• תפריט
דעות

שחיתות, שוויון ומה שביניהם

אי-שוויון גורם לשחיתות. ככל שנוקפות השנים ואי-השוויון מתרחב, השפעתו על התגברות השחיתות מתעצמת

חיים וייצמן וברוך מבורך 08:0604.03.11
שני נושאים מרכזיים עומדים בתקופה האחרונה במוקד סדר היום הציבורי, האחד – שחיתות – לכאורה נושא פוליטי במהותו, השני – שוויון, או נכון יותר לומר חוסר שוויון – לכאורה, נושא כלכלי במהותו. למעשה, שני נושאים אלה הם חברתיים-פוליטיים. חברתיים, מתוך כך שהם בעלי השפעה רבה על החברה שלנו ולמעשה קובעים את פניה. פוליטיים, משום שהם תוצאה עגומה למדי, יש לומר - של החלטות המתקבלות בעיקר על ידי קובעי המדיניות. ועם זאת, הדיון בשני נושאים חשובים אלה מתקיים, משום מה, בנפרד. זאת, אולי בגלל חשיבותו של כל אחד משני הנושאים כשלעצמו.

 

מניתוח סטטיסטי של ציוני השחיתות שמפרסם ארגון ה-Transparency International למדינות ה-OECD בעשור האחרון, אל מול נתוני אי-השוויון לאותן שנים, עולות מספר מסקנות מעניינות ביותר לגבי הקשר שבין אי-שוויון ושחיתות. אלה מסקנות שלקובעי מדיניות רציניים ואחראיים אסור להתעלם מהן.

 

 

ראשית, נראה כי אי-השוויון במשק גורם לעלייה בציון השחיתות של המדינה, בצורה חזקה ומשמעותית יותר מאשר בכיוון ההפוך. כלומר, אי-השוויון משפיע על התגברות השחיתות יותר מאשר השחיתות משפיעה על אי-השוויון במשק. המשמעות היא שבנוסף לשאר המעלות שיש להקטנת אי-השוויון, היא יכולה לסייע גם במאבק בשחיתות.

 

ברור לכל בר דעת כי חברה שוויונית יותר מקטינה לחצים של תסכול, קנאה וחוסר פירגון, היכולים למצוא את ביטויים בהתנהגויות בעייתיות מבחינה אתית ולעיתים קרובות גם בעייתיות מבחינה חוקית ממש.

 

(דירוג 1 - רמת השחיתות הנמוכה ביותר) (דירוג 1 - רמת השחיתות הנמוכה ביותר)

 

המסקנה השנייה העולה מן הניתוחים שערכנו מפתיעה בעוצמתה. כפי שניתן לראות בתרשימים המשווים את ציוניה של ישראל במדד השחיתות לעומת נתוני מדד ג'יני בעשור האחרון, ומהשוואת מיקומה של ישראל בדירוג העולמי במדד השחיתות לעומת נתוני אי-השוויון במשק, מתברר כי הקשר בין אי-השוויון במשק לבין השחיתות בחברה הישראלית הולך ומתחזק על ציר הזמן. כלומר, ככל שעובר הזמן, מתחזקת השפעת אי-השוויון על השחיתות במדינת ישראל. הנה לנו כלי יעיל נוסף, אם גם פחות מוכר, למלחמה בשחיתות: הקטנת אי-השוויון.

 

במאמר קודם הראינו כי להקטנת אי-השוויון יש השפעה חיובית חזקה על הגדלת התוצר, כלומר, ככל שמצטמצמים הפערים בחברה עולה רמת החיים הממוצעת, המתבטאת בעלית התוצר לנפש. ומצד שני, ככל שגדלה עוצמת השינוי - קטנה עוצמת השינוי בתוצר לנפש.

 

למלחמה בהתרחבות אי-השוויון במשק תוצרים חיוביים חברתיים, פוליטים וכלכליים. היא מובילה לחברה צודקת יותר ופחות מנוכרת וממורמרת; היא משפיעה לחיוב בהורדת השחיתות במדינה; ולבסוף, יש לה יתרונות נגזרים משמעותיים גם בתחום הכלכלי, דוגמת דירוג האשראי של המדינה והאטרקטיביות שלה בעיני משקיעים זרים.

 

הכותבים הם מרצים מן החוץ בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב.

 

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x