פישר חושש מבועה בבורסה
בין הצעדים ששוקל הנגיד: האצת קצב העלאות הריבית והטלת מגבלות על הבנקים במתן אשראי לעסקאות ממונפות בניירות ערך
בנק ישראל החל לבחון לאחרונה צעדים לבלימת העליות בשוקי המניות והאג"ח הקונצרניות. שורת הצעדים שבוחן הבנק נעה בין האצת קצב העלאות הריבית לבין נקיטת פעולות מינהליות, כמו הטלת מגבלות על הבנקים במתן אשראי לעסקאות ממונפות בניירות ערך. בעבר בנק ישראל כבר ביצע פעולה דומה, כאשר בתחילת 1994 הורה המפקח על הבנקים למנהלי הבנקים להפסיק את מבצעי האשראי שלהם לרכישת קרנות נאמנות.
הכוונה לטפל בשוק ניירות הערך עלתה לאחר שהנהלת הבנק הגיעה למסקנה שהעליות החדות שנרשמות בבורסה מהרבעון השני של השנה שעברה, הביאו את שערי המניות והאג"ח לרמה הקרובה להיווצרות בועה מדאיגה מבחינה "מאקרו־יציבותית" (Macro־Prudential). החשש הגדול של של בנק ישראל הוא שהתפוצצות עתידית של בועה מעין זו תגרום לתופעה המוכרת שבה כשל מערכתי בתחום פעילות אחד, במקרה זה - בתחום ניירות ערך - גולש לתחומי פעילות נוספים במשק, ובהם המערכת הבנקאית הנתונה לפיקוח בנק ישראל. לאחרונה דנה הנהלת בנק ישראל בנושא זה במסגרת דיוני הפורום המצומצם לקביעת מדיניות הריבית, שהתקיימו בסוף החודש שעבר. משתתפי הדיון הזכירו את ההתפתחויות האחרונות בשוק המניות וציינו כי יש צורך להגביר את המעקב עליהן.
כלי הפעולה המיידי לצמצום הפעילות בשוק ניירות הערך שנמצא בידי בנק ישראל הוא כאמור האצת קצב העלאות הריבית. אולם, הנהלת הבנק מודעת היטב לעובדה שלפעולה גורפת מסוג זה יש גם תופעות לוואי לא רצויות מבחינתה, והחשובה שבהן היא התגברות זרם המט"ח לארץ שיגרום להתחזקות השקל.
מסיבה זו דנו חברי הנהלת הבנק באפשרות לנקוט, לצד העלאת הריבית, גם צעדים מאקרו־יציבותיים, שהם למעשה שם קוד לפעולות מינהליות לצינון שוק המניות והאג"ח הקונצרניות. המסר שעולה מאותו דיון הוא שבנק ישראל בוחן במרץ רב שורת דרכים יצירתיות לטיפול בשוק המניות, ואם העליות בבורסה יימשכו בקצב דומה - הוא גם לא יהסס להפעיל אותן.
