$
בארץ

פרופ' עומר מואב: "אם עיני וברוש היו מנהלים את הכלכלה, מצבנו היה גרוע יותר"

על רקע המחאה הציבורית הגוברת, מומחים מתייחסים לגל ההתייקרויות האחרון במשק; אבי שמחון: "יש פה המון פופוליזם, העשירים צורכים יותר דלק מהעניים"; יורם גבאי: "העלאת המיסוי על הדלק היתה מהלך כלכלי מוטעה"

רויטל חובל, אמנון אטד ותומר אביטל 07:0009.02.11

היועץ הכלכלי לשעבר של שר האוצר שטייניץ, פרופ' עומר מואב, ממליץ לפוליטיקאים לא להתרגש מהמחאה הציבורית הגוברת נגד העלאת מחירי המים, הדלק והלחם בהובלתם של השלטון המקומי ויו"ר ההסתדרות עופר עיני.

 

"הייתי מייעץ לממשלה לא לעשות דבר", אומר מואב על הדי המחאה הנשמעים בימים האחרונים למרחקים. "אי אפשר להוריד את המס על הדלק. איכשהו צריך לממן את תקציב המדינה הגבוה. כמו במקרה של המים, אנו בתהליך של הקמת מתקני התפלה. כל הדברים האלה עולים כסף וצריך לזה מקור מימון. החלופה של עופר עיני ושרגא ברוש אומרת שצריך לגבות פחות מסים. אבל להם אין אחריות על כלכלת ישראל. מי שעל כתפיו האחריות הוא שר האוצר שטייניץ. מזלנו שעיני וברוש אינם מנהלים את הכלכלה, כי אחרת היינו במצב גרוע מאוד.

 

"יש פה הצטרפות מקרים מסוימת, של עלייה עולמית גם במחירי המזון וגם במחירי הנפט, ויש במקביל מצוקה של מים בישראל שמחייבת את ייקור המים. הממשלה אינה קובעת מחירי מזון, ונדמה שחזרנו לשיח שהיה מקובל בברית המועצות. מי שקובע מחירים הוא לא הממשלה אלא השוק, וטוב שכך. לא שכלכלת שוק זה דבר נפלא, אבל זה הרע במיעוטו. היינו בסרט של סבסוד מזון; זה לא היה סרט מוצלח. אז הגיעו למצב שמאכילים בהמות בלחם כי הוא היה מסובסד".

 

לשיטתו של מואב, מחירי המים והלחם צריכים להישאר על כנם. מחיר הדלק הוא סיפור אחר, לדברי מואב, מאחר שהמדינה מחליטה על מדיניות המיסוי ועל אופן מימון תקציב המדינה. "יש יתרון למיסוי על דלק", אומר מואב. "דלק זול יוצר צפיפות בכבישים וזיהום אוויר, ולכן רצוי מאוד למסות דלק. אפשר להתווכח על המידה הנכונה. הייתי מציע שיעלו את המיסוי על הדלק, אבל מנגד יורידו את המיסוי המעוות על קניית רכב שמקומם אותי הרבה יותר. משום מה התרגלו למיסוי הגבוה של רכבים חדשים, אבל באירופה אפשר לקנות אותה מכונית חדשה בחצי מחיר, וכך אנשים נוהגים במכונית ישנה שמזהמת יותר".

 

מואב מציע לא למהר עם הפחתת המסים. "אי אפשר רק להוריד מסים בלי להעלות במקום אחר. יש יתרון במס חברות נמוך שמטרתו להפוך את ישראל למדינה אטרקטיבית יותר. צריך לזכור שברקע יש טענה לבריחת מוחות ואקזיטים וזה קשור למס החברות. סביר, אולי, קצת להאט את קצב הורדת מס זה".

 

לעניין מחיר המים, מואב מבקש להבהיר שהמחאה אינה מוצדקת. "יש באמת מצוקה של מים. זה סיפור אחר לגמרי. מים הם באמת מוצר יסוד, אבל מי שתייה עדיין זולים. מחיר של כוס מים מהברז הוא בקירוב אפס. מקלחת ארוכה היא מוצר מותרות. מי שמשתמש בצורה חסכנית במים ואין לו גינות, חשבון המים שלו נמוך ואין צורך להתרגש מזה".

 

במקביל, מואב מציע לממשלה לא להיות שאננה ולפעול לצמצום החוב הציבורי, איום שלדבריו יש לטפל בו ברצינות כבדה יותר. "החוב הציבורי של המדינה עדיין גבוה והוא מאיים על היציבות הכלכלית. העולם עוד לא לגמרי יצא מהמיתון ואסור לדבוק בשאננות", מוסיף מואב.

 

יורם גבאי מזהה כשלים: "העלאת המס על הדלק היתה צעד כלכלי שגוי"

 

"אני לא חושב שבחודשים האחרונים חל שינוי מגמה משמעותי ברמת המחירים, וכרגע אנחנו לא רואים גם איזו נקודת תפנית בשנה הקרובה", כך אמר אתמול ל"כלכליסט" הממונה לשעבר על הכנסות המדינה ויו"ר חברת פעילים, יורם גבאי. "נכון שהמחירים אצלנו עלו מעט מהר יותר מאשר במדינות המערב, אבל בשונה ממה שהציבור מרגיש, גם אין שינוי לרעה בכוח הקנייה הממוצע שלו, כי השכר הריאלי נמצא כעת דווקא במגמת עלייה קלה".

 

איך אתה מסביר בכל זאת את התחושות של הציבור שכוח הקנייה שלו הולך ונשחק?

גבאי: "מה שיוצר אצל הציבור תחושות קשות ומוצדקות זה תחום הדיור, שבו עליות המחירים הן באמת מאוד מהירות, והן נובעות מכשל בתחום הפשרת הקרקעות. לצעדים שאותם נקטה הממשלה עד עכשיו אין הרבה השפעה. היא רק עושה 'כאילו' דברים. נגיד בנק ישראל יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל כאשר היצע הקרקעות קטן, גם ההשפעה של המהלכים שלו היא קטנה יחסית.

"לצעדים שאותם נקטה הממשלה עד עכשיו אין הרבה השפעה. היא רק עושה 'כאילו' דברים" "לצעדים שאותם נקטה הממשלה עד עכשיו אין הרבה השפעה. היא רק עושה 'כאילו' דברים" צילום: עמית שעל

 

"כשל נוסף אני רואה בנושא העלאת המיסוי על הדלק, שהיתה לדעתי מהלך מוטעה מבחינה כלכלית. העיקרון הבסיסי במיסוי הוא לא להטיל מסים שהם גבוהים באופן חד מהמקובל. ומה שקרה הוא שהממשלה הביאה למצב שבו מחירי הדלק כיום במונחי כוח קנייה הם גבוהים מדי, ולמעשה הם בין הגבוהים בעולם. אני לא מדבר רק על העלאת הבלו האחרונה, אלא גם על העלאות המס הקודמות, שהיו לדעתי טעות".

 

ומה לגבי העלאות המסים על האלכוהול והסיגריות?

"גם זה היה לדעתי מהלך מוטעה של הממשלה, כי אסור להטיל מיסוי בשיעורים גבוהים מהמקובל, שעלולים ליצור אפקטים שליליים".

 

כמו מה למשל?

"למשל פגיעה בפרוגרסיביות של מערכת המס, עידוד הברחות, או הגעה למצב שבו שיעורי המס באמת כבר עוברים כל גבול.

 

"לדעתי, הטעות הבסיסית בתחום המיסוי היא שהממשלה הורידה יותר מדי את שיעורי המס הישיר על יחידים ועל חברות, וזה גרם ללחץ להעלות את המסים העקיפים על הדלק, על האלכוהול ועל הסיגריות. בנוסף לכך, הממשלה העלתה גם את תקרות הביטוח הלאומי בצורה טיפשית שרק יצרה עיוותים".

 

מה היית עושה אם לפני שנה היית עדיין הממונה על הכנסות המדינה, והיו מציעים לך להמשיך במתווה של הרפורמה במס הכנסה, ובמקביל להעלות מסים עקיפים?

"הייתי מתנגד לכך. הייתי אומר שאין סיבה להוריד את המיסוי על יחידים וחברות, והייתי מציע לא להעלות את המס על הדלק ועל האלכוהול בצורה כזו מוגזמת, ולא להעלות את תקרות הביטוח הלאומי".

 

לפחות חלק מהדרג המקצועי הבכיר באוצר חושב כך, ובכל זאת קיבלנו פחות מס הכנסה ויותר מסים עקיפים, כי העניינים נחתכים מחוץ למשרד האוצר. בזמן כהונתך באוצר, מצב כזה היה יכול לקרות?

"כשיש ראש ממשלה שכופה את דעתו, זה מה שיש".

 

פרופ' אבי שמחון: "העלאות המס הן אמצעי ביטחון כדי למנוע גירעון גדול מדי"

 

"אנו לא יודעים מה עומד לקרות בעולם, אז אנו נוקטים אמצעי ביטחון כדי לא להיתפס בזמן משבר עם גירעון גדול מדי", כך מסביר היועץ הכלכלי הבכיר של שר האוצר פרופ' אבי שמחון את הטלת המסים על הדלק והתייקרות מחירי המים והלחם. בראיון ל"כלכליסט" מגן שמחון בנחרצות על שר האוצר, וטוען כי אם התחזיות לצמיחה יתממשו, המסים יירדו.

 

"לפני ארבעה חודשים הכנו את תחזית המסים שנגבה ב־2011–2012", מסביר שמחון כיצד נולדה ההחלטה להעלות את המס. "תבין, יש חוסר ודאות עצום לגבי מה שיקרה בעולם. כל חודש צצה מדינה אירופית חשובה שאנו לא בטוחים שתחזיר את החוב שלה. "זה עולם של חוסר ודאות עצום, ולכן החליט שר האוצר באותה ישיבה שנלך על תחזית הכנסות שמרנית. פירוש הדבר שאנו צריכים להעלות את המסים כדי לעמוד ביעד הגירעון. כבר באותה ישיבה שבה נכחה צמרת האוצר, נאמר שאם המשבר לא יחזור ונמשיך בתוואי של 4% צמיחה לשנה, ניתן יהיה לחזור ולהוריד את המסים".

 

 

האם נקבע יעד שאם נגיע אליו תורידו את המס?

"לא. החודש האחרון נראה טוב. אם זה ימשיך להיראות טוב, אז מסי התצרוכת - מע"מ ומסים אחרים - הם הדבר הראשון שנוזיל, וזה לא בגלל הסערה הנוכחית".

 

לדבריו, "העובדה שמצבנו הוא כל כך טוב היא תולדה של מדיניות שמרנית, ששר האוצר בגיבוי ראש הממשלה החליט לנקוט כשנכנס לתפקיד".

 

זה לא נראה מצב טוב עבור השכבות החלשות.

"צריך להבין שחלקה של הממשלה בכל השנה האחרונה בייקור שהתסיס את הציבור, או את המערכת הפוליטית לפחות, הוא 20 אגורות. כל השאר נובע מעלייה במחירי הדלק בעולם. לא כדאי לנו להחזיק את המחירים האלה יותר נמוכים מארצות מפותחות אחרות. המצב העובדתי הוא שהדלק לצרכן לא יותר יקר מהדלק לצרכן באירופה".

 

אבל באותן מדינות שכר המינימום והמשכורת הממוצעת גבוהים יותר.

"בחלק מהמדינות. בספרד וביוון שכר המינימום נמוך יותר. העניין הוא שבכלכלה צריך לעשות בחירות קשות. העלאת המסים היא לא בחירה קלה ונעימה. אך כשהוצגו אלטרנטיבות היא נראתה הכי פחות רעה".

 

מה היו החלופות?

"להעלות מסים אחרים למשל. אי אפשר להאשים את הממשלה בזה שהיא קודם 'הלכה' על החלשים. זאת הממשלה שהעלתה את המיסוי על כימיקלים לישראל בחצי מיליארד שקל. ראש הממשלה נתן לו גיבוי להעלות את המסים על חברת כיל, ובמאבק המר בנושא ששינסקי. אי אפשר להטיף על זה ששר האוצר הולך על החלשים, כי הוא קודם הולך על החזקים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x