט"ח כספקולציה בהיקף גדול, חייב להחזיק בה מספר חדשים.
יכולת המימוש המיידית היא נשמת אפה של הפעולה הספקולטיבית וכאשר יכולת זו מוגבלת, כך קטנה המוטיבציה לביצוע הפעולה. הדבר יכול לתת למשק ארכה נוספת בטרם השקל יתחזק עוד ועוד וישחק את התוצר, את הכוחות הכלכליים וישאיר את התלות בגורמים זרים, בעלי אינטרסים כה מנוגדים לצורך הכלכלי המקומי.
ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי
