שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח "כלכליסט": המגזר הציבורי יתחשב בהורים, המגזר הפרטי עוד רחוק מכך

על רקע גיבוש המלצות להפיכת שירות המדינה לידידותי להורים, "כלכליסט" בדק האם המגזר הפרטי צפוי ללכת בעקבותיו. כשהמו"מ בין ההסתדרות למעסיקים על מעבר לשעות עבודה גמישות תקוע, להורים במגזר הפרטי אין תקווה לשינוי באופק

מיקי פלד 10:2207.03.11

בעוד שעובדי שירות המדינה יכולים לצפות בקרוב למהפכה משמעותית באיזון שבין העבודה למשפחה, עובדי המגזר הפרטי עוד רחוקים ממהפכה דומה. לפני כשלושה שבועות אישרה הממשלה תוכנית של נציבות שירות המדינה להקמת צוות שיבחן המלצות, שבין היתר יאפשרו להורים לסיים את העבודה בשעות מוקדמות יותר ולהמשיך לעבוד מהבית, לצד הקמת מעונות יום בבנייני משרדי הממשלה. ההמלצות יוגשו לממשלה באוגוסט על ידי צוות בראשות ממלא מקום נציב שירות המדינה, אהוד פראוור. בין השאר, הצוות יצטרך לבדוק כיצד ליישם את ההמלצות השונות בכל אחת מיחידות הממשלה בנוגע להורים לילדים עד גיל 12.

 

"זה לא מתאים לכולם"

 

"התוכנית הזו לא תגיע אל המגזר הפרטי, מכיוון שיחסי העבודה והשיקולים במגזר העסקי שונים מאלו של המגזר הציבורי. במגזר העסקי הדגש הוא על רווחיות ולא בהכרח על מתן השירות הטוב ביותר, בעוד שבמגזר הציבורי אין שיקולי רווחיות אלא שירות בלבד", אומר אבי ברק, ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים. בחברות הייטק רבות, אומר ברק, יש הסדרים שונים שנועדו להפוך את החברה ל"תומכת משפחה" - שם כולל לפעולות שהחברה נוקטת כדי לעזור לעובדים שהם הורים לילדים קטנים, כולל אפשרות עבודה מהבית, גנים במקום העבודה ועוד. אולם לדבריו, הסדרים כאלו אינם בהכרח מתאימים לכולם: "זה לא מתאים למפעלי ייצור, שם עובדים בעיקר במשמרות. לכן אנחנו בתעשייה, בניגוד למדינה, לא יכולים לבצע שינוי כזה שיחול על כולם".

 

 

יובל רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר באוצר וכיום יו"ר חברת ההשמה אתגר, דווקא סבור כי בסופו של דבר התקנות החדשות שעליהן יוחלט, יזלגו אל המגזר הפרטי. "יש איזשהו בנצ'מרק במשק, לא רק מבחינת שכר אלא גם מבחינת תנאי העבודה. ברגע שיתחילו בזה בשירות המדינה, זה יתרחב לסקטור הציבורי ויקרין בסוף גם על חברות פרטיות". עם זאת, רכלבסקי מסייג את דבריו לכך שבמגזר הפרטי, מי שייטול בעצמו את היוזמה הן החברות המבוססות שיכולות לספוג את העלויות: "צעדים תומכי משפחה, כמו הפחתת שעות עבודה או קייטנות לילדים בקיץ, ייכנסו לחברות לפי היכולת הכלכלית שלהן. למרות זאת, אני חושב שראוי שברגע שיש משפחה וילדים, מאפשרים להורים, גם לגברים וגם לנשים, לצאת יום אחד בשבוע יותר מוקדם. זה גם ראוי וזה גם לטובת הארגון, כי כך יהיה לזה ערך מוסף לאיכות העבודה של ההורים".

 

אבי ברק מהתאחדות התעשיינים: "התוכנית הזו לא תגיע אל המגזר הפרטי מכיוון ששם הדגש הוא על רווחיות ולא בהכרח על מתן השירות" אבי ברק מהתאחדות התעשיינים: "התוכנית הזו לא תגיע אל המגזר הפרטי מכיוון ששם הדגש הוא על רווחיות ולא בהכרח על מתן השירות" צילום: ענר גרין

 

פתרון אפשרי למציאת איזון נכון יותר מבחינת שעות העבודה נרקם בשנתיים האחרונות בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, המייצגת את המעסיקים בתעשייה ובעסקים הקטנים והבינוניים, לבין ההסתדרות. ההבנות, שכרגע עוד רחוקות מהסכם, הן כי כל מפעל שבו העובדים מאוגדים בהסתדרות יוכל להגיע להסכמה עם הוועד על שעות עבודה גמישות. כך לדוגמה, יוכל הורה להחליט כי ביום מסוים הוא יעבוד רק 6 שעות ולא 8, ובמקום זאת לעבוד את השעתיים שגרע ביום עבודה אחר. התנאי הוא שבסופו של חודש שעות העבודה יעמדו על 186 שעות, שהן שעות העבודה שקובע החוק למשרה מלאה.

 

החשש: לא יהיו שעות נוספות

 

התעשיינים, בעיקר אנשי ההייטק, מאוד מעוניינים במהלך שכזה, אך גורמים בהסתדרות עוד חוששים מלחתום עליו. זאת, בשל חשש כי ההנהלה תלחץ על העובדים לסדר את שעות העבודה כך שלעולם לא יהיו שעות נוספות. כלומר, שעובדים ייצאו מוקדם בימים שבהם אין הרבה עבודה, ובמקום זאת יעבדו 10 שעות ומעלה ביום אחר. למרות זאת, בחודשים הקרובים צפויים הצדדים להגיע להסכמות, בין השאר בשל התחייבות לא כתובה של ההסתדרות לתעשיינים, לנוכח תמיכתם של האחרונים ביוזמות החקיקה בדיני עבודה שאותן דרש יו"ר ההסתדרות עופר עיני, עם כינון ממשלת נתניהו במרץ 2009.

יובל רכלבסקי, יו"ר חברת השמה: צעדים כמו הפחתת שעות עבודה או קייטנות לילדים ייכנסו לחברות לפי היכולת הכלכלית שלהן" יובל רכלבסקי, יו"ר חברת השמה: צעדים כמו הפחתת שעות עבודה או קייטנות לילדים ייכנסו לחברות לפי היכולת הכלכלית שלהן" צילום: סבסטיאן שיינר

 

מי שכן יכולים לצפות ליהנות בשנים הקרובות מתנאים דומים לאלו של 60 אלף עובדי המדינה, הם 300 אלף העובדים הנותרים במגזר הציבורי, הכולל גם את עובדי הרשויות המקומיות, האוניברסיטאות, קופות החולים, חברות ממשלתיות וגופים נוספים. עו"ד טלילה שחל־רוזנפלד, הממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה שהיתה בין המנסחים של ההמלצות, אומרת כי מניסיון של הנציבות, תקנות חדשות שנועדו לשפר את האיזון בין המשפחה לעבודה נכנסות בסופו של דבר אל המגזר הציבורי כולו: "כך קרה עם ההוראה שלנו להגדיר את 1 בספטמבר, יום תחילת שנת הלימודים, כיום בחירה לעובדי המדינה - כלומר, במקום להגיע לעבודה הם יכולים ללוות את הילדים לבית הספר. אצלנו זה נכנס לתוקף ביוני 2010, ועכשיו אנו מקבלים דיווחים שיותר ויותר גופים במגזר הציבורי בכללו מכניסים תקנות דומות או בודקים את הנושא. אותו דבר קרה עם ההוראה שלנו להקצות מקום ייעודי להנקה בכל בניין ממשלתי, כדי להקל על העובדות".

 

"בלי תרבות הניאונים"

 

אם רוצים לקבל עוד דוגמה מדוע התקנות יהיו קשות יותר להשמה במגזר הפרטי ויהיו קלות יותר במגזר הציבורי, הדבר נמצא ברקע ההמלצות. "חלק מהרעיון הוא להילחם קצת בתרבות הניאונים. אנחנו לא רוצים לעודד את העובדים לעבוד הרבה שעות, לא רק כי זה לא טוב למשפחה שלהם, אלא גם כי בסוף זה לא אפקטיבי", אומרת עו"ד שחל־רוזנפלד. במגזר הפרטי עובדים רבים מקבלים תחושה כי בכל הנוגע לשעות נוספות, כל המרבה הרי זה משובח; בעוד שבזה הציבורי, שעות העבודה הן מסודרות ברוב המקרים, ולעתים נדירות מקבלים העובדים תחושה כי הם צריכים להישאר עוד שעות רבות נוספות מעבר ל־8.5 השעות הקבועות. מי שנשאר, עושה זאת בעיקר כדי לסיים פרויקט גדול, או כי פשוט הוא צריך את תוספת השעות הנוספות כדי להגדיל את המשכורת החודשית.

 

לכן, אחת הבעיות המרכזיות שהצוות יצטרך להתמודד איתה, היא מדידת האפקטיביות של העבודה במסגרת השעות המקוצרת. בעוד שבפס ייצור מדידת התפוקה היא פשוטה יחסית, כאשר העיקר הוא ייצור שירות טוב ולא ייצור מוצר מוחשי, המדידה נעשית מורכבת. מסיבה זו, הפתרון שימצא הצוות יהיה מעניין ביותר, ועשוי להשפיע מהותית על יחסי העבודה במגזר הציבורי כולו. בסופו של דבר, אומרת עו"ד שחל־רוזנפלד, "אנחנו אומרים, שגם אם בתרבות הארגונית יפסיקו לקדש את שעות העבודה, זה גם משהו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x